מי שומר על השומר?

ועידת 'דגל' עמדה בסימן השכחה. הרבה דברים ירצו הבכירים וחברי המפלגה לשכוח. ירצו, וכנראה גם יצליחו. אבל, יש הרבה-הרבה דברים שהם לא ישכחו, גם אם הם ירצו בכך מאוד. לפחות לא בתקופה הקרובה.

על אלו שירצו מאוד לשכוח, כבר כתבנו בתחילת הוועידה, ורק נזכיר אותם בקצרה: את גדולי התורה שהטיחו בפניו של אברהם רובינשטיין שלא יגיעו לוועידה; פרשת הזמנתו של ראש ישיבת גרודנא-אשדוד; בימת הכבוד הריקה; הכניסה הנפרדת של גדולי התורה; השידור הישיר של הגרי"ש אלישיב שלא צלח; פרשת העיתונאים ה'זרים' ('משפחה' ו'בקהילה') שהזמנתם בוטלה ברגע האחרון; ואפילו את נאום 'המיצ"ב' שנשא הגרמ"י ליפקוביץ.

את כל אלו ירצו לשכוח. ומהר.

את מה הם לא ישכחו, בוודאי לא בימים הקרובים? הנה לכם לקט אירועים, עליהם לא תקראו בשום מקום אחר:

* יו"ר ועדת הרבנים של 'דגל', הרב שמואל דויטש, הוא אחד ממתנגדיו החריפים של הגראי"ל שטיינמן. צורת התנהגותו וישיבתו במהלך נאומו של הגראי"ל שטיינמן היתה בולטת לעין כל. הוא הפנה את גבו לנואם, במקרה הטוב, ולפעמים גם היה עסוק בכתיבה.

כניסתו הנפרדת של הגראי"ל שטיינמן, ובעיקר ההתעלמות המוחלטת מדבריו של הגרמ"י ליפקוביץ נגד מבחני המיצ"ב בעיתון 'יתד' (גם שם הוא מוועדת הרבנים), הביאה אותו בבוקרו של היום השני לוועידה, לבוא בדרישה לנאום בפתח המושב הראשון, כדי לחזק את דבריו של הגרמ"י ליפקוביץ. התערבות בכירים בביתם של הגרי"ש אליישיב והגראי"ל שטיינמן, מנעה מהרב דויטש לדבר, והוא נטש את הוועידה בכעס. "אני נוסע בחזרה לירושלים", אמר למארגנים. ועזב את המקום בבושת פנים.

* יו"ר התנועה, ח"כ אברהם רביץ, לא אוהב, בלשון המעטה, את ראש כולל הר"ן בירושלים, הרב צבי וייספיש. סיפור ארוך שלא נרחיב עליו כאן. הרב וייספיש הוזמן (אחרים טוענים שהזמין את עצמו) לשאת דברים במושב שעסק ב'חינוך'. רביץ שמע על כך - וזעם. לא סתם זעם, אלא הודיע שהוא לא נכנס לאולם הדיונים. רביץ שזכה לאהדה רבה בוועידה, הצליח לסחוף אחריו לא מעט אנשים החוצה.

* המושב שעסק במפקד חברים ופריימריס, לא השאיר אף אחד מצירי הוועידה בחדרו. גם בבריכת השחיה לא היה איש. באותה שעה האורחים גם לא יצאו לטייל ברחובותיה של 'זכרון' היפה. כ-ו-ל-ם היו שם.

ראש עיריית ביתר עילית, יצחק פינדרוס, נתן פייט מרתק לכל המתנגדים, בהם גם חברי הכנסת של המפלגה, שמודעים היטב למשמעויות מרחיקות הלכת של המפקד והבחירות הפנימיות.

גם את עמיתו יעקב גוטרמן, שעשה כל שיכול היה לעשות כדי שנושא הבחירות והמפקד ירד מסדר היום, הוא לימד פרק מאלף באסטרטגיה ובטקטיקה. העימות בין השניים כבר קיים זמן רב. גוטרמן היה אחד המתנגדים הבולטים לכל הוועידה, ופינדרוס ניצב מהעבר השני. התוצאה: 2-0 לטובת פינדרוס.

מי שמונה לעמוד בראש המפקד - על-פי החלטת הוועידה - הוא אחד האנשים החזקים ב'דגל', ר' מוטל'ה קרליץ. כאיש ביצוע מהשורה הראשונה, אומרים אנשיו של פינדרוס, הוא ידאג להביא את המפקד, ולאחר מכן את הבחירות הפנימיות למימוש מעשי. זה לא יקרה מהיום למחר, הם אומרים, אבל המפץ הגדול יצא לדרך. איש לא יוכל לעצור אותו, לאחר שהמפקד קיבל את הגיבוי מגדולי התורה.

* ב'יתד נאמן' לא ישכחו את הוועידה הזו. הדברים שנאמרו במהלך כל הדיונים - ומדוברים רבים, מכל חלקי הארץ - היו חריפים ובוטים במיוחד. חברים ב'דגל' לא התביישו להכריז, ובקול גדול, שהם קוראים עיתונים אחרים. רק לא 'יתד'. את זה אולי כבר הספיקו ב'יתד' לשכוח.

