רוצים מצביעים חילוניים?
יהדות התורה חייבת להציב את צמצום כוחו של הבג"ץ כיעד המרכזי של פעולותיה. זה טוב ליהודים. זה יהיה טוב ליהדות התורה
- יצחק הורוויץ
- א' אדר התשס"ו
- 2 תגובות
הניסיון של יהדות התורה לפנות אל קהל לא חרדי, בשם הדת והמסורת, נשמע פתטי: האם בעשור האחרון עשתה יהדות התורה דבר למען הצביון היהודי במדינה? האם הצליחה לחוקק או לשמר ולו חוק אחד שנועד לקדם את היהדות במדינה? יהדות התורה עשתה רבות למען האינטרסים הכלכליים של המגזר, אבל עם זה אי-אפשר להקיש על פתחו של לירן מהרצליה. לירן אינו כוללניק, אינו נזקק לקצבאות ילדים, סביר שיתקשה להכניס את בנו לישיבת גור, ובתו לעולם לא תתקבל לסמינר החדש. אז מה יש לה ליהדות התורה למכור לו חוץ מסלוגנים חסרי השראה?
אבל יש ויש.
אם אנשי יהדות התורה, הח"כים לפני הפרסומאים, ישלפו את ראשם מההשלכות הרות הגורל של המקום השישי ויתעשתו ויבינו שעכשיו עומדת היהדות החרדית בפני אחת מהסכנות הגדולות ביותר בתולדותיה, סכנה שעלולה לחסל כליל את כל הישגי היהדות החרדית עד כה, אי אז ימצאו גם את הדרך לפנות אל לירן מהרצליה.
אין זה סוד, שמי שאחראי לדרדור הסטטוס-קוו הדתי במדינה הוא בית המשפט העליון. הוא ביטל תוקפם של חוקים שעניינם הזהות היהודית של ישראל וחיסל את הטעם בחקיקתם.
בשנים האחרונות גם החל בג"ץ לכרסם במה שניתן לכנות "הסדרי הקיום" של הציבור החרדי, כמו הסדר בני הישיבות, תקצוב וחינוך. מי שעוקב אחרי דיוני ביהמ"ש העליון יודע שזה רק שאלה של זמן עד שיבוטל כליל הסדר בני הישיבות ויופסקו התקציבים למוסדות שאינן מקבלים על עצמם את תוכנית הלימודים של משרד החינוך.
מה שמדהים לדעת הוא, שמי שנתן את העוצמה הזו לביהמ"ש העליון הם הח"כים החרדיים, אשר תמכו בחוקי היסוד והעניקו לביהמ"ש העליון את המהפכה החוקתית על מגש של כסף. זו האיוולת החמורה ביותר שנעשתה מאז קום המדינה על-ידי המפלגות החרדיות.
אבל אין פלא שהח"כים הוטעו: אלה סברו שאם לשון חוק יסוד כבוד האדם וחירותו תומך בערכי המדינה כמדינה יהודית, די בזה. הם לא לקחו בחשבון שלא משנה מה כתוב בחוק - משנה מי מפרש אותו. וכל זמן שהסמכות נתונה בידי ביהמ"ש העליון, היו בטוחים שאלה ימצאו גם את חובת חילול השבת בפרהסיה באגרות חזון אי"ש.
היום, כאשר הכנסת עומדת על סף חקיקת חוקה, אי-אפשר להגזים בגודל הסכנה. לא בשל מה שיאמר בה, אלא בגלל הכח החוקתי הנוסף שהוא מעניק לבג"ץ. אל תשאל מה יחקק בחוקה, שאל מי יפרש אותה. הבה את המצע של מר"ץ ובד"צ העדה החרדית כפרשניו המוסמכים - ואצביע בעדו, הביאו לי את המצע של נטורי קרתא והבג"ץ כפרשניו - ותהיו בטוחים שזה סופה של (מה שנשאר) מזהותה היהודית של המדינה ובסופו של תהליך, קץ הסדר בני הישיבות, תקציבי החינוך והקצבאות.
מה שחמור הוא, שגם לאחר חקיקת חוקה לא יוכל רוב דתי להשפיע על אופייה של המדינה. גם אם לגוש הדתי יהיו רוב של רבבות מצביעים, ולמפלגות האנטי דתיות רק שלושה עשר מצביעים בלבד, השלושה עשר הללו יגברו. כי הם אלה שיישבו בצומת השלטונית האמיתית של גבעת רם.
