בואו אלינו לברדיצ'בסקי

יהודי ממוצא אירופי, שאינו נוהג על פי פסיקותיו של מרן הגר"ע יוסף; רגלו מעולם לא דרכה על מדשאות גן סאקר כשבני אלבז שלהב את עצמו בזמרירים קופצניים; הוא לא יצא מגדרו מהנבחרת הפוליטית ש"ש"ס" הציגה; חסיד בעלזא, איש חב"ד או בוגר ישיבת ''חברון'' שמאס במלחמות הפנימיות בתוך ''יהדות התורה'' או זעם על תמיכתה השקטה בהתנתקות' בקיצור, אשכנזי חרדי קלסי. במילים אחרות: מצביע ''יהדות התורה'' שחש מחנק ואיבד את הרצון להישאר ב'בית'. זהו אם כן הפרופיל של מצביע ''ש"ס'' החדש שאותו מנסה המפלגה ללכוד אל תוך שורותיה.

בימים אחרים, מעריכים האסטרטגים של ש"ס, המצביע המאוכזב היה מוריד את ראשו, תוחב את אפו לממחטה ורץ לקלפי הסמוכה כדי לוודא שהחוויה הבלתי נעימה כבר מאחוריו. בשנים האחרונות השתנה משהו בשני המקומות: ש"ס כבר איננה עוד אותה 'פסולת חיתון' שבשום אופן אינה באה בציבור. רק לפני חודשיים ימים קראו ראשי "דגל התורה" מכל גבעה מזדמנת לראשי ש"ס: אלי (ישי) תעזור לנו. קח אותנו אתך. עסקה פוליטית לא נולדה מהקריאות הנואשות הללו. תעודת יושר בני-ברקית דווקא כן.

גפני ורביץ אמרו זאת במפורש: "ש"ס צייתה לדעת גדולי התורה והייתה שותפה לכל המערכות החשובות ליראים ולשלמים". אם אתם מבקשים לשלשל פתק מחאה על האיזון המעוות ברשימה לכנסת, יאמרו האייל ארדים של ש"ס למצביעי דגל, בואו אלינו לש"ס. תארו לעצמכם את חיוך מיליון הדולר שיירשם על פניו של סגן השר רביץ, שלושים דקות לאחר סגירת הקלפיות, כשיתברר סופית כי הלפרט וכהן יוכלו לעשות ג'וגינג יומי ברחוב ז'בוטינסקי: האם לא מגיע לסגן השר מעט נחת אחרי עשרות שנות פעילות ציבורית?

החבילה שמייעדים בש"ס לבעלזא היא אטרקטיבית במיוחד. פגיעתו של ליצמן הייתה קשה במיוחד והיחס כלפיכם הוא פטרוני כתמיד. על בשרנו חרשו חורשים. רק לפני עשרים שנה אנחנו היינו קרבנות השלום. את הסטאז' הם עשו עלינו. כמה עייפנו אז לשמוע את התובנות המפולפלות שמסתיימות באופן מפתיע במסקנה כי על הספרדים לשלם את המחיר. עד שהחלטנו לעשות מעשה.

מתקפת המילים של אלבוים היא נוגעת ללב, אבל מרטוריקה של מילים לא בונים חומה. הצבעה שקטה לש"ס תסכן את המנדט החמישי ותעניק לטיעוניכם נופך של רצינות. בפעם הבאה, לאחר שנציג ויז'ניץ יעקוב מ"המודיע" אחרי דיוני הלובי הדתי, כבר יהיה היחס שונה. בדיונים לתוך הלילה, לקראת הבחירות הבאות, תמיד נוכל להציג מסמכים שהח"כ העשירי שלנו נבחר בקולות בעלזא. גם התשיעי.

חב"דניק יקר. גם עליך חשבנו. תשכח לרגע מאוסלו וזכור מי הצביע נגד ההתנתקות ומי תקף ללא רחמים את שרון מעל כל במה. בתקווה שאינך דובר אנגלית ולא קראת את הריאיון האחרון של היו"ר על הצורך בוויתורים כואבים, האם נעלמו מעיניך ביקוריו הקולניים של אלי ישי בגוש קטיף? המגבעת היחידה שנראתה בנווה דקלים בפינוי הכואב הייתה ש"סית והמפלגה החרדית שלא הייתה שותפה להתנתקות זו ש"ס. אתם שמחויבים להוראה להצביע למפלגה החרדית ביותר, אינכם יכולים להצביע ל"יהדות התורה" שהייתה שותפה לקואליציית ההתנתקות או ל"איחוד הלאומי" שאינה מחויבת לתורת ישראל וגם כללה אישה ברשימה החדשה לכנסת, מה שיוצר בעיה הלכתית לא פשוטה.

