ליד מיטת הצדיק

בשעות הערב של יום שני אחזו אראלים ומצוקים במיטתו של זקן מקובלי וצדיקי הדור הגר"י כדורי, ולרגעים מספר דומה היה שידם של הראשונים, ח"ו, על העליונה. בחדר ההמתנה שבפתח המחלקה הפנימית ב'ביקור חולים' החלו עשרות הנאספים לבכות על אמת. בלי שמץ של הצגה למצלמות. היו שם מקובלים ובעלי שמות, בצד אנשים ונשים מרבדים חברתיים שהגדרתם כפשוטים עוד עושה עמם חסד. לקולקציה אנושית כה נרחבת ומנוגדת יכול היה להיות רק מכנה משותף אחד: ההערצה לאחת הדמויות היותר מופלאות ופחות ממוסדות של הדורות האחרונים.

מעבר לדלת הברזל של המחלקה (זו שנתרמה על-ידי הקיסר פרנץ יוזף וטרם הוחלפה עד היום) וליד החדר בו ריחף הצדיק בין עליונים ותחתונים, הותרה שהייתם רק של בני המשפחה ואישים דגולים אחרים כמו הרב אריה דרעי, יו"ר ש"ס אלי ישי, ודובר בית החולים שמעון מלכה. רק להם הותר להכנס ולצאת אל חדר ההמתנה ולבשר בפנים קודרות כי המצב חמור ויש להתפלל לרחמי שמיים. משלושתם הגדיל לעשות, בתחום התקשורתי לפחות, הרב אלי ישי, שלפחות חמש פעמים בשעתיים בהם שהינו במקום, שוחח עם צוותי התקשורת שצבאו על הדלתות, ובאמצעותם קרא לעם היושב בציון להרבות מאוד בתפילות ובתחנונים.

דרעי לעומת זאת, התמקד בקשר הרציף עם הרופאים והצוות המטפל, תוך התייעצות טלפונית עם רופאים ידועי-שם מבתי-חולים אחרים.

אלמלי הנסיבות המצערות היה זה מרנין לראות כיצד סביב מיטתו של הצדיק מתאדים משקעי העבר בין הנוכחים כמו טללי ערב בחום השמש השוקעת. באף סיטואציה אחרת, ובאף מקום אחר על פני כדור הארץ לא ניתן היה, ולא ניתן יהיה, לראות את יו"ר ש"ס לשעבר בצד היו"ר הנוכחי, ואת שניהם ביחד בצידו של 'הנכד' המפורסם יוסי כדורי. כל שפעת המים הזדונים שעברו בין השלושה לא יכלו לאהבה הגדולה שכל אחד מהם רוחש, בנפרד כמובן, לצדיק המופלא.

בזמן שכזה מסתלקות מן הלב מחשבות זדון של שיקולים אלקטוראליים ופוליטיים, ואשר על כן מי שיחשוד כי כמה מהנוכחים המוזכרים פינו את סדר יומם לשהות ממושכת במקום מטעמים של הפקת תועלת - ראוי לו שילקה בגופו. מעבר לעובדה כי מדובר באחד משיירי כנסת הגדולה של מקובלי הדורות הקודמים, אין ספק כי לכל מי היה או נמצא בראשות תנועת ש"ס, ישנה הכרת תודה עמוקה למי שעמד לה באחת משעותיה הקשות ביותר והציל אותה מתבוסה קשה. מה שקרה בשנים שלאחר מכן כבר אינו עניין לצדיק עצמו, אלא לשועלים היוצאים מבית קודש הקודשים. כמה מהם נראו מבוהלים באותם שעות טרופות ולא צריך להיות גאון גדול כדי להבין מדוע.

בשעות הערב של אותו יום, כאשר המינוחים על מצב קריטי התחלפו, זמנית, לקשה אך יציב, הרשה לעצמו הרב אריה דרעי לצאת מאזור בית החולים לעיסוקיו האחרים. ניצלנו את פסק הזמן כדי לשמוע שוב, וממקור ראשון, על אחד הניסים הפוליטיים שחולל הצדיק בערב הבחירות של שנת תשנ"ו (ולא שחסרו ניסים אחרים בחצר הצדיק, אלא שאין מדור פוליטי זה המקום הראוי להם).