אין פלא, אפוא, שיוזמי החוקה נלחמים נגד כל שינוי במעמדו של ביהמ"ש העליון. כל הצעה אחרת בדבר סמכות פרשנית לבי"ד לחוקה, או שינוי שיטת בחירת שופטי בית המשפט, מחוסלת כשהיא עוד קטנה. הם יודעים יפה שזה העיקר וכל השאר אינו אלא תפאורה.
לכן הדממה של הח"כים החרדיים רק מזכירה שוב את האיוולת של נציגינו היקרים, שלפני עשור, במו ידיהם, השליטו עלינו את הבג"ץ.
עכשיו לאחר שלמדו את הלקח, היה ראוי שהח"כים החרדיים ינצלו את ההזדמנות של העלאת הנושא לסדר היום, ולדרוש בקול רם שחוקה מחייבת קודם כל רפורמה כוללת בסמכויות הפרשנים של החוקה.
דרישה זו היא שחשובה שתעמוד בחזית סדר היום של הציבור החרדי.
בניגוד לנושא "החוקה" שהוא מורכב ובעל תווי פנים מטושטשות, הבג"ץ הוא אויב מוכר עם פנים אנטי-דתיות ברורות ולסת נשכנית. אם תעשה יהדות התורה את המוטל עליה, ולאור העלאת נושא החוקה לסדר היום, תפנה את תשומת הלב לבג"ץ, היא תוכל להבהיר היטב את הגורליות והמשמעות המכרעת שיש לבחירות הפעם, כאשר הבג"ץ מאיים לחזק את לפיתתו במדינה. הצבת יעד למניעת סכנה זו הוא דגל ברור שניתן לגייס סביבו את הציבור הלאה, עייף ההתכתשויות של יהדות התורה.
מה שלא פחות חשוב, שההתנגדות לפעילות הפוליטית של הבג"ץ חוצה את החוגים וצבורים גדולים במדינה, הסבורים שהגיע הזמן לצמצם את השפעתו.
שום מפלגה בישראל לא העזה לקום ולומר במילים ברורות שהגיע הזמן לעצור את ביהמ"ש העליון הפוליטי. שום מפלגה לא הציבה זאת כיעד המרכזי של פעולותיה, אך ייתכן שהמפלגה הראשונה שתעשה זאת, בלי לגמגם ובמילים ברורות, תמצא קהלים גדולים, גם לא חרדיים, שיתמכו בכך.
יהדות התורה חייבת על כן להציב את צמצום כוחו של הבג"ץ כיעד המרכזי של פעולותיה. זה טוב ליהודים. זה טוב ליהדותה של המדינה. ובסופו של דבר זה יכול להיות גם הדבר הטוב ביותר ליהדות התורה.
אבל יש ויש.
אם אנשי יהדות התורה, הח"כים לפני הפרסומאים, ישלפו את ראשם מההשלכות הרות הגורל של המקום השישי ויתעשתו ויבינו שעכשיו עומדת היהדות החרדית בפני אחת מהסכנות הגדולות ביותר בתולדותיה, סכנה שעלולה לחסל כליל את כל הישגי היהדות החרדית עד כה, אי אז ימצאו גם את הדרך לפנות אל לירן מהרצליה.
אין זה סוד, שמי שאחראי לדרדור הסטטוס-קוו הדתי במדינה הוא בית המשפט העליון. הוא ביטל תוקפם של חוקים שעניינם הזהות היהודית של ישראל וחיסל את הטעם בחקיקתם.
בשנים האחרונות גם החל בג"ץ לכרסם במה שניתן לכנות "הסדרי הקיום" של הציבור החרדי, כמו הסדר בני הישיבות, תקצוב וחינוך. מי שעוקב אחרי דיוני ביהמ"ש העליון יודע שזה רק שאלה של זמן עד שיבוטל כליל הסדר בני הישיבות ויופסקו התקציבים למוסדות שאינן מקבלים על עצמם את תוכנית הלימודים של משרד החינוך.
מה שמדהים לדעת הוא, שמי שנתן את העוצמה הזו לביהמ"ש העליון הם הח"כים החרדיים, אשר תמכו בחוקי היסוד והעניקו לביהמ"ש העליון את המהפכה החוקתית על מגש של כסף. זו האיוולת החמורה ביותר שנעשתה מאז קום המדינה על-ידי המפלגות החרדיות.
