הצגה בלי תכלית
ב'אגודה' התחילו להבין שסיעת 'גל' (גפני-ליצמן) התפרקה. מי שמוביל היום את המהלכים הוא רביץ
- אהרן זילבר
- י"ט כסלו התשס"ו
- 5 תגובות
מוביל קו תקיף. רביץ
ההצגה התחילה. אבל בנתיים מדובר בהצגה, ללא שום תכלית. כך מתברר בסיום המפגש הראשון בין נציגי 'אגודת ישראל' ו'דגל התורה', שהתקיים היום במלון 'פרימה פאלס' בירושלים. שני הצדדים הציגו את עמדות הפתיחה הידועות שלהם. אגו"י מנסה ללכת על קו של 60-40, בעוד דגל דורשת שיוויון מלא.
מוקד הזירה, עובר, כרגיל, אל מקבלי ההחלטות – גדולי התורה משתי המפלגות. אך אם לשפוט לפי הלך הרוח בדיון, הרי ששני הצדדים מעוניינים באחדות. השאלה באיזה תנאים ומי יתפשר יותר.
בסבירות גבוהה נוכל להניח, ששני הצדדים ייכנסו בסופו של דבר לחופה כדין וכדת.
נתוני הפתיחה של 'דגל' היו גרועים. אפילו גרועים מאוד. הליכתו של גפני לאדמו"ר מגור, למרות שליצמן כבר ירד מדרישתו האולטמטיבית ל'בקשת סליחה', הייתה האות עבור ליצמן כי הוא יכול ללכת בקו תקיף ולעמוד על שלו.
גפני, פועל כל העת, הן בשטח והן בהצהרות, בקו של 'אחדות', תוך שהוא מציין באוזני כל מי שרק מוכן לשמוע, כי זו דעתם של גדולי התורה. אלא שלטענת גורמים בכירים ב'דגל', מדובר במצג שווא והכל נועד רק כדי לשמר את כסאו. "הוא לא מוכן להתנדנד אפילו לשניה אחת", הם אומרים. "אבל בהתנהגותו ובמעשיו הוא מזיק למפלגה אפילו יותר מליצמן".
מי שמנסה, ועושה גם רושם שמצליח לתקן את קלקולי גפני, הוא עמיתו וראש מפלגתו, אברהם רביץ. מהרגע הראשון הוא הציג קו תקיף, חד וברור: שיוויון או שהולכים בנפרד. רביץ, שמדבר מגרונו של הגראי"ל שטיינמן ומתייעץ באופן שוטף עם הגרי"ש אליישיב, קיבל מהם מנדט לפעול בתקיפות.
למרות שעמדתו העקרונית של הגראי"ל מאז ומתמיד היתה ללכת לאחדות, בעוד שהגרי"ש אליישיב היה זה שהוביל קו תקיף שהביא בסופו של דבר לפילוג ולהקמת שתי סיעות נפרדות – הרי שהגראי"ל הוא זה שמגלה כיום קו תקיף יותר, ואינו מוכן יותר להיכנע לדרישותיו המופלגות של ליצמן, שאין מאחוריהן, לדעתו, כל הגיון פוליטי ומפלגתי.
ב'אגודה' התחילו לקלוט את המסרים הללו. שם הבינו, שסיעת 'גל' (גפני-ליצמן) התפרקה מזמן, ומי שמוביל היום את המהלכים האמיתיים הוא רביץ. גפני יכול ללכת 'לבקש סליחה', אבל בזה תם הסיפור.
בפגישה היום הבינו זאת כולם ובצורה ברורה. את המסרים הראשונים כבר קלטו ב'אגודה' בימי ועידת 'דגל', שם השמיע רביץ את נאום ה'נהרא נהרא ופשטיה'. צירי הוועידה לא ישכחו את הנאום הזה ואת נפנופי הידיים של רביץ, שהמחישו בדיוק לאן בדיוק תלך 'אגודה' אם ההסכם על האיחוד לא יהיה בסיס שיוויוני, מלא ואמיתי.
