"אנחנו מניה בעלייה"

ש. מה מצבה של 'ישראכרט' במגזר החרדי כיום?

ת. ישראכרט מחזיקה בנתח שוק במגזר החרדי יחסי לנתח שוק שהיא מחזיקה בשוק החילוני, שזה אומר שהיא מובילה בגדול. אמנם, יש סוגי שימושים שונים שהציבור החילוני משתמש בהם לכרטיס אשראי והציבור החרדי עדין לא. אופי הצריכה הוא שונה, אבל אחוזי ההחזקות של הכרטיס הם פחות או יותר דומים. זה נתון שהפתיע אותנו.

ש. וזה מה שהביא אותם להיכנס למגזר החרדי? גילו פוטנציאל חדש?

ת. לא. מה שהניע את המהלך, זו עבודה של יותר משנה שאנחנו יושבים עם ישראכרט כדי לצייר להם בצורה מדויקת את פוטנציאל השוק החרדי. הם יצאו למהלך מכל מיני סיבות, גם בגלל היציאה לשוק העובדה וכניסה של כסף חדש, גם בגלל ועדת בכר והתקנות החדשות שנכנסות בראשון לינואר, וגם בגלל שאף חברת אשראי לא עשתה מול הציבור החרדי מהלך ממוקד ולכן אף אחד עוד לא בא לקחת את הפוטנציאל הזה.

ש. אז בעצם פרסום גל הוא זה שגרם לישראכרט לצאת למהלך?

ת. כן, וזה עוד יותר רחב מזה. תראה, היו ניסיונות גם של חברות אחרות, ואפילו ישראכרט יצאה לפני 6 שנים במהלך יחד עם רשת 'ברכת רחל', אבל כל אלו לא היה מהלכי עומק. תקופה ארוכה מאד שאנחנו עברנו תהליך ביחד עם ישראכרט, גם בחינה של השווקים וגם בחינה של הפוטנציאל שלהם. וכמובן, גם בחינה של השורה התחתונה אצלנו בשיווק, של המשוואה 'עלות מול תועלת'. כמה צריך להשקיע ומה נוכל לקבל בתמורה.

ש. מהלך הכניסה של שבת קארד היה עם מנוף אידיאולוגי של שמירת השבת. אתם בכלל מתעלמים מהנושא. האם אתם לא חוששים שזה יפריע למהלך?

ת. מעבר לעובדה שבשני המהלכים יש את צמד המילים 'כרטיס-אשראי', אני חושב שהם שונים לחלוטין גם במהות. ראשית, כמות ההטבות שהכרטיסים האחרים ניסו להציג, לא מגיעה לעשרה אחוז ממה שאנחנו מביאים. לנו יש פלטפורמה של כמעט 600 בתי עסק בכל רחבי הארץ, מאשדוד עד צפת, רכסים, נתיבות, ביתר ואלעד וכל מקום שיש בו ריכוז אוכלוסייה חרדית. אני רוצה להבהיר את הכוח הצרכני שיש בזה. הרבה מאד עסקים במגזר החרדי לא מקבלים כרטיסי אשראי. במשך שנה שהסתובבו סוכנים שלנו ועברו בכל עסק חרדי בארץ, וזה גורם לזה שהיום אתה יכול להשתמש יותר בכרטיס אשראי. בכל העסקים האלו נותנים בין חמישה ל-20 אחוז הנחה במעמד הקנייה. אין כאן טריקים. זה לא בחשבונית שאתה משלם בסוף החודש.

ש. למה צריך מועדון לקוחות חרדי דווקא?

ת. כל מי שקורא ביתד והמודיע, שם לב מדי פעם למכתבים שמגיעים למערכת על חוברות שהיו בהן מסעדות לא כשרות, תמונות לא צנועות, או כל מיני תכנים שרוח חכמים אינה נוחה מהן. כאן, פעם ראשונה יש מהלך שכל העסקים בחוברת לחרדים עברו שני פרמטרים: כשרות מהדרין ושמירת שבת. כל ההפקה הוויזואלית מותאמת לציבור החרדי. יש כאן גם מהלך ערכי. חשוב יותר מזה, גם ברמה הצרכנית וגם בהיבט השיווקי, כל המהלך הזה הוא לא עולה כסף. הוא לא דורש להחליף את הכרטיס שלך. הוא לא דורש גם להגיע לבנק ולחתום על משהו. אלא רק לחייג למספר טלפון, ולהגיד שאתה רוצה להשתייך לתכנית ההטבות החרדית וזהו. זה לא עולה לך כסף.

