בהזדמנות חגיגית זאת

בחירות תשס"ו מסתיימות, ברוך השם, בתוצאה טובה מבחינת הייצוג החרדי. טובה מאוד אפילו.
ש"ס זכתה בנצחון מרשים. גם יהדות התורה גדלה במנדט, למרות האירועים המביכים שקדמו להרכבת הרשימה (עיין ערך בעלזא). טומי ופורז יורדים מהבמה הציבורית, שינוי נמחקה, והבוחר הישראלי שיגר את החץ החילוני – הביתה. ריסוק המפלגות הגדולות משחק אף הוא לטובתנו. אם ינהלו נציגינו את המו"מ בחכמה – יתכן ש'הימים הרעים' מאחורינו.

ויש עוד בשורה משמחת: התרסקותו של הליכוד. המפלגה הזאת, שהצליחה להוליך שולל שומרי מצוות רבים במשך שנים ארוכות, חטפה מכה אדירה שספק אם תצליח לקום ממנה. לא צריך להזיל דמעה, בפרט לא כאשר נזכרים בדמעות שנתניהו לא טרח להזיל לנוכח הילדים המורעבים, החולים המתייסרים, הקשישים, הנכים ושאר נפגעי המדיניות הכלכלית שלו, שהפכה את העשירים לעשירים יותר ואת הרעבים – לרעבים עוד יותר.

גם בנושא ההתנתקות שיחק נתניהו משחק כפול: נשאר בממשלה עד לדקה ה-90, והתפטר רק כאשר לא היה ניתן לעצור את גלגלי דחפורי ההרס של שרון. דמעות התנין שהזיל לנוכח המפונים האומללים, לא שכנעו אף אחד. ביום שלישי השבוע חברו יחדיו נפגעי התכנית הכלכלית ומאוכזבי הזיג-זג המדיני, ויחד לימדו אותו פרק בלתי נשכח של שכר ועונש.

אולי הפרק האחרון בקריירה של האיש שכישורים דוקא לא חסרו לו מעולם.

ה'צרות' של אולמרט, לעומת זאת, הן 'צרות של עשירים'. צפוף מאוד בצמרת קדימה, והאנשים שם רעבים מאוד לתפקידים. מאידך מספר המנדטים המאכזב שהעניק להם הבוחר יחייב אותו לנקוט בתרגילי אקרובטיקה מסובכים בכדי שלא להתרסק בסגנון ד"ש. לא פלא שלנוכח התוצאות הללו, היעד הראשון של אולמרט היה הכותל המערבי. יש רגעים שבהם גם החבר הקרוב של טומי לפיד יודע שרק תפילה יכולה לעזור.

ואם כבר הגענו לברדיטשוב, הנה עוד מילה טובה, באופן נדיר, על הצעירים הישראלים. רבבות צעירים, חילוניים בדרך-כלל, שהתייאשו מהמפלגות ה'רגילות', העדיפו לנהור לקלפיות בהמוניהם ולתת את קולם ל... מפלגת הגימלאים. כנראה שההתעללות הממלכתית בסבא ובסבתה הקשישים של כל אחד מהם, נגעה לליבם. מי שיודע כמה בורות, אלימות וניתוק יש בקרב הנוער הזה, לדאבון הלב, מבין שההצבעה ההמונית של הצעירים למפלגת הגימלאים מעידה למרות הכל על לב יהודי חם שפועם גם אצל אלו שלפעמים נדמה לנו כי הם אטומים. הם לא.

ואולי, אולי החיבור החדש והמרענן הזה יוביל לכך שהנכדים הצעירים יאמצו אל ליבם גם אי-אלו ערכים נוספים מבית סבא, שהועברו בעקשנות מדור לדור – עד שמישהו החליט לנתק את הישראלי החדש ממורשת אבותיו וסבותיו.

מאמרו של י. מיתר מתפרסם ב'משפחה'

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!