"יש קמיעין אינם אלא קשקושים"

רבים הופתעו הבוקר לראות את הכותרת הראשית ב'יתד נאמן', שהוקדשה לפטירתו של זקן המקובלים רבי יצחק כדורי זצ"ל. לא רק מהכותרת, אלא גם מהידיעה הנרחבת על דמותו של הצדיק.

בידיעה יש התעלמות מוחלטת מכל ההיבטים הפוליטיים. אין התייחסות לעובדה שהרב כדורי זצ"ל תמך בעבר באגו"י ולאחר מכן העביר את תמיכתו ל'ש"ס'. אך הידיעה של בצלאל קאהן, בהחלט מקיפה מאוד את דמותו של הרב כדורי זצ"ל.

לפניכם הידיעה המלאה שהופיעה היום ב'יתד נאמן:

אבל כבד פקד אמש את כלל המוני בית ישראל, עם היוודע דבר הסתלקותו של זקן המקובלים הצדיק רבי יצחק כדורי זצוק"ל, תלמידם של גדולי המקובלים בעיראק ובירושלים בדורות קודמים, ראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק", שהלך אמש לעולמו לאחר יסורים קשים, והוא בן למעלה מק' שנים. הלווייתו תצא היום בצהרים מהיכל ישיבת "נחלת יצחק" בשכונת הבוכרים בירושלים.

זקן המקובלים הצדיק רבי יצחק כדורי זצוק"ל נולד ככל הנראה בשנת תרס"ב בבגדד שבעיראק, לאביו רבי זאב דיבה ז"ל, שהיה סוחר בשמים. בצעירותו למד בבית המדרש זילכה בבגדד, שם למדו בני המשפחות החרדיות בבירת עיראק.

כבר בגיל צעיר הגיע רבי יצחק כדורי זצוק"ל לארץ ישראל. פעם אחת הגיע דרך ירדן ופעם שניה דרך דמשק, ורק לאחר הפעם השניה החליט להשתקע בארץ ישראל, לאחר שתלמידי החכמים בבגדד חששו שמע ייפגעו בני הנוער החרדים מתנועת ההשכלה של האליאנס, שהחלו באותם ימים לפעול ברחבי עיראק ובמדינות נוספות.

עם הגעתו לארץ ישראל בפעם השניה, שינה את שם משפחתו מדיבה לכדורי, ומאז קבע את את מקום לימודו בישיבת "פורת יוסף" בעיר העתיקה. מי שסייע לו בכל צעדיו הראשונים בירושלים, היה רבי יעקב עובדיה זצ"ל, שפתח לפניו את ביתו ואף לימד את בניו גמרא במשך מספר חודשים.

בהגיעו לירושלים התברר, כי כבר בעת שהסתופף סביב צדיקי עיראק, שקד על תלמודו בתורה וכן למד את סודות הקבלה, וכאן, בעיר הקודש, חפץ ללמוד את סדר כוונות התפילה. וכך החל להסתופף סביב חבורת המקובלים שהתקבצה אצל רבי סולימאן אליהו זצ"ל במשך מספר שנים.

רבי יצחק כדורי זצוק"ל הפך לצעיר שבחבורה. הוא נקשר בעבותות עם חכם אפרים הכהן זצ"ל, ראש המקובלים בירושלים - ואביו של הגאון רבי שלום כהן שליט"א, ראש ישיבת פורת יוסף - שקירבו מאד ובהמשך צירפו לחבורת המקובלים ששקדו על תלמודם בבית הכנסת "עוז והדר" בפורת יוסף. באותם ימים סירב רבי יצחק כדורי זצוק"ל להיזדקק למתנת בשר ודם והחליט להתפרנס מכריכיה שהקים בעצמו, מצרור הכסף שהביא עמו מבגדד הרחוקה.

באותה חבורה שהקיפה את חכם אפרים הכהן זצ"ל, היו מגדולי המקובלים של ירושלים באותם ימים, ובהם רבי עזרא עדס זצ"ל, סבו של יבלחט"א הגאון רבי יהודה עדס שליט"א, רבי אהרן עבוד זצ"ל, רבי שאול שהרבני זצ"ל, רבי אהרן רפול זצ"ל, שהיו מתפללים ומכוונים לפי סדר הכוונות של הרש"ש, והתגוררו בחדרי המגורים באיזור הישיבה.