רק הגר"ע יוסף , אנוכי, ועוד כמה מקורבים ממש - אומר לנו הרב אריה דרעי, ידענו עד כמה היה חמור מצבה האלקטוראלי של ש"ס בבחירות תשנ"ו. היה זה לאחר הקרע עם עולם התורה האשכנזי מצד אחד, והסכמי אוסלו מצד שני. הסקרים נתנו לנו פחות מארבעה מנדטים והיתה לנו תחושה שהפעם הם צודקים. "הייתי אז בנסיעה לציון באומן בערב ראש השנה, ובמהלך הטיסה האיר ה' את עיני ונתן לי עצה טובה. כשחזרנו מאומן כבר אמרתי לחברים שסביבי שאנו הולכים לקחת את הבחירות בגדול. כמה מהם הסתכלו עלי כמי שדעתו נטרפה עליו לחלוטין".

ההארה היתה שימוש בדמותו הנערצת וקמעותיו של הגר"י כדורי להצלחה בבחירות. באגודת ישראל היו שטענו, ובצדק מסוים, כי הרעיון הוא לא ממש מקורי והוא נולד, בעצם, אצלם, בבחירות תשמ"ט. אז חילקו הפעילים הבטחות כתובות לבנים חיים ומזונות וזכו בחמישה מנדטים שרק שניים מהם השתייכו לגרעין האמיתי של בוחרי התנועה. גם אם דרעי חשב על זה לבד עיקרון ההצלחה היה דומה: ישנם בארץ מאות אלפי אנשים שהחיים לא האירו להם פנים. בעלי מומים ומחלות, משפחות הרוסות, ואנשים ששקועים בצרות שאין הם יודעים כיצד לצאת מהם. לא מעניין אותם מי יהיה ראש הממשלה הבא והאם יחזירו את מזרח ירושלים או את צפון תל-אביב. לקרן אור של ישועה ותקווה הם מייחלים. מה רוצים מהם בתמורה? פתק מסוים בקלפי? אפילו עשרה הם מוכנים לשים.

למיואשים ומוכי הגורל, הוסיף דרעי משהו מוחשי יותר מהבטחות מילוליות: קמע עם שמות קדושים. זה עבד בצורה כה מדהימה שאם הרעיון היה עולה כמה חודשים קודם לכן, ש"ס הייתה מגיעה כבר אז לחמשה עשר מנדטים במקום עשרה. "הגר"י כדורי היה מעורב בכל פרט ופרט של המבצע", נזכר כעת דרעי. "הוא לא רק נתן את השמות הקדושים שעל הקמיעות, אלא ביקש כל יום נתונים כמה חילקו והיכן. הוא גם יצא איתנו כמעט בכל ערב לעצרת. ומדובר ביהודי שכבר אז התקרב לשנת המאה שלו. השם יאריך ימיו", אמר דרעי אור ליום שלישי השבוע.

התוצאות בקלפי היו מדהימות. ש"ס, לא זו בלבד שלא ירדה מששת המנדטים שהיו לה, אלא זינקה לעשרה. גם היום, וגם לאחר שש"ס זינקה לשבעה עשר מנדטים, וירדה חזרה לאחד עשר, משוכנע דרעי כי ללא הקמיעות של הרב כדורי - ש"ס לא הייתה מקבלת יותר מחמישה שישה מנדטים ומתרסקת לחלוטין. "בבחירות שלאחר מכן היה לנו את הקמיע של הקלטת הוא זכאי, ועל מה היה בבחירות שלאחר מכן אני מעדיף לא לדבר". בהקשר לכך הוא מאזכר שבעקבות הצלחת הקמיעות, נחקק החוק המשונה ביותר בדמוקרטיה המערבית, האוסר על חלוקת דברי קדושה למצביעים בערב בחירות.

הקמיעות עזרו יותר לש"ס, שעלתה לעשרה מנדטים ופרכה את האגדה שמדובר במפלגה בת חלוף, ופחות לדרעי עצמו שעשה בהם שימוש אישי בתקופת החקירות במשטרה ובמהלך המשפט. אף פעם אי-אפשר לדעת אם לא היה יכול להיות גרוע יותר, ובמיוחד כאשר נגזר על האדם מה שנגזר- הוא אומר היום במבט מפוקח לאחור.

