הכירו: העיתונאים החרדים בשירות השמאל

עובדת היותנו בשבוע שראשיתו היה עדיין בחודש אדר, בסמיכות די קרובה לימי הפורים, מאפשרת לנו להתייחס בכובד ראש קליל וצלול כיין לתופעה שפשתה בשנים האחרונות בקרב מחנה היראים ואשר מכונה באי-אלו מחוזות 'שמאל חרדי', ואילו במחוזות אחרים, ברוח ימי הפורים, ניתנה לה הגדרה מקורית יותר: וייזתאוּת.

אין כוונתנו הפעם לעיתונאֵי ודוברי ה'השקפה' הידועה הדוגלים בשיטת 'שטחים תמורת שלום' ו'אל תתגרו'. הללו, ככל שהשקפתם מסוכנת ומעוותת ומנוגדת לתורה ולהלכה, לפחות מייצגים בעקביות נאמנה את האידיאולוגיה שבבסיס תנועתם ואשר בשמה הם פועלים.

השורות הבאות מוקדשות לקבוצה בתקשורת החרדית ששמאלניותה חפה מכל אידאולוגיה או השקפת-עולם, וכולה מושתתת על נזיד עדשים של מעמד או כסף או כבוד המדומה או שלושתם יחד.
הם אינם 'שמאלנים', חלילה, באופן רשמי. לעולם לא יטיפו בגלוי למסירת שטחים ולפינוי ישובים. אפילו את אלאור עזריה לא יעזו לתקוף חזיתית. הם יתרחקו כמטחווי-קשת מכל מה שעלול לעורר נגדם את זעם הציבור החרדי המאופיין בדעות ימניות תקיפות בהתאם להלכה. מידי פעם אף יעטו על פניהם ארשת דאוגה לשלמות הארץ ולביטחונה. עם זאת, לא יבחלו בשום אמצעי שיקדם אותם למטרה המרכזית שהציבו לעצמם: לנתק את הציבור החרדי מההזדהות הטבעית עם מחנה הימין ועמדותיו.

בשונה מתועמלני החזית הגלויים של השמאל – הם נבחרו להיות הצנחנים שתפקידם לפעול בעורף האויב הימני-חרדי בהסוואה ובתחכום. הם מתלבשים כמותו ואף משתדלים לדבר בשפתו, והלחימה מתבצעת בעיקר בין השורות, בדרכים אגביות, בתוך טורי פרשנות וציוצי היתממוּת.

כך, לדוגמה, ככל שנפשם נכספת ומשתוקקת לְרַצוֹת את המושכים בחוטים ולצאת בחריפות נגד הכיבוש המשחית ותחלואיו, כמו שעושה כל עיתונאי הגון ממדינת תל-אביב – נבצר מהם לעשות זאת בצורה ישירה, משום שציבור המתפללים, שהתייפייפות הנפש אינה נמנית בין תחביביו הגדולים, היה סוקלם בשבט לשונו לו הרשו לעצמם להזדהות בגלוי עם חובבי אל-קודס-בירת-פלסטין.

מה שנותר להם הוא להוציא חמתם ולעגם על העצים והאבנים של ההתנחלויות ומתנחליהם בכל הזדמנות שנקרית בדרכם, להציגם כאויב הציבור החרדי ואויב העם.

זהו תחליף חיוור אמנם להטפות הרעשניות של עמיתיהם בעד זכויות הפלסטינים וסיום הכיבוש ופינוי יישובים, אך זה המקסימום שביכולתם לעשות במציאות המורכבת של עיתונאים ליברלים נאורים הכותבים לקהל קוראים חרדי-ימני. לא נעים, אך לא נורא. העיקר שיצברו נקודות במקומות הנכונים וראשי הקרנות החדשות למיניהם יראו שהם באמת משתדלים. וכדי שבברנז'ה יידעו שגם הם נאורים וליברלים ועומדים בתקן, הם אף משתדלים שלא יעברו כמה ימים בלי בדיחה רדודה על חשבונו של טראמפ או השתלחות עקיצתית כלפי נתניהו.

***

ואולם, כל הזוטות הללו, אינן יותר מאשר פרפראות בדרך למנה העיקרית; כלי עבודה שנועדו להשיג את המטרה האמיתית: הקמת ממשלת שמאל. התפקיד שהועידו להם הוא לסייע בזירה התעמולתית להעלות בחזרה לשלטון את הסוציאליסטים, ממשיכי דרכם ההיסטורית של זקני מפא"י וצעירי מרץ, שהימין גנב להם את המדינה לפני שנות דור, ומאז, בעקשנות משונה, מסרב ציבור הבוחרים להשיבה לבעליה החוקיים.

