צאנה לכבס וראנה ספר בישולים

ישבה קבוצת אברכים חסידיים לשיחה על אה ודא לאחר תפילת ערבית, כאשר על הפרק עלה כור ההיתוך הנשי. כדרכה של אסיפה, היה לחבורה נואם ראשי וחבר המושבעים האזין לקול חוצב להבות, הדורש לפתוח בית חינוך לבנות.

בנאומו טען הנואם הראשי כי יש לתקן עוולה הנעשית לעלמות צעירות, אשר על כן הוא מציע לשנות סדרי לימוד וחינוך נהוגים, ולפתוח בית חינוך חסידי-שורשי, אשר יוביל להחזרת העטרה החסידית ליושנה.

הבעיה, כך טען הנואם, היא שאשתו, כשאר חברותיה הצעירות, לא ידעה לבצע עבודות בסיסיות - כיבוס ובישול, למשל - בימי נישואיהם הראשונים. ואבוי לאותה בושה, בסיום טיגון החביתה היא ספרה שזו לה הפעם הראשונה. אשר על כן, פניה קרנו אורה ושמחה. אך מנגד אל נא יזלזל בה, שכן היא מדקדקת כשורה, ו'פרי מגדים' ידעה גם דרשה ופירוש המלבים על הנ"ך שגור על פיה.

"איפה הימים בו לימדה כל אם את ביתה קליית חלה והתפחת העוגה, וכל ידיעתה בפרשת השבוע היה מהספר צאנה וראנה?", שאל הנואם הראשי את בני החבורה. "פעם, לאחר שנים של התמודדות מיני-אמהית לקראת חיי בגרות יהודיים שורשיים, יכלה הילדה הנשואה לבצע כל מטלה בתחום הבית היהודי כהלכה, והייתה ראויה לאותה איצטליה של אשת חיל מי ימצא. אבל היום?

"בואו נחשוב לרגע קט, מבלי להקטין את היכולות והכישרונות הנשיים: האם באמת זקוקות הבנות ללמידה כל-כך יסודית בתנ"ך, משנה, וה'קיצור'? האם אי-אפשר ללמד מקצועות אלו, אך יחד עם זאת להתמקד יותר במקצועות עמם יתמודדו הנשים בחיים, כבישול ואפייה.

"ובהבחנה היסטורית: האם אפשר לומר שאמותינו, לפני מאות שנים, היו פחות מחונכות מנשות דורינו, פחות יהודיות, בגלל מחסור לימודי היהדות? הייתה אז אמנם תמימות יתרה, ולכן מובנת המציאות המתירנית של דורנו, המחייבת אותנו להתמודד בלמידת תכנים מגבילים, כדי להעשיר את עולמה של האמא היהודיה בדור הבא. אך האם לא הגזמנו במקצועות שנערה צעירה אינה זקוקה להם, והחסרנו בדברים בסיסיים אחרים?!"

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!