אגם חי – אטרקציה תיירותית עם ערך מוסף / אבי איתן

פינות חי פזורות בכל הארץ, ביישובים רבים. אך לא בכל מקום מצליחים להבין את הערך הטיפולי שיכול להיות לבעלי החיים בשיקום אנשים בעלי מוגבלויות. גם לא בכל מקום מקדישים בפינת החי מקום של כבוד דווקא לבעלי חיים שלא שפר עליהם מזלם ושנאלצים להתמודד עם תוצאות פגיעות שספגו בטבע. עבור אותם בעלי חיים, שלא היו יכולים לשרוד בטבע, ועבור בעלי מוגבלויות רבים בצפון הארץ, אגם חי בקיבוץ יראון הוא המקום המושלם.

איך הגעתם לעסוק בשיקום בעלי חיים?

"פינת החי התחילה בתור פינת חי קטנה, קיבוצית. כמה ארנבות, פינת ליטוף. זה התפתח לאט לאתר תיירותי וכשנכנסנו לתפקיד ראינו את הפוטנציאל של המקום ואמרנו שיש לנו מקום, ידע ויכולת וצריך להוסיף לפינת החי ערך מוסף", סיפרו אושי ויטריאול ושמעון חזיזה, המנהלים יחד את אגם חי יראון. לדבריהם, הפעילות החלה בהזמנת גנים ובתי ספר לפעילות בגן. "אנחנו מחלקים את התכנים שהילדים נחשפים אליהם לפי עונות השנה, לפי עונות הדגירה, ותכונות בעלי החיים. אחרי זה הכנסנו את בעלי החיים לשיקום. לא ראינו לנכון שרק חיות שנראות טוב תהיינה פה. יש הרבה חיות שצריכות עזרה אבל אין הרבה מקומות שיש להם זמן ויכולת וידע לעשות את זה. לקחנו את זה על עצמנו בשילוב עם רשות הטבע והגנים. ברגע שהתחלנו, הם התחילו להפנות אלינו כל מיני חיות בר", ציינו.

קבלת החיות לטיפול באגם חי מתחילה בפניה מצד רשות הטבע והגנים האוספת את החיות הפצועות מן הטבע ומעניקה להן טיפול ראשוני. "כל חיית בר שנפצעת בטבע מגיעה לטיפול בבית החולים בספארי, מקבלת שם טיפול ראשוני שבו רואים מה צריך לעשות, ואם החיה מאזורנו לעיתים קרובות היא מגיעה אלינו להמשך טיפול ושיקום. הם מביאים אלינו עופות דורסים שנפצעו, גוזלים של בזים, יש לנו חסידות שכל אחת עם כנף אחת, יש שקנאים שהתחשמלו בעמק ולקחנו אותם לכריתת כנפיים ומאז הם חיים פה", ציינו.

אושי ויטריאול ושמעון חזיזה מסבירים כי בנוסף לעובדה שמדובר באתר תיירות ובמוקד לשיקום חיות, משמש המקום מרכז חינוכי, שיקומי ולימודי לאנשים בעלי מוגבלות שכלית, תשושי נפש או ילדים שצריכים טיפול באמצעות בעלי חיים.

איך אתם מטפלים ומשקמים בני אדם אצלכם?

"יש לנו אפשרות לתת טיפול רגשי, בעזרת בעלי חיים - ארנבות, שרקנים, גליידר (סנאי מעופף, חיית כיס מאוסטרליה)", מסביר שמעון חזיזה. הוא מפתיע ומגלה שאחת החיות המוצלחות ביותר לטיפול רגשי היא לא אחרת מהחולדה. "השם של החולדות לא משהו בארץ ובכלל. אנחנו מלמדים כמה החולדות הן חיות אינטליגנטיות ויכולות להיקשר לבני אדם ולענות לכל הצרכים של הילד, שאפשר לשחק איתן, ללטף אותן וללמד אותן דברים. יש עם החולדה אינטראקציה שלמה", ציין. לדבריו, טיפול אחר ושונה במקצת הוא טיפול בפחד שנעשה באמצעות הנחשים שנמצאים באגם חי.

איך נוצר הקשר עם תשושי הנפש שעובדים אצלכם?

"הלכנו לרווחה במועצה והצענו לעשות ניסיון, שהם יבואו לפה".

מה אתם עושים איתם?

"הכל לפי היכולות שלהם. האכלת בעלי חיים, טיפול בגינה הירוקה שלנו, גידול ירקות ועיצוב הגינה. כל מה שהם עושים זה טוב. העיקר - להביא אותם לסביבה של בעלי חיים. הם נכנסים לפינת חי ואז, בין אם יעשו משהו או לא – הם מטופלים על ידי בעלי החיים. התקשורת שלהם הרבה יותר טובה, יש עובד שיש לו בעיות זיכרון ואנחנו נותנים לו משימות קבועות עד שהוא זוכר אותן. זה כל פעם צעד אחרי צעד. תשוש נפש שהיה פה סובל מדמנציה ומאז שהוא נכנס לפינת החי – הכל נפתח לו וחוזרים לו דברים. אנחנו מקבלים את הפידבק הזה מהמשפחה ומכל הסובבים אותו".

ומה עושים החוסים של אקי"ם שמגיעים אליכם?

"החבר'ה של אקי"ם הם כמו עובדים אצלנו וכל אחד מהם מקבל משכורת חודשית. הם עובדים מראשון עד חמישי משמונה עד שתיים וכל אחד מהם ברמת תפקוד שונה. אנחנו כרגע מעסיקים חמישה שכל אחד מהם סובל מדבר אחר. הם קבוצה אורגנית שצריכה מסגרת. הם צריכים לדעת מה המשימה שלהם ומה יצטרכו לעשות אחרי שתיגמר המשימה הזאת. לכל אחד בנינו מסגרת. כולם עושים קודם כל סיבוב בפינת החי ונרגעים, רואים את בעלי החיים ושכולם בסדר, ומתחילים את היום. יש מי שאחראי לניקיון השירותים, יש מי שאחראית להכנת הסלט בבוקר, יש שאחראים להאכלה בפינת החי", הסביר שמעון חזיזה.

לדבריו, ניתן היה להכיר בשינוי שהתרחש אצל חוסי אקי"ם כמעט מהיום הראשון. "את הפידבק אני מקבל ממנהלת ההוסטל שלהם. הגיעו עובדים שלא תקשרו בכלל ואחרי כמה ימים כאן התחילו לדבר ולהציע הצעות ייעול".

לפרטים>>>

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!