נשאר בחוץ

זה כבר היה ממש לא צפוי, אבל מי שמכיר את דרך ההתנהלות של חסידות בעלזא, מאז קפצו לביצה הפוליטית בשנת תשמ"ט, ידע תמיד שהם לא צפויים. אבל כשהם מחליטים, הם הולכים עם זה עד הסוף.

הערב הם שוב עשו את זה. הם החליטו שלא לוותר הפעם על דרישתם לקדנציה שלימה. מליאה, בלי שום רוטציות. וכשהם לא קיבלו את זה מאגו"י, הם החליטו להישאר בחוץ. אבל עקרון לא שוברים ויהי מה.

נתחיל בהיסטוריה.

חסידות בעלזא החלה את דרכה באגו"י, אך מעולם לא קיבלה ייצוג. בוודאי לא בכנסת. החתן (האדמו"ר מבעלזא) ראה כיצד חמיו (האדמו"ר מויז'ניץ) מקבל כל העת את הבכורה, למרות שלדעת אנשים לא מעטים, ובוודאי לדעת בעלזא, היא עברה את ויז'ניץ במספר אנשי החסידות.

במצב הזה, נקט האדמו"ר מבעלזא בצעד לא שיגרתי, כאשר חבר להקמת 'דגל' בשנת תשמ"ט, בתקופת אחד המאבקים החריפים ביותר שהתנהלו בין הציבור הליטאי לחסידי. בכך נתן האדמו"ר מבעלזא לגיטימציה למייסד 'דגל' הגרא"מ שך זצ"ל, וסתר את טענת אנשי אגו"י, ובראשם חסידי גור, כאילו מדובר במאבק בין חסידים לליטאים.

על הצעד הזה, גמל לו הגרא"מ שך בכבוד מלכים. נציגי בעלזא גם שולבו במספר רשויות מקומיות ברשימת 'דגל', אך לכנסת הם לא הגיעו. בבחירות שלאחר מכן, כבר התאחדו אגו"י ו'דגל' ברשימה אחת, בהוראת הגרא"מ שך והאדמו"ר מגור, בעל ה'פני מנחם'.

כאן החל מאבק איתנים בין המפלגות - להיכן תשתבץ בעלזא, ב'דגל' או באגו"י? ליצמן השקיע מאמצים רבים כדי להביאם למפלגתו, ובסופו של דבר גם הצליח בכך. הוא כפה הסכם רוטציה בין ויז'ניץ לבעלזא, הסכם שלא קוים בסופו של דבר על-ידי הלפרט, בעוד בעלזא קיימה את הסכם הרוטציה בקדנציה הבאה.

אך בבעלזא, שם כבר אכלו די והותר מרורים, כשראו איך ויז'ניץ ממשיכה לקבל את מעמד הבכורה, דרשו הבטחה שבקדנציה הבאה, יקבלו הם קדנציה מליאה. האם קיבלו את מבוקשם? כאן הדעות חלוקות.

בשלב הזה התנהל מו"מ אינטנסיבי בין גור לבעלזא על שילובם המלא במפלגה. הם דרשו לקבל מעמד שווה לויז'ניץ, במוסדות המפלגה, בייצוג בכנסת וברשויות המקומיות. הדברים גם עלו לדיון בוועידת אגו"י האחרונה ב'יד בנימין', אך לאור התנגדות ויז'ניץ, הכל התפוצץ.

מי שמוביל לאחרונה את המהלכים הפוליטיים בבעלזא, הוא מרדכי אלבום (מירס), בחור ממולח מהמדרגה הראשונה, שהצליח לרשום מהפיכה בתחום הטלפונים הסלולריים.

בכירי החסידות הגיעו למסקנה, שעם כל הכבוד לאייכלר שיודע לייצגם יפה בכנסת, יודע גם לנאום יפה, לשדר תוכניות רדיו עם רייטינג גבוה, ואפילו לכתוב טורים מושחזים וחריפים, הרי שבכל מה שקשור לפוליטיקה נטו, בוודאי מול שועלים כמו ליצמן ורביץ, צריך להציב עסקן ממולח לא פחות. אלבום היה המתאים ביותר לתפקיד.

ההחלטה על הקדמת הבחירות, לא הותירה בידי הצדדים כל ברירה, והם נאלצו לפתוח במגעים אינטנסיביים, כדי לסכם את ההשתלבות המליאה של בעלזא בתוך אגו"י, אבל בעיקר כיצד פותרים את הדרישה הבלזאית לקדנציה מליאה.

בבעלזא דרשו לקיים את ההבטחה שקיבלו, לטענתם, כבר בקדנציה הקודמת, כי הפעם יקבלו קדנציה מליאה. בגור טוענים להד"ם. מעולם לא ניתנה הבטחה כזו. בכל מקרה, בבעלזא התקבלה החלטה אסטרטגית, כי אינם מוותרים יותר, אבל הם לא אלו שילחמו על כך.

הם רוצים לקבל את שלהם, בלי מלחמות ומאבקים. בבעלזא שבעת המאבקים, החליטו שהיה להם כבר די והותר. הם כבר שבעו מלחמות. הם עשו הכל כדי לבסס את החסידות, שהלכה והתפתחה, ובמקביל גם עשו הכל כדי להסתדר עם כל הגורמים אתם היו בסכסוכים מרים וקשים ('העדה החרדית' ועוד).