אבל, אף אחד לא ישכח כל-כך מהר, את דבריו של הרב פנחס כהן מאשדוד.

בפעם הראשונה העיז מישהו לקום ולשים על השולחן את הדברים, בצורה הברורה ביותר שרק ניתן – הגיע הזמן לסגור את העיתון ולפתוח עיתון חדש, כזה שיהיה באמת נאמן למקור. הרב כהן, המכהן כראש ישיבה קטנה בדרום, היה בעבר מחברי ועדת הביקורת של 'יתד'. העובדה שמישהו העיז לומר את הדברים היא חריגה, אבל העובדה היותר חשובה היא, שדבריו זכו למחיאות כפיים אדירות והפכו לנושא המדובר ביותר עד סיום הוועידה. נציין בדרך אגב, שהיחידי שניסה, בלי הצלחה גדולה, להגן על 'יתד', היה גפני.

ישבנו ורשמנו את הדברים, והרי הם לפניכם בהשמטות קצרות:

"כמי שהיה אחד הפעילים אשר ליווה בשליחות מרנן ורבנן רבים מהמערכות אשר מרן ראש הישיבה זצ"ל הוביל בשנותיו האחרונות, ברצוני להעלות לסדר הצעה חשובה. אחד הדברים שיסד מרן זצ"ל הוא עיתון אשר ייצג את בני התורה. בשנים האחרונות אנחנו עדים לכיוון מבאיש אשר השתלט על העיתון 'יתד נאמן', בו יושבים לבלרים והם-הם אשר מחליטים על חלוקת תוארים לגדולי ישראל, הם אשר קובעים מי דעתו דעת תורה ומי לא. הם עצמם כותבים כי אינם עיתון של 'דגל התורה', אלא עיתון השומר על 'דגל התורה'. אם יתנהגו בסדר, ואם לאו... ואני שואל ומי הוא השומר על השומר?

"עיתון זה מזמן אינו מייצג את כלל ציבור בני התורה. כל העיתונים ואפילו השבועונים למיניהם נוהגים בכבוד בתוארים הניתנים למרן הגראי"ל שטיינמן, ורק 'יתד נאמן' במכוון אינו נאה לו לכבד את מנהיג דורנו אשר מפיו אנו חיים בתואר 'מרן'.

"רבנים וראשי ישיבות (- כאן באו כמה שמות ובעיקר שמו של הרב פנחס שרייבר, רב הקהילה החרדית-ליטאית באשדוד, כשהוא מציין שהוא מעביר מודעות לעיתון והמנכ"ל יעקב לבין, שנמנה עם מקורביו של הרב דוב צבי קרלינשטיין, דואג שלא לפרסם את המודעות), אשר מפאת אינטרסים אישיים כאלו ואחרים מושמטים מתוך כתבות ומודעות, וגם תוארי כבוד לגדולי ישראל באה יד זדונית ומשמיטה אותם.

"יאמר ברורות היום: רוב ציבור בני התורה רואה ב'יתד נאמן' 'פשקוויל' ותו לא! לבלרי העיתון הם אלו שמחליטים מי הם מרנן ורבנן ומי הם זקני הדור הינם 'בריונים' רק בגלל שהביעו דעת תורה כלפי ישיבה קדושה.

"הייתי במשלחת אצל מרנן ורבנן הגראי"ל שטיינמן, הגרמי"ל ליפקוביץ, הגר"נ קרליץ והגר"ח קנייבסקי, וכולם הביעו את דעתם שאין להם עוד אימון בעיתון (- כאן הביא ציטוט חריף ביותר בשמו של הגר"ח קנייבסקי על יעקב לבין). הגיע הזמן שהתנועה תקים עיתון שייצג נאמנה את דעת רבותינו ואת כל עולם התורה.

"אל לנו להיתפס לכך שמרן ראש הישיבה מסר נפשו למען 'יתד נאמן'. גם אני הייתי בין שלוחיו לעניין, אבל גם אגודת ישראל נוסדה על-ידי גדולי ומאורי הדור, וכשמרן ראש הישיבה ראה שדרכה של אגו"י אינה תואמת את הגדרתה, זעק בהקמת 'דגל התורה' – הם אגודת ישראל? אנחנו אגודת ישראל! וגם אנחנו נאמר את אותם הדברים לאותו 'יתד' כשאינו נאמן למקורו. צריך וחובה להקים עיתון שיהיה באמת 'יתד נאמן'".

* והיה עוד נאום שלא ישכח במהרה. נאום ה'נהרא נהרא ופשטיה' של רביץ. זה היה אחד הנאומים היותר חזקים שלו. האיש כאילו התעורר לתחיה, ונתן לאנשי אגו"י מנה מפולפלת. רביץ נתן את ההצגה הטובה ביותר בוועידה, וכולם ישבו וליקקו את השפתיים. גפני שראה כיצד עמיתו מקבל את מחיאות הכפיים הסוערות, המשיך בדרכו של רביץ, וגם הוא לא טמן ידו בצלחת - ונתן גירסה שונה ל'נהרא נהרא'.

