דוד מלך ישראל
האם תם עידן דוד לוי? עדיין לא. הוא הפסיד בליכוד. עכשיו הוא רוצה להיות נשיא המדינה
- אהרן זילבר
- ה' שבט התשס"ו
- 4 תגובות
בשנה הקרובה עוד נשמע עליו. דוד לוי
דוד לוי, פועל הבניין מבית שאן שטיפס לכנסת ולשורה של תפקידים בכירים בממשלה, סיים את תפקידו הפוליטי. בכנסת הבאה הוא כבר לא יישב, גם לא סביב שולחן הממשלה. זהו. תם עידן 'דוד מלך ישראל' בפוליטיקה הישראלית.
בעצם עוד לא.
את דוד לוי כבר הספידו במשך השנים אין-ספור פעמים. אבל תמיד, אחרי כל הסאלטות והחבטות, הוא נעמד שוב על רגליו. אין לו גם מתחרים במהפכים שהוא רשם בפוליטיקה הישראלית. איפה הוא לא היה. אבל תמיד הצליח להגיע לגבעת רם בירושלים.
קורות דברי הימים בעשרות השנים האחרונות, מלאים בסיפורי דוד לוי. לא רק בדיחות. יחסיו עם ראשי הממשלה ידעו עליות ומורדות, סיכסוכים ופגיעות הדדיות. ברשימה הזו אפשר למנות את שמיר, שרון, נתניהו וברק.
הוא היה בליכוד, פרש והקים את 'גשר', חזר למפלגה, וניסה, שוב, להתמודד על מקום ריאלי בכנסת. אבל הפעם זה כבר לא הלך לו. הוא קיבל את ברכת הדרך. לבית שאן. כרטיס הלוך בלי חזור.
עדיין לא. בשנה הקרובה עוד נשמע הרבה על דוד לוי.
לפני שנדבר על עתידו של האיש, קצת היסטוריה על האדם שבכל זאת רשם הרבה דפים בתולדות הפוליטיקה בישראל, כמי שמכהן כחבר כנסת מאז שנת 69'. הוא כבר כמעט הגיע לראש הפירמידה, כשהתמודד על הנהגת הליכוד מול שמיר וגרף 41% מהקולות.
הוא כבר היה סגן ראש ממשלה, שר חוץ, שר הבינוי והשיכון, אבל החיידק הפוליטי תקף אותו שוב ושוב. הוא לא ידע מתי לעצור. מתי לומר עד כאן ולפרוש לחיק משפחתו החם בבית שאן. היה יותר ממוזר לראות אותו נדחק מאחורי נתניהו כשהוכרז על נצחונו כיו"ר הליכוד. הוא חיפש את הבזקי המצלמות. שידעו שהוא עוד קיים, ולא סתם קיים, אלא בקידמת הבמה.
ודוד לוי אכן כבר מביט קדימה. בעוד כשנה ימלאו לו 70. בעוד שנה גם יסיים משה קצב את כהונתו כנשיא המדינה. עכשיו מסתובב לוי עם הבטחה בכיס מנתניהו, שיתמוך בו לכהונת נשיא המדינה. הוא שואף ורוצה בתפקיד הזה בכל מאודו.
את הקריאות 'דוד מלך ישראל' הוא לא שוכח. מי שמכיר קצת את לוי, יודע שכבוד משחק אצלו כנור ראשון.
עכשיו, שאין לו כסא בכנסת, גם לא ליד שולחן הממשלה, הוא שועט לעבר כסא אחר, אבל בדרך לשם, הוא עוד יצטרך לעבור משוכות לא קלות. הוא עשוי לפגוש עוד פוליטיקאי שחפץ מאוד בתפקיד הזה. אם עד עכשיו הוא היה ממלא-מקום הנשיא, עכשיו הוא רוצה להיות הנשיא בעצמו. והכוונה, כמובן, ליו"ר הכנסת ראובן ריבלין. בדרך הוא גם עשוי לפגוש את הרב לאו ואנשים נוספים.
עוד תהיה לנו התמודדות מעניינת על תפקיד נשיא המדינה.
