נותנים להם לשבור את השיניים

הסרט 'אושפזין', בכיכובם של שולי ובת שבע רנד, נוחל הצלחה גדולה בארצות-הברית. הסרט עלה שם לאקרנים ב-19 באוקטובר, לפני כחודשיים, בחמישה עותקים בלבד: שניים בניו-יורק ושלושה בלוס-אנג'לס. היום אפשר כבר למצוא אותו בכ-50 מסכים - באטלנטה, בולטימור, בוסטון, שיקגו, מיניאפוליס ועוד. הכנסות הסרט כבר עברו את סף מיליון דולר, וזו רק ההתחלה.

הביקורות בעיתוני ארצות-הברית מהללות את הסרט: "שיתוף פעולה נדיר בין חילונים לחרדים ישראלים", כתב ה'ניו יורק טיימס'. ב'לוס אנג'לס טיימס' נכתב כי זו "קומדיה מכובדת, שרוב הצופים ימצאו בה גם עניין אנתרופולוגי".

אלא שמלבד הקרנות סדירות בבתי קולנוע ברחבי היבשת, החליטו המפיצים האמריקנים לנקוט בעוד שיטת שיווק: הם מקרינים את הסרט בנפרד, בקרב קבוצות של חרדים. המפיצים שוכרים אולמות בשכונות יהודיות-חרדיות, יוצרים הפרדה בין נשים לגברים, מפרסמים את ההקרנה בעיתונים היהודיים המקומיים ומזמינים את הקהל לצפות בסרט תמורת 10 דולר.

"ידענו שקהל חרדי-חסידי לא יבוא אל בתי הקולנוע הרגילים", אומר במאי הסרט, גידי דר ל'הארץ', "ולכן החלטנו עם חברת ההפצה האמריקנית לנסות להגיע אליהם. ההקרנה הראשונה הייתה באולם מקומי בבורו-פארק. הצענו לנשים ולגברים לשבת בנפרד וההקרנה הייתה הצלחה. באולם היו 700 מקומות, וכמה מאות אנשים נאלצו ללכת הביתה. הם באו עם הילדים. חבל לי שלא עשינו את זה גם בישראל".

סגנון ההפצה האטי של הסרט אופייני למי שעומד בראש חברת ההפצה של הסרט, בוב ברני, שנחשב זה שנים מומחה להפצת סרטים קטנים שאחרים לא נותנים בהם אמון. אחדים מהם הוא הצליח להפוך להצלחות קופתיות של ממש.

בעקבות הצלחת הסרט, בעיתונות האמריקאית שואלים כעת, "האם 'אושפיזין' הוא הקלף הפראי החדש של בוב ברני?" הבמאי של הסרט מסביר ל'הארץ', כי חלק מההצלחה בארצות-הברית נובעת מכך שהאמריקנים הבחינו במשהו שהישראלים החמיצו. הוא מתכוון לשיתוף הפעולה בין שחקן חרדי לבמאי חילוני. "הייחוד של הסרט טמון בשיתוף הפעולה ביני לבין שולי רנד", הוא אומר. "הדאגה שלנו הייתה שאולי הסרט ייתפש כחרדי מדי, שאנשים יחשבו שהוא מיועד לדתיים, וזה לא נכון".

בשלב ההפצה הבא ינסו המפיצים לחדור אל האוכלוסיות הקתוליות באמריקה. "שמנו לב שקהל דתי-נוצרי מאוד אוהב את הסרט", אומר דר. "ברגע שנצליח לפרוץ אל הקהילות האלה, תהיה הצלחה גדולה".

שם הסרט נותר בארצות הברית כפי שהוא, אף שאין לו כל משמעות באנגלית. באתר האינטרנט האמריקני של הסרט (ushpizin.com) מוסבר כי אתרוג הוא "פרי שדומה ללימון".

"חשבנו שיהיה נחמד לתת להם לשבור את השיניים עם שם הסרט", אומר דר. "החלטנו להשאיר את האקזוטיות בשם, גם כי זה חומר למכונת יחסי הציבור, עוד משהו שמדברים עליו, וברגע שקולטים אותו הוא לא יוצא מהראש".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!