בקרוב המשא ומתן והאיחוד בין 'דגל' ל'אגודה', על בסיס ה'נהרא נהרא ופשטיה'...

* את החיכוכים והיריבות ביניהם, הם התקשו להסתיר. אבל בעיקר ראו ושמעו את הקולות בחדרי חדרים. שם הם הסירו את הכפפות, וחבטו אחד בשני בלי שום טיפת רחמנות.

גפני, אמרו בכירים ממחנה רביץ, היה מוכן לשכב על הריצפה הקרה בפתח השטיבל של גור במשך יום שלם, גם אם כולם ידרכו וירמסו אותו הוא לא יזוז משם (אם ליצמן היה דורש זאת), העיקר שמקומו בכנסת יהיה מובטח. אבל רביץ לא מוכן לסבול ולספוג את מסר ה'אחדות' המזוייף שגפני מנפנף בו כל הזמן. פשוט נמאס לו הביזיון המתמשך הזה. אם לא הגראי"ל שטיינמן, שבורח ממחלוקת ושואף לאחדות משיקולים עניניים, הפיצוץ הפומבי היה בלתי נמנע.

ועוד כמה אנדקדוטות לסיום.

* חלק מצירי הוועידה השקיעו מחשבה רבה לקראת דיוני הוועדות השונות שנערכו במהלך הוועידה. הם לקחו ברצינות יתר את העניין המגוחך הזה, וכשזה טפח להם בפנים, הם לא הסתירו את זעמם.

במושב הסיום של הוועידה הקריאו שורה של החלטות, וכל הסיכומים וההחלטות שהתקבלו בוועדות השונות, נזרקו והושלכו לפח האשפה. כמה מראשי הועדות עלו לדוכן, ומחו על הדבר. גפני, שניהל את המושב הזה, קלט די מהר שהוועידה הולכת להסתיים בכי רע. כיוון שכך, הוא מיהר לנעול את הוועידה ולשלוח את הצירים הרעבים לחדר האוכל.

המשתתפים היו בהלם. "זה היה הבולשביזם במיטבו", אמרו כמה מהם.

* המארגנים גם נקטו בדרך מאוד חכמה - הם נתנו לכל מי שרצה לשחרר קיטור שידבר. שיצעק. הכל. הם באו על סיפוקם, ובזה נגמר הסיפור. ר' צבי רוט מבני-ברק ור' לייזר רוטר, ניצלו זאת עד תום.

רוט הזכיר בכל דיון, גם אם הוא עסק בדיור ובתעסוקה, את 'שארית'. שאיש לא ישכח שיש עוד מוסד כזה. שנשארה עוד שארית בצלחת. לצירים זה נמאס, ויצא להם לא רק מהצלחת. גם במושב הסיום הוא עלה לבמה. גפני דאג מיד לתקן את המעוות, והוסיף החלטה של 'הרגע האחרון' על הצורך בחיזוק 'שארית ו'יתד'.

רביץ לא נשאר חייב: "ושתוקם ועדת ביקורת ל'יתד'".

* ואם נחזור ל'כוכב הועידה', ר' לייזר רוטר, הרי שהוא לפחות הביא את המשתתפים לצחוק. לחייך. ובוועידה שהיתה מביכה ומשמימה, גם זה משהו. איך אמר רביץ על נאומי רוטר? לולי תורתך שעשועי אז אבדתי בעוניי...

* איתמר בר עזר, תושב זכרון יעקב, שעוד לא שכח שלא קיבל את תפקיד מנכ"ל משרד הרווחה, משום שוועדת רביבי פסלה אותו, יכול להתנחם כעת בתפקיד חדש. הוא מונה למנהל המחלקה המונציפלית של 'דגל'.

* פירגונים הדדיים היו שם ובשפע. המארגנים טפחו אחד על שכמו של רעהו, והודו להם על האירגון המופלא וכו' וכו'. נכון, האירגון היה החלק החזק של הוועידה, לפחות בהיבטים הלוגיסטיים והארגוניים, אבל לא צריך להגזים.

* וכן, אם הזכרנו את האירגון, היו שם גם הרבה מתנות, ומכל הסוגים והמינים. הרשימה, הרי היא לפניכם, בתקווה שלא שכחנו משהו: תיק נסיעות מהודר, מחמם מים לרכב, תקליטור מוסיקה, בקבוק יין, תיק כתיבה מהודר, סדר הבדלה, סידור לגבר ותהילים לאשה, ברכון ועוד אילו פריטים נוספים.

אז עכשיו יכולים גרז ושיפמן, שדאגו לכל הדברים האלו, לארגן כבר את הוועידה הבאה. עם שלל מתנות כזה, מובטחת להם השתתפות גדולה.

מתנות לא שוכחים.

להתראות בוועידה הבאה בעוד טו"ב שנים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!