כחלון בעל אלף הפרצופים // מאי גולן

את שר האוצר משה כחלון פגשתי הרבה לפני מינויו לשר אוצר, כשהגיע לסייע לסיעת הליכוד ביתנו אז, להצליח בבחירות למועצת עיריית ת"א. נפגשנו בביתו של מי שהיום כבר מכהן כחבר מועצת עיריית ת"א, כדורגלן העבר ניר סביליה; לשם הגיע כחלון כדי לדבר עם הנוכחים על כמה חשוב לחזק את הליכוד במועצת עיריית ת"א.

אני הייתי שם אז כדי לסבר את אוזני הנוכחים בצפון ת"א הרחוקה, על מה שקורה במדינת דרום ת"א שנכבשה על ידי מסתננים אריתראים. לאחר המפגש ניגש אלי משה כחלון ואמר לי: "זה נורא מה שקורה אצליכם..." "אני פשוט לא מבין את זה..." "כל הכבוד לך על מה שאת עושה..." "איך לא עושים כלום..." "כנראה שלאף אחד שם לא אכפת..."

אני חייבת לציין שאת הכחלון הנוכחי ממש לא צפיתי. מי שרכב על גל המזרחיות, האעלק חברתיות והאג'נדה שמתיימרת לסייע למעמד הביניים – פתאום החליט להיהפך לשומר הסף של בית המשפט העליון. מה שבעצם נוגד את כל מה שהבטיח ורכב עליו עד למושב החם והנוכחי במשרד שר האוצר. טוב, זה ברור שלא הוא חשב על זה לבד ורובנו יודעים מי היה זה שהחדיר את הרעיון לראשו - בטענה שזה ימרכז אותו ואף יקרב אותו לשמאל בישראל, אבל אני עדיין לא מצליחה לעכל את המהפך האינטרסנטי הבלתי מוסבר הזה, שלא רק שלא משרת אותו לטווח הרחוק, אלא גם ממש לא משרת את ציבור בוחריו.

מי אתה משה כחלון? מה מסתתר מאחורי החיוך התמידי הזה שאני חייבת לציין שכבר מעורר בי חלחלה בכל פעם שאני רואה אותו. על מי אתה מנסה לעבוד עם הנונשלנטיות המתנשאת שלך על כל דבר שזז. אתה הרי ממש לא יודע הכל, אבל בכל זאת מתיימר שכן. לא קיימת שום דבר מההבטחות שלך, אבל ממשיך להעמיד פנים שאתה בשיא העבודה לקראת... לקראת מה?

החיוך המקועקע הזה שהתרגלנו אליו, איכשהו עבד לך עד עכשיו, אפילו שאמרת שאתה וביבי "כבר לא" וכמה דקות אחרי זה כבר הייתם כן. אבל אם עד היום לא התפזר מסך העשן שהיה מסביבך ועדיין הצליח להעלים מעיניי אזרחי ישראל וציבור הבוחרים שלך בפרט, את העובדה שבינך לבין חברתיות אין באמת קשר אמיתי, הרי שעכשיו כשעמדת מול אנשי הערוץ הראשון פתאום נחשפת.

אני לא אכנס לדיון של האם הערוץ הראשון צריך להישאר במתכונתו הנוכחית או לא, אבל מוזר שדווקא הסיפור הזה הוא מה שגרם להרבה מאוד אנשים להבין שהקשר בינך לבין חברתיות מקרי בהחלט, כי אותם מפגינים שעמדו מול ביתך לא ישכחו את המשפט שאמרת כמה שעות אחרי: "כן תאגיד לא תאגיד..." ו"לא מעניינים אותי המנהלים..."

בוא נחשוב על זה רגע. מאז שנכנסת במה באמת עמדת? בנושא הגז לא התערבת, בכל זאת אתה מקורב מדי לטייקונים החזקים במשק, זאת למרות שהבטחת לפני הבחירות שלא כך יהיה הדבר בנושא הגז. את בעיית הדיור לא פתרת להיפך, המצב היום חמור יותר מאי פעם וזאת למרות שמשרדך אוהב לפרסם נתונים שמציגים מציאות של שגשוג ופריחה, נתונים שלמחרת היום כבר מופרכים. אך הגרוע מכל בעיניי, היא העובדה שבזכות ההסכמים הקואליציוניים שאילצת את הממשלה הנוכחית לחתום עליהם – עם כניסתך לממשלה, אפילו רוב בכנסת לא עוזר בכדי לעשות מהלכים קריטיים למען רווחתם של מאות אלפי תושבים, כמו לחוקק את פסקת ההתגברות. פשוט אי אפשר. למה? כי אדון "מזרחי גאה" נהנה לדבוק באליטה האשכנזית מבג"צ שיותר מנותקת ממנה מהעם – פשוט אין.

אז מה קרה כחלון, אתה מתכחש פתאום לדעות שהגעת איתן מבית? פתאום להיות מזרחי ימני גאה כבר לא באופנה כי אחד מיועציך הקרובים אומר? כמה אפשר לשחק את משחק שלושת הקופים ולהתל בציבור בוחריך ששם בך את מבטחם למשהו שונה, משהו אחר.

אי אפשר שלא לשים לב לביטחון העצמי המופרז שלך בראיונות שונים. "יהיה מה שיהיה" אתה אומר, "הכל יהיה בסדר, אני כלל לא מודאג" אתה יורה - כשאותו חיוך מרוח על פניך בצורה שכבר מעלה תהיות. אתה באמת חושב מר כחלון שציבור בוחריך לא יבוא איתך חשבון על האשליה שיצרת במוחם, על הבטחות השווא, על הנזק לפעילות חברתית עניפה שאתה עם החברתיות המזוייפת שלך קטעת בצורה גסה, דווקא כשהתקווה הגדולה לשינוי חברתי הגיעה עם ממשלת הימין הנוכחית.

תמיד ידעתי לצפות להכשלות פוליטיות ולאומיות מצד השמאל בממשלה, אבל כשזה מגיע ממי שאמור להיות כביכול, מהמחנה שלך, זה מפתיע. זה מרגיז. אבל יותר מכל מזיק. מזיק לתהליכים מדיניים חשובים שבזכותם לאזרחי מדינת ישראל היה צריך להיות יותר טוב היום ובגללך, בגללך מר משה כחלון בעל אלף הפרצופים והאישיויות - רע להם. רע להם מאוד.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!