הדתיים מצליחים יותר

קיבוצים דתיים מצליחים מבחינה כלכלית יותר מקיבוצים חילוניים. כך עולה ממחקר שערך ברק בן-יעקב מהחוג לכלכלה באוניברסיטת חיפה, שבדק את יחסי הגומלין בין דת וכלכלה, וערך השוואה בין הביצועים הכלכליים של הקיבוצים הדתיים לאלה של הקיבוצים החילוניים בשנים 2002-1996.

לפי 'הארץ', המפרסם את המסקנות, קבוצת המחקר כללה כ-260 קיבוצים בישראל שמוינו לקיבוצים חילוניים ודתיים. החוקר בדק את דו"חות הרווח וההפסד של הקיבוצים, דו"חות המאזן, דו"חות תזרימי המזומנים ואת היחסים הפיננסיים בין הקיבוצים כפי שהם נגזרים מהדו"חות הכספיים.

לדברי בן-יעקב, "התוצאות הראו שבמשתנים הכלכליים העיקריים (חיסכון, רמת חוב והון עצמי) יש יתרון מובהק לקיבוץ הדתי. כך לדוגמא, למרות שההכנסה הגולמית לחבר בקיבוץ החילוני גבוהה יותר, הרי שההכנסה הנקייה לחבר בקיבוץ הדתי גבוהה יותר. בנוסף, ההון העצמי לחבר גבוה יותר ורמת החוב לחבר נמוכה יותר בקיבוץ הדתי בהשוואה לחילוני".

מהמחקר עולה כי ההכנסה הממוצעת (לפני קיזוז) לחבר מכל הכנסות הקיבוץ ותאגידיו עומדת על 297 אלף שקל בקיבוצים הדתיים, לעומת 348 אלף שקל בקיבוצים החילוניים, אך הרווח התפעולי הממוצע השנתי לחבר (אחרי הוצאות מימון) נאמד ב-6,000 שקל בקיבוצים הדתיים לעומת 1,400 שקל בקיבוצים החילוניים, והוצאות הקיום בקיבוץ הדתי עומדות על כ-23 אלף לחבר לשנה בממוצע ואילו בקיבוץ החילוני כ-28 אלף שקל לשנה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!