לאחר נישואיו התגורר הצדיק רבי יצחק כדורי זצוק"ל בשכונת הבוכרים בירושלים, שהיתה באותם ימים, לפני כשמונים שנה, מהשכונות החדשות של ירושלים שמחוץ לחומות. בכל ימות השבוע הוא היה לומד בישיבת פורת יוסף, ולקראת שבת היה שב לביתו.

בשנת תרצ"ד קיבל רבי יצחק כדורי זצוק"ל דירה רחבה ברחוב היורד מהרובע היהודי אל הכותל המערבי, סמוך לישיבה, לאחר שהתחייב לכרוך את כל ספרי הישיבה ולהעתיק בכתב ידו ספרים נדירים שהגיעו לספריית הישיבה. את ציוד הכריכיה רכש הרב כדורי מכספו הפרטי, ומשכורתו מהישיבה עמדה על שתי לירות, אחת על היותו חלק מחבורת המקובלים, ואחת ככורך. הוא הסכים לכרוך אך ורק את ספרי הישיבה, ואת הספרים שהעתיק שמר בספרייתו הפרטית. כל ספר, בטרם נכרך, היה לומד אותו והפך לאחד הבקיאים ביותר בעיר העתיקה בספרים רבים. לא אחת הגיעו בני הישיבה לביתו כדי לעיין בספרים.

סדר יומו באותם ימים היה נמשך בלימוד בחבורת המקובלים במשך כל שעות היום, וכשהיה מגיע בלילה לביתו, היה עוסק מעט במלאכת הכריכה, ועל יצועו היה עולה רק לאחר תיקון חצות. לפנות בוקר היה יוצא לתפילת שחרית.

שנת תש"ו היתה בצל העימותים הבלתי-פוסקים בין היהודים לערבים בירושלים וסביבותיה. יהודי העיר העתיקה סבלו רבות מנחת זרועם של הערבים, בנייני הישיבה הפכו למבצר, לאחר שהפורעים ניסו כל העת לפגוע בישיבה, אך דבר לא מנע מרבני ישיבת פורת יוסף, ובהם הגאון רבי יהודה צדקה זצ"ל, להתכנס באחד מימי שישי בביתו של רבי יצחק כדורי זצוק"ל, כדי לשמוח בחגיגת בר המצוה לבנו דוד.

ככל שנקפו הימים, חיפש הצדיק רבי יצחק כדורי זצוק"ל דרך להציל את ספרי התורה של הישיבה ואת ספריית הספרים הענקים בביתו, משום שכל הסימנים הראו כי ירושלים העתיקה בדרך לנפילה בידי הירדנים. וכך הגיע היום האחרון למגורי משפחת כדורי בעיר העתיקה, יום לפני נפילת הרובע היהודי. הרב כדורי הסתגר בחדר הספרים והתקשה להיפרד, לאחר שכל מאמציו להבריח את אוצר הספרים לירושלים החדשה - עלו בתוהו. זמן קצר לאחר מכן השתלטו חיילים ירדנים על הבית וכל ישיבת פורת יוסף והבתים הסמוכים עלו באש. כשנודע לרבי יצחק כדורי זצוק"ל, שכבר השתכן בבית אחר ברחוב זכרון יוסף בשכונת הבוכרים, כי כל הספרים עלו באש, הוא פרץ בבכי.

לאחר פטירת ראש המקובלים בירושלים, רבי אפרים הכהן זצ"ל, סמוך לשנת תש"י, נותרו מקבוצת המקובלים שהקיפו אותו עשרה בלבד, שהחליטו למנות את המקובל הצדיק רבי יצחק כדורי זצוק"ל לעמוד בראשם. ישיבת "פורת יוסף" כבר הועתקה באותם ימים לשכונת גאולה בירושלים, אולם חכמי המקובלים החליטו להשתכן בישיבת בית ק-ל ברחוב רש"י. עם זאת, ראשי ישיבת "פורת יוסף", הגאונים רבי יהודה צדקה זצוק"ל ורבי בן-ציון אבא-שאול זצוק"ל, היקצו חדר מיוחד בישיבה עבור רבי יצחק כדורי, ובמקום זה קיבל קהל מדי יום, במשך שנים, עד שהקים כעבור שנים רבות את ישיבתו, ישיבת "נחלת יצחק", ברחוב דוד בשכונת הבוכרים.