ליצמן, שלא הסכים לקבל את נסיגתה של 'דגל' מהסיכום שהמקום השישי הוא מקום מוסכם השמור לבעלזא, היה מוכן בלית ברירה ללכת על פילוג עם 'דגל' - פילוג שכבר היה קיים בפועל בעקבות החלטת האדמו"ר מגור לקבל את תפקיד יו"ר ועדת הכספים, בניגוד לדעתו של הגרי"ש אלישיב - והעדיף זאת על פילוג עם בעלזא. כיוון שכך, הוא פתח במגעים נמרצים עם כל הגורמים באגו"י - פרוש, בעלזא וויז'ניץ - והודיע על הסכמתו לפילוג עם 'דגל', במקום פילוג בתוך אגו"י.

ליצמן דרש נאמנות מוחלטת למהלך הפילוג, בלי שום אפשרות של נסיגה. הוא דרש מסמך חתום מבעלזא (הוא יודע שאם בעלזא חותמים הם גם מקיימים) שהם הולכים איתו לפילוג עד הסוף. כך ביקש להבטיח שלאחר ההכרזה על הפילוג, לא תברח לו בעלזא, וימוטטו לו שוב את קמפיין 'החרמת עדה קדושה'.

אך כפי שציינו, בבעלזא סירבו ללכת על מהלך של פילוג. בהוראת האדמו"ר, קיבל ליצמן תשובה שלילית ונחרצת. כאן נעשה ניסיון מצד 'דגל' להחזיר עטרה ליושנה, ולהשיב את בעלזא לביתה הקודם, אך גם ניסיון זה לא צלח. "אתם רוצים, תעשו ביניכם מלחמות, אבל אנחנו לא נהיה שותפים לזה", אמרו בבעלזא.

ליצמן נקט בצעדים מתוחכמים, כדי לסחוף את בעלזא פנימה, תוך שהוא מציג את סירובה של 'דגל' להתפשר על המקום השישי, כסיבת ברירת מחדל לגרום לפילוג. אך גם בעלזא התנגדה למהלך, והודיעה לו בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים: אנחנו לא נהיה שותפים לפילוג, וגם לא ניתן לעשות בנו שימוש למטרה זו.

סירובה של בעלזא, אילצה בסופו של דבר את ליצמן ללכת על מהלך האיחוד, עליו היה מוכן לוותר בצער רק בשביל 'שלום הבית', אך מתוך עמדה נוקשה ורצון לכופף את 'דגל' בכל מחיר. הוא ידע היטב, שיצליח לקבל את מבוקשו. הוא מכיר היטב את הפרטנרים שלו ב'דגל'.

בעוד מהלך האיחוד בין אגו"י ל'דגל' צובר תאוצה, ואף מגיע לכדי סיכום ברור, המשיכה בעלזא לעמוד על דרישתה לקבל קדנציה מליאה, בלי שום רוטציות.

המו"מ שהתנהל בימים האחרונים, לא הניב כל תוצאה, ובשלב מסוים המו"מ התפוצץ.

הוועדה הפוליטית בבעלזא התכנסה היום, לראשונה, וקיבלה החלטה שלא מוותרים על הדרישה לקדנציה מליאה. הם מסרו את ההודעה על כך לנציגי אגו"י, ואז הובהר להם בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים: אם לא יחתמו על הסכם הרוטציה, שעה קלה לפני הגשת הרשימות, הרשימה תוגש ללא מועמד החסידות, ישראל אייכלר.

בבעלזא חשבו, שבאגו"י יתקפלו.

אך זה לא קרה.

כך עברו להם דקות יקרות. ברגע האחרון עוד נעשה ניסיון להחזיר את הגלגל לאחור. בבעלזא הבינו, שמשמעות אי הכללתו של אייכלר ברשימה, עלולה להביא לפתיחת מלחמה מיותרת, ואת זה הם בוודאי לא רצו. במיוחד לא לאחר תקופה כה ארוכה בה סירבו להצטרף למהלך הפילוג שניסה ליצמן להוביל.

בשעה 11:30 בלילה הודיע איש המו"מ מרדכי אלבוים שבעלזא מוכנה לחתום על ההתחייבות לביצוע הרוטציה (תמורת סוכריה שהובטחה). אך כאן באה דרישה של ליצמן, בשם גפני, להחתים על ההתחייבות את בית הדין של בעלזא.

זה כבר היה ממש מאוחר ולמעשה גם בלתי אפשרי. אם לא די בכך, בבעלזא גם ראו בכך פגיעה חמורה בכבודם ובאמינותם.

השעון תיקתק ודקות אחדות לפני חצות של יום חמישי, הוגשה הרשימה לוועדת הבחירות המרכזית.

ללא אייכלר.

במקומו הוכנס לרשימה נציג הסיעה המרכזית, יעקב כהן, חסיד גור.

אך בבעלזא כבר מיהרו להבהיר, שגם במצב שנוצר, הם יצביעו לרשימת ג', וכי הם כבר מחכים לסיבוב הבא.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!