בשנים שלאחר המשפט ותקופת המאסר הקפיד דרעי לשמור על פרופיל נמוך ביחסים בינו לבין חצר הצדיק. וזאת, על רקע נסיונם של כמה מאנשי החצר וממקורביו לשעבר ליצור ישות פוליטית חדשה ומיותרת לחלוטין. דרעי הבין שסופה של ההתארגנות להכשל כישלון חרוץ, ושמר על מרחק מתאים.

בשנה האחרונה הידק דרעי שוב את היחסים, כאשר הוא נכנס מפעם לפעם אל הקודש פנימה לדרוש בשלום הצדיק ולקבל את ברכתו. "בפעם האחרונה שביקרתי אצלו לפני המחלה הוא שאל אותי האם חזרתי עכשיו מאמריקה. לרגע חשבתי שהוא כבר לא ממש מכיר אותי, עד שנזכרתי כי כמה חודשים קודם לכן סיפרתי לו שאני נוסע מעבר לים ולא עדכנתי אותו שחזרתי" .

אין לי ספק, אומר דרעי, שהוא ידע הייטב מה נעשה סביבו עד לאשפוז האחרון בבית החולים.

המכונית המעופפת


גם בצמרת ש"ס הנוכחית מקפידים לשרטט קו נטוי בין הצדיק המופלא לאנשי חצר מסוימים שניסו להשתמש בשמו ובדמותו כדי להפיק רווחים פוליטיים וכלכליים לעצמם. נסיונות אלה הגיעו לשיאם בהקמת רשימת הנפל 'אחדות ישראל', שהמקורבים האמיתיים אומרים שגרמה לו צער אישי עמוק.

פרשת רשימת 'אחדות ישראל' (שזכתה לחמש עשר אלף קולות פחות מרשימת עלה ירוק), היתה נקודת השפל במערכת היחסים שהחלה מיד לאחר הצלחת הקמיעות בבחירות תשנ"ו. לקראת הבחירות בתשנ"ט היה בחצר מי שדרש לעצמו מקום ריאלי ברשימה המתגבשת לכנסת.

דרעי, בהנחייתו של הגר"ע יוסף, דחה את הדרישה לאלתר. דמותו של המועמד לא ממש נראתה להם כמתאימה לרשימה חרדית וגם החשש מפני היווצרותה של חצר פוליטית חדשה תפס משקל של ממש.

ש"ס, לאמתו של דבר, גם לא נזקקה לתמיכת החצר כבעבר. חוק הקמיעות, כאמור, כבר נחקק, ולש"ס היה קלף מנצח חדש: המשפט של דרעי והקלטת הלוהטת 'הוא זכאי'. תחת זאת הובטח למי שהובטח שלאחר הבחירות הוא יקבל מינוי במוסד זה או אחר של התנועה. ההבטחה לא ממש נרשמה על נייר כתוב, מתכון בטוח להתכחשויות מצד אחד ודמיונות מצד שני.

דרעי עצמו לא נדרש לפרוע את השטר והשאיר את תפוח האדמה הלוהט הזה על שולחנו של היו"ר הנכנס החדש. גם הנ"ל הגיע למסקנה שיש אנשים שלא ממש ראויים לתפקיד בתנועה חרדית. תחת זאת, הוא הגה רעיון שגרם לו מאוחר יותר לצרות צרורות. במקום תפקיד בכיר הוא העניק לאחד מאנשי החצר את מכונית הוולוו המפוארת שש"ס רכשה לו עצמו ביום שנבחר לכהן פאר כיו"ר ש"ס (בימים ההם עוד היה כסף בש"ס. היום מסתפק היו"ר במאזדה 6 צנועה ופשוטה). הוא עצמו לא נזקק לה לאחר שנבחר לכהן כשר בממשלה וזכה לרכב צמוד על חשבון המדינה. בנוסף לכך העבירה ש"ס מדי חודש סכום צנוע של שלושים אלף ₪ להחזקת בית המדרש 'נחלת יצחק', ההומה כידוע ממאות לומדים מופלגים המשימים לילות כימים באהלה של תורה.

וולוו S80 ושלושים אלף שקל בחודש? מה עוד יבקש האדם לעצמו בחיים. אבל מסתבר שעם האוכל בא התיאבון ולקראת בחירות 2003 החליט מי שהחליט שעל פחות ממקום ריאלי ברשימה הוא כבר לא מסתפק. במקביל, החלו אישים אחרים, הטוענים לקרבה לחצר, להריץ בד"ץ כשרות חדש שיתחרה ישירות בבד"צ בית יוסף.

