גאולה בלתי-שגרתית

השורות האלה נכתבות לפני הבחירות, ולכן אין טעם לנסות להתנבא על תוצאותיהן. יהיו התוצאות אשר יהיו, האדישות הכללית מעידה שהציבור חש כי הישועה לא תבוא לנו ממערכת בחירות כזאת או אחרת, ומאישים פוליטיים כאלה או אחרים. אדישות זו אינה מוצדקת, מכיוון שמחובתנו לפעול בדרך הטבע, באמצעים הקיימים, כדי לשפר את מצבו של עם-ישראל, בגשמיות וברוחניות, אולם בסופו של דבר לעולם לא נוכל לדעת כיצד יתפתחו העניינים בפועל.

עם-ישראל נולד בנס וכל קיומו מבוסס על ניסים. ברור שחייבים לפעול בדרכי הטבע, אך התהליכים שקובעים את גורלו של העם היהודי מתנהלים לא רק במישורים הטבעיים והארציים, אלא גם במישורים אחרים.

ההפתעה הצפויה


האמונה היהודית קובעת כי גאולתו של עם-ישראל לא תהיה שגרתית וטבעית. הגלות הארוכה והקשה תגיע לקיצה רק על-ידי משיח-צדקנו, שיהיה נביא ובעל כוחות רוחניים כבירים. אנו בהחלט נדרשים לעשות ככל התלוי בנו, באמצעים ארציים וטבעיים, להביא שקט ושגשוג לעם-ישראל, אבל ברור לנו שהגאולה האמיתית והשלמה תהיה מפתיעה, בלתי-צפויה, גאולה ניסית.

היו שסברו בעבר כי אפשר לפתור את סבלות העם היהודי בדרך הטבע. אנחנו נגאל את ארץ-ישראל, אנחנו נקבץ את הגלויות, אנחנו נביא את הגאולה. גם יהודים מאמינים נתפסו, מקצתם, לאשליה שאפשר לחולל את גאולת עם-ישראל בכוחות אנושיים רגילים, ולהשאיר את בואו של המשיח 'לעתיד לבוא'.

מאז עשינו דרך ארוכה. משנה לשנה התבררה מהותה של ה'גאולה' שאליה הגענו בכוחות עצמנו. כיום ברור לכול שאין לאיש פתרון אמיתי. כל הניסיונות לפתור את סבך הבעיות, מולידים בעיות קשות וחמורות פי כמה וכמה. כיום כולנו נושאים עיניים למרומים בתפילה לישועה ניסית.

יותר ויותר אנשים מדברים בדאגה על הצפוי לנו אם לא יתחולל כאן מהפך דרמטי כלשהו, אך לא רואים את הכוחות שיהיו מסוגלים לבצע מהפך כזה. הבעיות הגשמיות הקשות הן השתקפות של הבעיות הרוחניות, אבדן זהות, תהייה על עצם משמעות הקיום היהודי, בעיות שמסתבכות ומחמירות, בלי שייראה להן מוצא.

חודש הגאולה


זו הנקודה שבה צריכה להתפרץ מלב כולנו זעקה לגאולה השלמה, שרק היא תביא את הפתרון והישועה האמיתית לכל הבעיות המציקות לנו, הבעיות הגשמיות והרוחניות גם יחד. מכיוון שבסופו של דבר קורים דווקא הדברים הבלתי-צפויים, הבה נתפלל שיקרה דווקא ה'בלתי-צפוי', שבעצם כולנו מצפים ומייחלים לו. חז"ל אומרים שהמשיח בא בהיסח-הדעת. אף-על-פי שהכול מצפים לו ומתפללים לבואו, הופעתו תהיה בכל-זאת בבחינת הפתעה גמורה.

לצערנו, הזעקה הזאת נשחקת על-ידי השגרה. אף-על-פי שכולנו מאמינים בביאת המשיח, מצפים לגאולה ומתפללים לבואה, אנו מבקשים אותה לא-אחת כמצוות אנשים מלומדה. כשיש למישהו בעיה אישית המציקה לו - הוא יודע לזעוק באמת ולהתפלל בכוונה כנה, אבל התפילה לגאולה, שתביא את הפתרון האמיתי והשלם לכל בעיותינו ומצוקותינו, נעשית כדבר שבשגרה.

ראוי לזכור, כי כל עניין הגאולה אפוף סוד ומסתורין. חוץ מקווים כלליים סתמו נביאינו וחכמינו את פרטי הדברים, וכדברי הרמב"ם - "דברים סתומים הם אצל הנביאים". דבר אחד אנו יודעים - השעה היא ערב הגאולה ואנו נדרשים להאמין בה בכל ליבנו ונפשנו, שכן עצם האמונה בגאולה מזרזת את בואה.

נכנסנו השבוע לחודש ניסן, חודש הגאולה. הבה נבקש ונתחנן לקב"ה כי ימהר לשלוח לנו את משיחו, ונשמח יחדיו עוד בחודש זה בשמחת הגאולה השלמה.

המאמר מתפרסם ב'שיחת השבוע'

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!