ש. היום כולם הולכים לרשתות השיווק הגדולות. במועדון הלקוחות שלכם אין לכם רשת שיווק שמעניקה הנחה.

ת. ברשת שיווק מתח הרווחים הוא נמוך מאד, ולכן אין בכלל כרטיסים בארץ היום, חוץ מכרטיסי המועדון של הרשתות עצמן, שנותנים הנחה ברשתות שיווק. פשוט בגלל שאין מאיפה לתת. ובכל זאת, אנחנו מתכננים מהלך של שיתוף פעולה עם אחת מהרשתות, שלא יהיה בצורה של אחוזי הנחה, אלא במוצרים חינם.

ש. לנו ידוע ש'לאומי קארד' התכוונה להקים מועדון לקוחות למגזר החרדי, אבל ירדה מהרעיון בגלל שאין לו פוטנציאל להצליח. זה לא מרתיע אתכם?

ת. אני לא רוצה להתייחס ישירות אליהם, אבל גם היוזמה הזאת וגם היוזמה של הכרטיס אשראי השני ששומר שבת, בסך הכול השאירה תמונת מצב די עגומה. ראשית, הם נכנסו להרבה מאד עסקים והבטיחו הבטחות מאד גדולות, ולא ממש מומשו. שנית, כאן היה צריך ללכת לקנות כרטיס אשראי חדש, גם אם כבר יש לך. אני יודע שגם שם היו בעיות מאד רציניות. בכרטיס של אשראי היה סוג של עסקאות שאי אפשר לבצע, זה היה כרטיס מאד "טיפש".

ש. השאלה היא אם זו חברה שבאמת שמרה שבת, או רק הציגה את עצמה כך?

ת. אני לא יודע, תשאל אותם. אני בכלל לא מתייחס לציר הזה.

ש. אומרים שהתקנות על האשראי יגדילו את הכוח של החברות אשראי. אתם בונים על זה שהציבור יעבור מהבנקים לחברות אשראי?

ת. אין ספק שהשינויים שעומדים להתרחש בראשון לראשון עומדים ברקע של המהלך הזה. אבל הוא לא מרכז הכובד והוא לא מה שגרם להחלטה לצאת לדרך. ההחלטה נבעה מהאמונה האמיתית שיש בכוח של הציבור החרדי כמנוף כלכלי, ומהיכולת בצד השני של ישראכרט להוסיף ערך לציבור.

ש. לא מזמן התפרסם שלבנק הפועלים (ששולט בישראכרט) רווחי שיא של מיליוני שקלים. זה לא מפריע לציבור שהבנקים וחברות האשראי מרוויחים כל כך הרבה כסף על גבו?

ת. אני לא יודע לקשור את רווחי השיא של בנק הפועלים לישראכרט. בא נגיד, שאם רווחיות גבוהה של עסק מוכיחה אמינות ומקצועיות, אז כנראה שמודבר בחברה מצוינת, פורצת דרך, חדשנית, מקצוענית ומאד מאד מכוונת לשירות כדי לספק את הלקוחות המרוצים שלה שחוזרים ועושים עסקים כל פעם דרכה.

ש. המיזוג ביניכם לבין אפיקים נכשל, אתם ממשיכים כרגיל?

ת. כמו שאמר אבי מורי והמאסטר שלי, בני גל, כל שנה יש את עונת הדיבורים. כל חברה, כמו ישראכרט, רוצה לבחון מהם השווקים שלה להתפתחות בשנה הבאה. זו לא שנה ראשונה שהיו דיבורים כאלו. אנחנו ארגון שמושך הרבה מאד תשומת לב מארגונים גדולים בענף שלנו. אנחנו מסומנים כמנייה בעלייה, והאטרקטיביות הזאת מושכת הצעות כל הזמן.
פרסום גל הכניס השנה שני מטוסי ג'מבו לציבור החרדי. אחד בנק הפועלים, שמשך אחריו ענף שלם פנימה שכל שוק הפרסום החרדי נהנה ממנו. והשני זה ישראכרט, שלדעתי, לאור הפרסומים שקבוצת דור אלון קונה את דיינרס, וכן לאור השינויים ב-1 לינואר, הכניסה של ישראכרט תעיר את הקטגוריה כולה. אנחנו גאים בזה שיצרנו שוק ושהרבה מאד אנשים מתפרנסים בזכות זה.


באדיבות 'עניינים'

קישורים:
החשיפה הראשונה למהלך של 'ישראכרט'

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!