יהדות רכה


ב"יהדות התורה" מכוונים ממש אל אותה מטרה. גם שם סיימו השבוע לשרטט את הפרופיל של המצביע החדש. יועצי דעת הקהל המפולפלים קלעו למקום אחד. רמז: בבחירות האחרונות בחר המצביע החדש למפלגה חרדית ספרדית. במסגרת עבודת המחקר, פנו האסטרטגים אנה ואנה והגיעו למסקנה שמעבר לגידול הטבעי, אין להם מהיכן לצמוח. הסיכוי היחיד נמצא אצל השכנים מש"ס. אם ישי וחבריו נותנים למצביעים המסורתיים קצבאות ושורשים, אנו ניתן להם שבת וחינוך. בניגוד לש"סניקים, נעלים לגמרי את הסמלים הנוקשים משלטי החוצות ונשווק יהדות רכה ונעימה.

אתה, תומך ש"ס ב-2003, מה יש להם להציע לך מעבר לעדתיות ולתבוסתנות? ינסו האסטרטגים האגודאים לדבר אל ליבו של הש"סניק מהמעגלים הרחבים של המצביעים. זכור! מי נלחם על תקציבי הישיבות והכוללים, מי הוציא משלוותו את אחרון השמאלנים ומי מפיץ אלפי נרות שבת בכל ערי השדה. תגיד את האמת: אתה לא ישן יותר טוב בלילה כשהמפתח של קופת האוצר נמצא תחת הכרית של ליצמן?

אם אריה דרעי היה עומד בראשות ש"ס, אולי הייתי מבין ללבך. כעת כשדרעי בחוץ ותפוקה כוללת של שמונה נציגים בש"ס שוות ערך לתפוקה יומית של גפני ביום סגרירי, מה יש לך עוד לחפש שם? אתה מדבר אתי על עדתיות וקיפוח ואני שואל: האם אתה עדיין מאמין לדיווחים של השבועונים הללו? מדובר במעשיות. הפתרון הנכון הוא לחתום על מנוי לביטאון המפלגה: אמינות זה אנחנו.

הנה, תשאל את השכן החסיד מיהדות התורה הוא יספר לך שבישיבה האחרונה של המועצה הארצית של אגודת ישראל, הושמעו דברי הספד נרגשים לזקן המקובלים. אחי עזוב, אין טעם לנהל את מלחמות העבר. בואו אלינו לברדיצ'בסקי וביחד נשמר את מורשתו של מזרחי האב.

הלפרט או מרגי?


ההתגוששות ההדדית שתכריע בסופו של דבר אם הלפרט יהיה זה שייבחר לכנסת הבאה או דווקא מרגי, הנציג העשירי ברשימת ש"ס, משקפת מצוקה אמתית שקיימת במטות של המפלגות החרדיות: שתי המפלגות מיצו פחות או יותר את מאגר המצביעים שלהם ולמעט הגידול הטבעי, אין מהיכן לגרוף קולות נוספים.

בדיקת עומק שערך "משפחה" ביחד עם מכוני מחקר קובעת את התקרה והרצפה של המפלגות החרדיות. התקרה ביהדות התורה, היא חמשה מנדטים ולא שישה. הרצפה היא ארבעה. בש"ס המרווח גדול יותר: רצפה של תשעה מנדטים ותקרה של אחד עשר.

הנתון המרכזי שהופך לקריטי עבור שתי המפלגות הוא אחוז ההצבעה במגזר הכללי. בניגוד להערכה הרווחת כי בבחירות הקרובות אחוז המצביעים ישבור את השיא השלילי מ-2003 ויצלול אל מתחת שבעים האחוזים, טוענת ד"ר מינה צמח ממכון "דחף" כי התעוררות המגזרים מעמידה את שיעור ההצבעה על 75 אחוז. אם הערכותיה של צמח יתבררו כנכונות, עלולה ש"ס לאבד בבחירות הקרובות לא רק את המנדט העשירי אלא גם את המנדט התשיעי ויהדות התורה תאלץ לשמור חזק על המנדט החמישי שלא יברח לה מהידיים.

