פדות רוטנמר: "נגישות, זה מה שביקשתי"

נגישות. זה מה שביקשתי.
כשהייתי בכיתה א', מעולם לא הגעתי לברזיה של נטילת הידיים - אז חברה שלי, רותי הגבוהה, הרימה אותי כדי שאוכל להגיע. התוצאה הייתה שהחולצה נהייתה סחוטה מהמים.

ובכיתה ד' הכיתה הייתה ממוקמת בקומה שלישית (כן, בלי מעלית) כך שכל הפסקה אין לך עניין לרדת לחצר למטה לקפוץ בחבל, או לרוץ בתופסת, כי מה העניין לרדת לכמה דקות ולטפס שוב שלוש קומות?

ואי אפשר שלא לפספס בכיתה ו' במקהלת בת מצווה, כמובן את ממוקמת בסוף המקהלה. נו מה את רוצה? זה צריך להיות סימטרי - כך המאמנת החליטה.

ואת זה אני לעולם לא אשכח: בכיתה ח' כשיצאנו לטיול בצפון, המורה אמרה שהמסלול קצת מסוכן. זה לא שייך שאני אעשה אותו כי זה טיפוס על הארבל.
סליחה מורה יקרה, מי ביקש ממך לעשות את הטיול הזה? למה אני צריכה להישאר באוטובוס עם המורה מינה, (שהיא אגב בהריון) הרי באתי לטיול!!?

והיום בבנק את צריכה לעמוד על קצות האצבעות בשביל להגיע לדלפק ולראות את הבנקאי.

היום, יום ראשון 2.4.17 זה עומד להשתנות.
אני מוזמנת להופיע בכנס נגישות ישראל, בו אשתף בסיטואציות מחיי בית הספר על נגישות. כן, כמו ששמעתם. נגישות לתלמידים בבתי ספר.

זה יתחיל מהדלפק של המזכירה בבית הספר, עד למדף של הספרים בכיתה.
יש לכם משאלה? חלום על נגישות? הייתם רוצים להעלות רעיון בנושא?
אני מזמינה אתכם לכתוב לי.
אני אהיה שם, בשבילכם. ואת כל הרעיונות והבקשות אני יעביר שם.
כן. זה חשוב לי. חשוב לי לחולל שינוי. לעזור לאנשים לכוון גבוה.
מהיום הכיור יהיה נגיש יותר.
החולצה תהיה יבשה.
הטיול יהיה מותאם.
הכיתה תהיה קרובה לחצר.
והלוואי והעולם יהפוך לנגיש יותר.

פדות רוטנמר
גמדה שמחוללת שינוי.
מרצה בקהילות שונות בארץ ובעולם.
מעניקה תובנות וכלים מעשיים לכל החיים בהומור ורגש.

פדות רוטנמר
גמדה שמחוללת שינוי.
מרצה בקהילות שונות בארץ ובעולם.
מעניקה תובנות וכלים מעשיים לכל החיים בהומור ורגש.

קישורים:
חפשו את פדות בפייסבוק

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!