הניו-אייג'ים השתולים בתקשורת החרדית אמורים להכשיר את הצלע החרדית במעשה המרכבה. הם אחראים על התעמולה המתוחכמת במגזר. מתוך נטייה טבעית, המשותפת לכל העיתונאים ה'נאורים', לראות בציבור הקוראים והמאזינים ומקבלי ההחלטות עדר נטול בינה עצמאית, שניתן לעצב את השקפתו בשיטת 'הבה נתחכמה לו', גם הם משוכנעים כי בסופו של דבר יצליח טפטוף התעמולה המוסווית לקדוח חור במוחו של הציבור החרדי ומנהיגיו ולהכשיר את הלבבות לקראת חידוש 'הברית-ההיסטורית' עם ה'שותפים הטבעיים'.

העובדה – שהוכחה במוחש גם בבחירות האחרונות – כי ציבור הבוחרים חכם ונבון יותר מכל פרשניו ועיתונאיו ואינו הולך שולל אחר תעמולתם, אינה מרתיעה אותם. סוף-סוף הם שייכים לקליקה המכובדת שאחד מעקרונותיה הבסיסיים הוא לא להניח לעובדות לבלבל את המציאות הדמיונית.

***

זו אפוא תמונת המצב:

ככל שיגברו הדיבורים על בחירות באופק, כך צפויים אנו לזרם גובר והולך של תעמולה שמאלנית מוסתרת ו'מתוחכמת' ברחבי המדיה החרדית, הכתובה והאלקטרונית. מבחינתם, נשף המסכות הפורימי נמשך כל ימות השנה, כשרוממות א-ל בגרונם וחרב פיפיות בידם ובמקלדתם, או, בלשונו של ינאי המלך: "עושים מעשי זמרי ומבקשים שכר כפנחס".

מידי שבוע יישלפו מהבוידעם תחפושות נוספות בדמות כתבות תמימות על מנהיג שמאל פלוני שגילו אצלו בהפתעה חיבה מפעימה לחרדים, ועל האהדה הגדולה לדת שגילו בהתרגשות אצל מנהיגה סוציאליסטית פלמונית, שמתאימה לשותפות עם הציבור החרדי ככפפה ליד.

בטוריהם וציוציהם יעטו על פניהם המלומדות את מסיכת הפרשן האובייקטיבי המקורב למקורות יודעי דבר; יחשפו את המרכיבים הלא-כשרים בארוחה של ראש הממשלה – מה שמלמד על יחסו השלילי לציבור החרדי – ואף יוכיחו, על-פי הנתונים הסודיים שבאמתחתם, את הנזק שנגרם לעולם החופשי מעליית הימין ובחירתו של טראמפ.

שגרירי אנגליה וצרפת ואולי גם ניו-זילאנד יעניקו להם ראיונות בלעדיים, אקסקלוסיביים, שבהם יעלו על נס את המתינות המדינית של פוליטיקאים חרדים, ויחשפו לראשונה עד כמה מצפות ומייחלות הממשלות הנאורות לראות את הציבור החרדי בישראל שותף בקואליציית השלום.

הכתיבה ה'אוביקטיבית' הנודעת של אותם 'פרשנים' וכתבים, תעבוד כמכונה משומנת היטב: פוליטיקאים חרדים הנודעים בנטייתם שמאלה ובחיבתם לממשלה עם השמאל יזכו לכתבות דיוקן מחמיאות ומתלקקות, ואילו מנהיגים פוליטיים חרדים ישרי דרך שעמדתם הימנית איתנה, יוצגו באור שלילי ונלעג. התחפשות והמסכות עשויות להשתנות משבוע לשבוע, אך מחויבותם לאג'נדה ולאג'נדהים קבועה ואיתנה.

כל שנותר לנו, ציבור הקוראים, הוא להביט מבעד לתחפושות, להסיר מהם את המסכות, ואם יימצא בסביבה ילד אמיץ, תמים ונבון, לשים בפיו את הקריאה המפורסמת מ'בגדי-המלך-החדשים': "המלך הוא ערום".

וברוח ההכרזה בשבת האחרונה בבתי הכנסת, נכריז כולנו "חזק חזק ונתחזק".

הכותב הוא העורך הראשי של שבועון כפר חב"ד.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!