הרבה מוקשים עוד יצטרכו לעבור שתי המפלגות בדרך לאיחוד. מה שהיה היום עוד לא היה אפילו הפתיח למו"מ האמיתי. ממש הצגה בלי שום תכלית. להצגה של היום הביא כל צד כמה שחקני חיזוק. מפלגה אחת עשתה את זה ב'שביעיות' והשניה ב'שמיניות', אבל בנתיים הם עשו רק סאלטות באוויר.
'אגודה' רוצה, 'דגל' דורשת, וגדולי התורה הם אלו שיכריעו את הכף.
מוקד הזירה, עובר, כרגיל, אל מקבלי ההחלטות – גדולי התורה משתי המפלגות. אך אם לשפוט לפי הלך הרוח בדיון, הרי ששני הצדדים מעוניינים באחדות. השאלה באיזה תנאים ומי יתפשר יותר.
בסבירות גבוהה נוכל להניח, ששני הצדדים ייכנסו בסופו של דבר לחופה כדין וכדת.
נתוני הפתיחה של 'דגל' היו גרועים. אפילו גרועים מאוד. הליכתו של גפני לאדמו"ר מגור, למרות שליצמן כבר ירד מדרישתו האולטמטיבית ל'בקשת סליחה', הייתה האות עבור ליצמן כי הוא יכול ללכת בקו תקיף ולעמוד על שלו.
גפני, פועל כל העת, הן בשטח והן בהצהרות, בקו של 'אחדות', תוך שהוא מציין באוזני כל מי שרק מוכן לשמוע, כי זו דעתם של גדולי התורה. אלא שלטענת גורמים בכירים ב'דגל', מדובר במצג שווא והכל נועד רק כדי לשמר את כסאו. "הוא לא מוכן להתנדנד אפילו לשניה אחת", הם אומרים. "אבל בהתנהגותו ובמעשיו הוא מזיק למפלגה אפילו יותר מליצמן".
מי שמנסה, ועושה גם רושם שמצליח לתקן את קלקולי גפני, הוא עמיתו וראש מפלגתו, אברהם רביץ. מהרגע הראשון הוא הציג קו תקיף, חד וברור: שיוויון או שהולכים בנפרד. רביץ, שמדבר מגרונו של הגראי"ל שטיינמן ומתייעץ באופן שוטף עם הגרי"ש אליישיב, קיבל מהם מנדט לפעול בתקיפות.
למרות שעמדתו העקרונית של הגראי"ל מאז ומתמיד היתה ללכת לאחדות, בעוד שהגרי"ש אליישיב היה זה שהוביל קו תקיף שהביא בסופו של דבר לפילוג ולהקמת שתי סיעות נפרדות – הרי שהגראי"ל הוא זה שמגלה כיום קו תקיף יותר, ואינו מוכן יותר להיכנע לדרישותיו המופלגות של ליצמן, שאין מאחוריהן, לדעתו, כל הגיון פוליטי ומפלגתי.
ב'אגודה' התחילו לקלוט את המסרים הללו. שם הבינו, שסיעת 'גל' (גפני-ליצמן) התפרקה מזמן, ומי שמוביל היום את המהלכים האמיתיים הוא רביץ. גפני יכול ללכת 'לבקש סליחה', אבל בזה תם הסיפור.
בפגישה היום הבינו זאת כולם ובצורה ברורה. את המסרים הראשונים כבר קלטו ב'אגודה' בימי ועידת 'דגל', שם השמיע רביץ את נאום ה'נהרא נהרא ופשטיה'. צירי הוועידה לא ישכחו את הנאום הזה ואת נפנופי הידיים של רביץ, שהמחישו בדיוק לאן בדיוק תלך 'אגודה' אם ההסכם על האיחוד לא יהיה בסיס שיוויוני, מלא ואמיתי.
הרבה מוקשים עוד יצטרכו לעבור שתי המפלגות בדרך לאיחוד. מה שהיה היום עוד לא היה אפילו הפתיח למו"מ האמיתי. ממש הצגה בלי שום תכלית. להצגה של היום הביא כל צד כמה שחקני חיזוק. מפלגה אחת עשתה את זה ב'שביעיות' והשניה ב'שמיניות', אבל בנתיים הם עשו רק סאלטות באוויר.
'אגודה' רוצה, 'דגל' דורשת, וגדולי התורה הם אלו שיכריעו את הכף.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 5 תגובות