אבל אין פלא שהח"כים הוטעו: אלה סברו שאם לשון חוק יסוד כבוד האדם וחירותו תומך בערכי המדינה כמדינה יהודית, די בזה. הם לא לקחו בחשבון שלא משנה מה כתוב בחוק - משנה מי מפרש אותו. וכל זמן שהסמכות נתונה בידי ביהמ"ש העליון, היו בטוחים שאלה ימצאו גם את חובת חילול השבת בפרהסיה באגרות חזון אי"ש.
היום, כאשר הכנסת עומדת על סף חקיקת חוקה, אי-אפשר להגזים בגודל הסכנה. לא בשל מה שיאמר בה, אלא בגלל הכח החוקתי הנוסף שהוא מעניק לבג"ץ. אל תשאל מה יחקק בחוקה, שאל מי יפרש אותה. הבה את המצע של מר"ץ ובד"צ העדה החרדית כפרשניו המוסמכים - ואצביע בעדו, הביאו לי את המצע של נטורי קרתא והבג"ץ כפרשניו - ותהיו בטוחים שזה סופה של (מה שנשאר) מזהותה היהודית של המדינה ובסופו של תהליך, קץ הסדר בני הישיבות, תקציבי החינוך והקצבאות.
מה שחמור הוא, שגם לאחר חקיקת חוקה לא יוכל רוב דתי להשפיע על אופייה של המדינה. גם אם לגוש הדתי יהיו רוב של רבבות מצביעים, ולמפלגות האנטי דתיות רק שלושה עשר מצביעים בלבד, השלושה עשר הללו יגברו. כי הם אלה שיישבו בצומת השלטונית האמיתית של גבעת רם.
אין פלא, אפוא, שיוזמי החוקה נלחמים נגד כל שינוי במעמדו של ביהמ"ש העליון. כל הצעה אחרת בדבר סמכות פרשנית לבי"ד לחוקה, או שינוי שיטת בחירת שופטי בית המשפט, מחוסלת כשהיא עוד קטנה. הם יודעים יפה שזה העיקר וכל השאר אינו אלא תפאורה.
לכן הדממה של הח"כים החרדיים רק מזכירה שוב את האיוולת של נציגינו היקרים, שלפני עשור, במו ידיהם, השליטו עלינו את הבג"ץ.
עכשיו לאחר שלמדו את הלקח, היה ראוי שהח"כים החרדיים ינצלו את ההזדמנות של העלאת הנושא לסדר היום, ולדרוש בקול רם שחוקה מחייבת קודם כל רפורמה כוללת בסמכויות הפרשנים של החוקה.
דרישה זו היא שחשובה שתעמוד בחזית סדר היום של הציבור החרדי.
בניגוד לנושא "החוקה" שהוא מורכב ובעל תווי פנים מטושטשות, הבג"ץ הוא אויב מוכר עם פנים אנטי-דתיות ברורות ולסת נשכנית. אם תעשה יהדות התורה את המוטל עליה, ולאור העלאת נושא החוקה לסדר היום, תפנה את תשומת הלב לבג"ץ, היא תוכל להבהיר היטב את הגורליות והמשמעות המכרעת שיש לבחירות הפעם, כאשר הבג"ץ מאיים לחזק את לפיתתו במדינה. הצבת יעד למניעת סכנה זו הוא דגל ברור שניתן לגייס סביבו את הציבור הלאה, עייף ההתכתשויות של יהדות התורה.
מה שלא פחות חשוב, שההתנגדות לפעילות הפוליטית של הבג"ץ חוצה את החוגים וצבורים גדולים במדינה, הסבורים שהגיע הזמן לצמצם את השפעתו.
שום מפלגה בישראל לא העזה לקום ולומר במילים ברורות שהגיע הזמן לעצור את ביהמ"ש העליון הפוליטי. שום מפלגה לא הציבה זאת כיעד המרכזי של פעולותיה, אך ייתכן שהמפלגה הראשונה שתעשה זאת, בלי לגמגם ובמילים ברורות, תמצא קהלים גדולים, גם לא חרדיים, שיתמכו בכך.
יהדות התורה חייבת על כן להציב את צמצום כוחו של הבג"ץ כיעד המרכזי של פעולותיה. זה טוב ליהודים. זה טוב ליהדותה של המדינה. ובסופו של דבר זה יכול להיות גם הדבר הטוב ביותר ליהדות התורה.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 2 תגובות