גם אם דוד לא ייבחר, הרי שעצם ההתמודדות, לפחות הפעם, לא תסב לו נזק. גם לא בושות. ואולי בעוד שנה, כבר ישב לו דוד לוי בשקט ובנחת, הוא יוזמן פה ושם לאירועים חגיגיים, הרבה כבוד הוא יקבל, אבל די מהר יישכח בתהום הנשייה.
בעצם עוד לא.
את דוד לוי כבר הספידו במשך השנים אין-ספור פעמים. אבל תמיד, אחרי כל הסאלטות והחבטות, הוא נעמד שוב על רגליו. אין לו גם מתחרים במהפכים שהוא רשם בפוליטיקה הישראלית. איפה הוא לא היה. אבל תמיד הצליח להגיע לגבעת רם בירושלים.
קורות דברי הימים בעשרות השנים האחרונות, מלאים בסיפורי דוד לוי. לא רק בדיחות. יחסיו עם ראשי הממשלה ידעו עליות ומורדות, סיכסוכים ופגיעות הדדיות. ברשימה הזו אפשר למנות את שמיר, שרון, נתניהו וברק.
הוא היה בליכוד, פרש והקים את 'גשר', חזר למפלגה, וניסה, שוב, להתמודד על מקום ריאלי בכנסת. אבל הפעם זה כבר לא הלך לו. הוא קיבל את ברכת הדרך. לבית שאן. כרטיס הלוך בלי חזור.
עדיין לא. בשנה הקרובה עוד נשמע הרבה על דוד לוי.
לפני שנדבר על עתידו של האיש, קצת היסטוריה על האדם שבכל זאת רשם הרבה דפים בתולדות הפוליטיקה בישראל, כמי שמכהן כחבר כנסת מאז שנת 69'. הוא כבר כמעט הגיע לראש הפירמידה, כשהתמודד על הנהגת הליכוד מול שמיר וגרף 41% מהקולות.
הוא כבר היה סגן ראש ממשלה, שר חוץ, שר הבינוי והשיכון, אבל החיידק הפוליטי תקף אותו שוב ושוב. הוא לא ידע מתי לעצור. מתי לומר עד כאן ולפרוש לחיק משפחתו החם בבית שאן. היה יותר ממוזר לראות אותו נדחק מאחורי נתניהו כשהוכרז על נצחונו כיו"ר הליכוד. הוא חיפש את הבזקי המצלמות. שידעו שהוא עוד קיים, ולא סתם קיים, אלא בקידמת הבמה.
ודוד לוי אכן כבר מביט קדימה. בעוד כשנה ימלאו לו 70. בעוד שנה גם יסיים משה קצב את כהונתו כנשיא המדינה. עכשיו מסתובב לוי עם הבטחה בכיס מנתניהו, שיתמוך בו לכהונת נשיא המדינה. הוא שואף ורוצה בתפקיד הזה בכל מאודו.
את הקריאות 'דוד מלך ישראל' הוא לא שוכח. מי שמכיר קצת את לוי, יודע שכבוד משחק אצלו כנור ראשון.
עכשיו, שאין לו כסא בכנסת, גם לא ליד שולחן הממשלה, הוא שועט לעבר כסא אחר, אבל בדרך לשם, הוא עוד יצטרך לעבור משוכות לא קלות. הוא עשוי לפגוש עוד פוליטיקאי שחפץ מאוד בתפקיד הזה. אם עד עכשיו הוא היה ממלא-מקום הנשיא, עכשיו הוא רוצה להיות הנשיא בעצמו. והכוונה, כמובן, ליו"ר הכנסת ראובן ריבלין. בדרך הוא גם עשוי לפגוש את הרב לאו ואנשים נוספים.
עוד תהיה לנו התמודדות מעניינת על תפקיד נשיא המדינה.
גם אם דוד לא ייבחר, הרי שעצם ההתמודדות, לפחות הפעם, לא תסב לו נזק. גם לא בושות. ואולי בעוד שנה, כבר ישב לו דוד לוי בשקט ובנחת, הוא יוזמן פה ושם לאירועים חגיגיים, הרבה כבוד הוא יקבל, אבל די מהר יישכח בתהום הנשייה.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 4 תגובות