בש"ס הבינו שאת המשחק הזה הם חייבים לעצור, ויהיה המחיר אשר ישלמו אשר יהיה. בראש ובראשונה הם דרשו לקבל חזרה את הרכב של יו"ר התנועה וכמובן שעצרו את ההקצבה החודשית. עד מהרה הם גילו כי לעצור הקצבות זה עניין אחד, ולקבל בחזרה רכב מושאל זה סיפור בפני עצמו. הבן אדם התאהב באוטו (ואיך לא. וולוו S80 דגם t-s עם כל הפ'יצ'פיקס העושים את החיים טובים ונעימים יותר) ורק המחשבה על הפרידה גרמה לו ליסורי נפש קשים שאפילו קמיע מתאים כבר לא עזר להם.

בש"ס לא התפעלו מהיסורים. וכך, בלילה לא בהיר אחד, התעורר לו אחד מתושבי בית וגן לקולות מוזרים הבוקעים מחצר החווילה המפוארת. ומה הוא רואה? קבוצה של אנשים במבט קשוח המטפלת לו באוטו. אחד פותח את הדלתות. השני מטפל במערכת האזעקה, וחיש קל ממריאה לה החבורה הלא נחמדה מהחניה לרחוב השקט ונעלמת בחשכת הליל.

השוטרים שהוזעקו למקום פתחו מיד במרדף. בשיפולי השכונה הם עצרו את הרכב ויושביו. מן הון להון התברר שלא בגנבי רכב פשוטים עסקינן אלא בחבורה של בלשים פרטיים שהוזמנו, לטענתם, להחזיר את הרכב לבעליו החוקיים, הלא היא תנועת ש"ס המעטירה. השוטרים נזפו אמנם בצורת הביצוע הלא שגרתית, אבל הניחו לבלשים הפרטיים ואנשי חברת איתוראן להמשיך בדרכם עד לחניה הידועה ברחוב תורה מציון. כשראו אנשיו של ישי את פנים הרכב, לאחר שהוחזר, נעשה להם שחור בעיניים. בסופו של הסיפור המרוויח הגדול היה בעל מגרש מכוניות משומשות שקנה אותה בגרושים ומכר אותה לפרייאר מזדמן במחיר נאה.

פרשת הרכב והפסקת ההקצבה הביאו את מי שהביאו למסקנה שרק הקמת רשימה מתחרה לש"ס עשויה להחזיר להם את התהילה האבודה. חבר להם בעל מפעל נקניקים פושט רגל, וח"כ מש"ס שהוברר לו כי לא ימשיך לכנסת הבאה. האחרון היה מספיק פיקח להבין שעם החבר'ה ליצים האלה הוא לא יגיע רחוק, ותוך שלושה ימים פרש לביתו ולישיבתו. הנקניקן וכל היתר המשיכו עד הסוף המר של ליל ספירת התוצאות, חמש אלפים קולות בסך הכל. היה זה לקח מאלף שנתן להבין, למי שהיה צריך עוד להבין, שגם פשוטי העם שבציבור הרחב, כולל נהגי מוניות ועוזרות בית, עדיין יודע להבחין בין קמיע אמיתי למזוייף. בין חתימה בלב שלם ובין שרבוט על נייר, ובין רשימה חרדית אמיתית לפיקציה כלכלית ופוליטית.

חרף הקמת רשימת הנפל החליטו בש"ס שלא לנתק כליל את הקשרים עם החצר, אלא למקד אותם באישים שלא נטלו בה חלק פעיל. הנה כי כן הוחלט למנות את אחד המשמשים לעוזרו הפרלמנטרי של ח"כ יאיר פרץ, מבלי שידרש להפסיק ממלאכת הקודש אצל הצדיק להבלותות של עבודה משרדית בלשכתו של הנ"ל.

ביום שני השבוע ביקר ח"כ פרץ בבית החולים ולאחר שעודכן על מצבו של החולה, שוחח ממושכות גם עם עוזרו הפרלמנטרי. היתה זו שיחה של שני אנשים ההולכים אל הבלתי נודע. פרץ שלא יכהן בכנסת הבאה, והמשמש שאינו יודע, האם ומתי יחזור ליצוק מים על ידיו של האיש המופלא. שומע לקול שוועה הוא יענם בקרוב לרפואה גאולה ישועה ונחמה.


פורסם בעיתון 'בקהילה'

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!