אם דפוסי ההצבעה של 1996, ו-1999 יחזרו שוב המצב רק מחריף: יהדות התורה מסיימת בארבעה מנדטים וש"ס תצטרך להקים ביצורים מסביב המנדט התשיעי. התקווה הגדולה של שתי המפלגות היא ששיעור ההצבעה יעמוד על אותו אחוז מבחירות 2003 אבל גם אז הנתונים בהחלט קשים: ש"ס מתייצבת על העשירי ויהדות התורה על החמישה וחצי.

נוסחת הקסם של המפלגות החרדיות היא אחוז ההצבעה: משבעים אחוז ומטה, הגוש החרדי מתייצב על 16 מנדטים פלוס אבל אם הגרף משנה את הכיוון, מפלס המנדטים בירידה. הנתונים האחרונים שזורמים ממכוני דעת הקהל אינם מבשרים טוב. "בשבועיים האחרונים אנו חשים בהתעוררות גדולה מצד המצביעים הוותיקים והקבוצות הסקטוריאליות", אומרת ד"ר צמח. "אם ב-2003 אלו שהגדירו את עצמם אנשי שמאל בחרו להישאר בבית, הפעם קיימת שם התעוררות גדולה. גם הסקטור הרוסי שוקק חיים".

התכנסות מצביעים תחת גושים היא זו שמעלה את גרף המצביעים. קמפיין אגרסיבי של ליברמן מגדיל את נתח העולים. האיחוד בימין ואירועי עמונה מעלים את אחוז הצבעה לשיאים והמאבק הצמוד בין ה"עבודה", "קדימה" ו"ליכוד" על מגזרים זהים, תורם גם הוא להעלאת הגרף למעלה.

מי שמושכת את הגרף כלפי מטה זוהי מועמדותו של אולמרט, האפרורית והלא מבטיחה. במקרה של בחירות אישיות לראשות הממשלה, סביר להניח ששיעור ההצבעה היה נמוך. התהליכים הפנימיים בתוך המפלגות מלמדים על הצבעה שבטית ועל מלחמת הכל בכל. על כל מגזר מתמודדים לפחות שתי מפלגות והמשמעות היא אחת: יותר מצביעים בתורים לקלפיות ומאבק פרטני על כל קול. הבעיה של החרדים היא שאחוז ההצבעה בבחירות הקודמות הגיע כבר לשיא ואלו שנותרו בבית אז, כשקולות המלחמה של "שינוי" הדהדו באוויר, איזו מוטיבציה יש להם לבחור ל"יהדות התורה", דווקא עכשיו. וזהו החשש הגדול: האחוז החרדי ידרדר מטה והאחוז החילוני יעלה כלפי מעלה.

לצורכי פנים


כשבודקים לעומק את דפוסי ההצבעה למפלגות החרדיות בעשר השנים האחרונות, מגלים כי הגידול כמעט תמיד בא מהבית למעט בחירות 1999 שלש"ס וליהדות התורה זורמים קולות לא טבעיים ("הוא זכאי" לש"ס וקולות יש"ע ליהדות התורה) שעוזבים אותה מיד בבחירות הבאות.

98,657 איש הצביעו ליהדות התורה ב-1996. שלוש שנים מאוחר יותר עולה המפלגה ל-125,741 קולות. ב-2003 היא מתייצבת על 135,087 מצביעים. לפי מדד עלייה זה, בתוספת גידול טבעי בין בחירות לבחירות בשיעור של עשרים אחוזים האופייני לציבור החרדי, קצת יותר ממאה ושישים אלף איש יצביעו בבחירות הקרובות ליהדות התורה. גם אם בסופו של דבר יעמוד שיעור המצביעים על 70 אחוזים, מה שלא נראה היום, אין ליהדות התורה מהיכן להביא את המנדט השישי.