מאמרים בודדים כתב הצדיק רבי יצחק כדורי זצוק"ל במהלך שנות חייו, או לפחות מאלה שנחשפו לעיני תלמידיו. בחלק מכתביו הוא תוקף בחריפות את אלה שעוסקים בקבלה מעשית ואינם מבינים דבר בסודות הקבלה. את סודות הקמיעין שהיה כותב לרפואה ולהצלחה קיבל מהמקובל רבי יהודה פתיא זצ"ל. כן עסק רבות בכוונות התפילה. כל יתר סודות הקבלה, שמתחזים למיניהם ניסו לעסוק בהם, וכביכול הבינו בהם, היו זרים לו.

במשך שנים נלחם ונאבק נגד אלו העוסקים ב"שבועות" ו"גורלות", אבל הוא עצמו, כאמור, עסק אך ורק בתפילות ובקשות והעתיק נוסחאות שקיבל ממקובלי הדורות הקודמים. אחד המאמרים הבודדים שפורסמו בעניין זה, היה מאמר שכתב עבור הספר "תמים תהיה" של הגאון רבי יעקב הלל שליט"א, ראש ישיבת "חברת אהבת שלום", בו הדגיש כי נוסחאות הקמיעין המותרים לכתיבה, הן רק אלו שנכתבו ע"י רבי יהודה פתיא זצ"ל, "כי הוא מיוסד בלשון בקשת רחמים והשמות ידועים בלי שום טעות".

באותו מאמר תקף המקובל הצדיק רבי יצחק כדורי זצוק"ל את המשתמשים ב"השבעות" וכו', ושיבח במאמרו את מאבקו של הגר"י הלל שליט"א, נגד אלו המשתמשים בקבלה מעשית ומאחזים את עיני העם. וכך כתב: "כל כוונתו לטובה היא להציל את עמו ישראל מאותם האנשים המשתמשים בכשפים ושדים להראות כוחם ומרמים הבאים אליהם, ודורשים הרבה כסף מהם, ועושים השבעות, ולפעמים מערבים קודש בחול, שדים עם שמות מלאכים, ולפעמים גורמים נזקים גם לשואלים ולא מרגישים, ויש קמיעין אינם אלא קשקושים. לכן הירא דבר השם ירחק מהם מקבלה מעשית".

רבי יצחק כדורי זצוק"ל כתב בימי חייו כמה ספרי קבלה, ובהם בעיקר נוסחאות שונות של קמיעין, אך סירב להדפיסם ולהפיצם, והותירם רק ליודעי ח"ן. הוא עצמו, כשבאו אליו יהודים וביקשו קמיע לרפואה או להצלחה, היה מתנה זאת באמירת פרק תהילים למשך זמן מסויים, והבהיר כי ללא שמירת שבת בשלימות, הקמיע אין בו כל תועלת.

כל מסכת חייו של רבי יצחק כדורי זצוק"ל היו מלאים בלימוד תורה בכל שעות היממה, לצד תפילותיו שהיו לשם דבר, נערכו יחד עם תלמידיו בישיבת המקובלים "נחלת יצחק", והיו נמשכות זמן רב, כשהוא מכוון בסודות עמוקים שלמד מרבותיו המקובלים.

ארוחותיו היו דלות ביותר, ואכל רק כדי צרכו, כשהוא מתנזר ממאכלים רבים. מדי בוקר היה לומד "חק לישראל" לאחר פת שחרית, ומיד לאחר מכן היה צולל לעומקן של סוגיות בגמרא. כך במשך שעות ארוכות, גם בשעות הלילה המאוחרות, בקיץ ובחורף, היה יושב שעות ליד ספרי הלימוד ולא נח לרגע. כל ספר חדש שהיה מגיע לידיו, היה לומדו עד תומו, וידע לצטט למחברי ספרים קטעים שלמים שחיברו בעל פה, וכפי שהעידו תלמידיו, שידע ש"ס ופוסקים בעל-פה. בזמן לימודו היה מחזיק פעמים רבות בזקנו, אך בשבת היה נזהר שלא לעשות כן כדי שלא ייתלשו, חלילה, שערות זקנו. במשך ימות השבוע היה מקפיד לשמור את שערות זקנו שנשרו, בתוך קופסא מיוחדת.