ויש בשורות רעות שמלמדות כי יתכן מאוד שגם המנדט החמישי בסכנה. התוצאה שמעלה את יהדות התורה אל מעל חמשת המנדטים נכונה רק במקרה שכל מי שהצביע ב-2003 למען יהדות התורה יעשה זאת שוב, בתוספת כל המצביעים החדשים שהתווספו בשלוש השנים האחרונות. אם נצרף את המקדמים השלילים, הצבעת מחאה של חסידי בעלזא, ירידה במניין המצביעים של דגל התורה, הימנעות בקרב אלו שחששו בעבר מעלייתה של שינוי ועריקה אפשרית של חסידי חב"ד למפלגות הימין, נקבל את התוצאה העגומה הקובעת שגם במקרה של אחוז הצבעה נמוך במגזר הכללי, עדיין זקוקה יהדות התורה לנס.


הסיפור של ש"ס מורכב יותר אבל גם אינו מבשר טוב: ב-1996 הצביעו למפלגה 259 אלף איש, עלייה מרשימה הודות לשיטת הבחירות בשני פתקים, וב-1999 בחרו ש"ס 430 אלף איש, נסיקה של ממש השמורה כולה לקמפיין "הוא זכאי". מניין המצביעים הטבעי של ש"ס נרשם בבחירות 2003: 258,879 מצביעים. על פי הערכות, מחציתם משתייכים למגזר החרדי ומחיצתם למסורתי-חילוני.

אם נשקלל את הגידול הטבעי של הקולות החרדים בש"ס בשיעור של 20 אחוז ביחד עם הגידול טבעי של כשבעה אחוזים האופייני לקולות המסורתיים והחילוניים של המפלגה הגענו למניין משוער של 297,500 מצביעים שיבחרו בעוד חודש ימים לש"ס. אם אחוז ההצבעה בבחירות הקרובות יעמוד על 75 אחוזים, יוכל הח"כ העשירי של ש"ס להיבחר אך רק בקולותיהם של מאוכזבי יהדות התורה ואנשי הימין שיבקשו לגמול להם על המאבק בהתנתקות.

השאלה הגדולה היא האם ש"ס מסוגלת לחצות את מחסום 300 אלף המצביעים ובכלל, מיהו האיש שהצביע ב-2003 לליכוד וכיום החליט לתת את קולו לאלי ישי. ראשיה בונים הרבה על חסידי בעלזא ואנשי חב"ד וגם על החילונים שהוקסמו מפניו של יו"ר התנועה המחייכות מדפנות האוטובוסים. מכוני הסקרים אינם מבחינים כמעט בהגירה חיובית לש"ס, להוציא מעברים דו צדדים בין ש"ס לעבודה ולליכוד שבסופם ש"ס עדיין יותר מאבדת מאשר מקבלת.

קמפיין האוטובוסים של ש"ס ששאב את תקציב הבחירות, מחמם את ליבם של הש"סניקים, אך בשיחות סגורות מודים שם כי המטרה העיקרית היא לחזק את הבית ולא לגייס גדודים נעלמים של מצביעים שהסתתרו עד כה בשטחים פתוחים אי-שם בארץ.

גם מיליון השקל האגודאי שיזרום בשבוע הבא למשרדי הפרסום לצורך קמפיין האוטובוסים נועד יותר לצרכי פנים. מניין וחצי יועצי השיווק ישבו השבוע כדי לאתר את המצביע הנעלם ובנו תילי תילים של פרשנויות על מאגר מסורתיים שמצפה רק לדברתו של ליצמן. ואם נדבר קצת ברצינות, גם בחלונות הגבוהים של יהדות התורה מבינים שישראל תהיה אולי יפה יותר למשך שבועיים ימים עם הסיסמאות המנצחות של המפלגה אבל היעד האמיתי של הקמפיין הוא מצביע יהדות התורה שיוכל לזקוף ראש ולהזדהות עם תנועה ססגונית ומרשימה.

ויש גם תסריט בלהות לשתי המפלגות: את האוטובוסים בישראל כובשים סופית ישי וליצמן. שני היו"רים שמדברים ביניהם לעתים רחוקות, ייפגשו פעם אחר פעם בצמתים המרכזיים ויעוררו מתרדמתם את החילונים האחרונים שעוד חשבו להישאר ספונים במשרדיהם. אחרי הכל, יש גבול בכמה פנים מזוקנות יכול אזרח חילוני מן השורה להיתקל ביום. הכרזות יביאו לאסוציאציות מהעבר שיובילו אותו אל הקלפי ומי יודע, אולי גם מקומו של גפני ייכנס לתוך תחום הסכנה.

'המטבחון', טורו של יוסי אליטוב מתפרסם בעיתון 'משפחה'

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!