במשך כל שנות חייו הקפיד ביותר על סגפנות גם בדיבור. לא הוציא מילה רעה על זולתו, ותמיד ביקש מאלו שמרבים בדיבור להתרחק ממנו. במשך שנים רבות הקפיד לצאת באמצע החודש למסע של תפילות בקברי צדיקים ברחבי הארץ. הוא הקפיד לעשות זאת דווקא ביום בו הלבנה מאירה בשלימותה.

ביתו היה פתוח לרווחה בכל שעות היום, ויחד עם רעייתו הרבנית ע"ה, וכן עם רעייתו בזיווג"ש, סייעו וסעדו חולים ונדכאים, נזקקים ושבורי לב. גם כשלעיתים נכנסו לבתיהם אנשי בליעל שגנבו חפצים ותכשיטים, סירב לסגור את הדלת והמשיך לסייע לכל אחד ואחד.

הצדיק רבי יצחק כדורי זצוק"ל הקפיד מאד שלא לצאת מארץ ישראל. ברם, כאשר נאלץ לצאת למסע גיוס תרומות עבור הקמת הבניין לישיבתו, יצא למסע יחד עם בנו. ברגע שנודע לו כי הסכום שנאסף מספיק להשלמת שלב הבנייה, היה דורש לחזור מיד לארץ ישראל. באחד ממסעות אלו ביקש לשוב מיד לביתו, למרות שקהילה שלמה המתינה לבואו, אך הוא סירב להמשיך במסע משום שסכום הכסף שנאסף הספיק לבניית האגף הבא, והוא הודיע כי אינו יכול לכוון בשעת התפילה כשהוא שוהה בחו"ל. ואכן, כאשר בניית הבניין הושלמה, לא יצא יותר מגבולות ארץ ישראל.

בל"ג בעומר תשמ"ט הלכה לעולמה רעייתו בזיוו"ר הרבנית הצדקנית מרת שרה ע"ה, שליוותה אותו לאורך כל שנות חייו. הרבנית, שעסקה כל חייה במעשי חסד, ניהלה את ביתם הדל והצנוע עד יומה האחרון, כשהיא מקבלת במאור פנים את מאות המתדפקים על ביתו בכל שעות היממה. גם לאחר שנשא בזיוו"ש את הרבנית תחי', ליוותה אותו רעייתו עד ליומו האחרון, כשהיא מסייעת בידו להמשיך בשגרת יומו בלימוד התורה ובמעשי החסד.

במשך עשרות בשנים היה ביתו פתוח לרווחה, ובמשך שעות רבות היה מקבל מאות אנשים שבאו לבקש עצה ותושיה, ברכה ותפילות להצלחה ולרפואה. רבים נושעו מברכותיו, ולמרות כל זאת נותר צנוע בדרכיו והליכותיו, כשאת מרבית שעות היממה הוא מקדיש ללימוד התורה וסודותיה.

לפני מספר שבועות לקה בשפעת והובהל לבית החולים "ביקור חולים", אך לאחר שהתאושש חזר לביתו. כעבור זמן קצר לקה בדלקת ריאות חריפה, ומאז אושפז בבית החולים, שם נותר עד יומו האחרון. במהלך השבועות האחרונים טיפלו בו טובי הרופאים בבית החולים "ביקור חולים", כשבני משפחתו ותלמידיו אינם משים ממיטתו, כשהוא מורדם ומונשם ומצבו מוגדר כקריטי, והמוני בית ישראל בכל אתר ואתר מעתירים תפילות רבות לרפואתו.

אמש, זמן קצר לאחר צאת השבת, הובהלו בני משפחתו, תלמידיו הקרובים וקבוצה מחכמי המקובלים בירושלים, לאמירת וידוי ותפילות סביב מיטתו, בבכיות ובזעקות, אולם זמן קצר לאחר השעה 10 בלילה ניצחו הראלים את המצוקים, וזקן המקובלים, הצדיק הישיש, רבי יצחק כדורי זצוק"ל, נסתלק לבית עולמו, כשהמוני בית ישראל אבלים על פטירתו של האי ישיש וצדיק, שרבים נושעו מתפילותיו וברכותיו. הותיר אחריו בן ובת, נכדים וצאצאים.

ת.נ.צ.ב.ה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!