התחנה האחרונה של המאבק במאגר הביומטרי: הוגשה עתירה לבג"ץ

מתנגדי המאגר הביומטרי הגישו היום (ב') עתירה לבג"ץ, בה הם דורשים לבטל את פעילות המאגר עצמו. בעתירה נכתב: "העתירה שבנדון, עניינה הקמת מאגר ביומטרי ריכוזי שאיננו ממלא תכלית נדרשת ההולמת את ערכיה של מדינה דמוקרטית, ואשר פוגע בפרטיותם ומסכן את ביטחונם של תושבי ואזרחי ישראל".

לפני חודש אושר בכנסת החוק שמסדיר את פעילותו של המאגר הביומטרי לאחר פיילוט של שלוש וחצי שנים ודיונים בוועדה מיוחדת שהוקמה לטובת הסדרתו, ושעדיין ממשיכה לדון בתקנות נוספות שטרם אושרו. לאחר שיוסדרו התקנות - אמור להיכנס החוק לתוקפו ב-1 ליוני 2017 וכל אזרחי ישראל יחויבו להנפיק דרכון או תעודת זהות ביומטריים.

החוק קובע כי אזרח שיסכים לכך שתמונות של שתי טביעות האצבעות שלו יישמרו במאגר, יקבל תעודת זהות או דרכון ביומטריים בתוקף של עשר שנים. אזרח שלא יסכים, יקבל תעודה ביומטרית בתוקף של חמש שנים. במאגר יישמרו רק טביעות האצבע של אזרחים מעל גיל 16 שיסכימו לכך.

העתירה לבג"ץ היא התחנה האחרונה של ארגונים ומומחים רבים שניהלו מאבק של 10 שנים נגד הקמתו של המאגר הביומטרי. את העתירה הגישו עורכי הדין יהונתן קלינגר, היועץ המשפטי של התנועה לזכויות דיגיטליות, וגלית לובצקי, בשמם של שמונה עותרים: בועז ארד, אסף כץ, וזאב גולן שהצטרפו לעתירה כחלק מקמפיין מימון המונים, דורון אופק, פרופ' קרין נהון, ודורון שקמוני, שעתרו כבר בעבר נגד הקמת המאגר כמו גם התנועה לזכויות דיגיטליות והתנועה לחופש כלכלי חברתי. הבג"ץ הוגש נגד כנסת ישראל, שר הפנים, הרשות לניהול המאגר הביומטרי, רשות האוכלוסין וההגירה והממונה על היישומים הביומטריים במשרד ראש הממשלה.

לאורך העתירה מונים המגישים את הכשלים של המאגר כמו גם הסכנות הצפויות לביטחון המדינה ואזרחי ישראל שיפגעו אם הוא ייפרץ או שהמידע שבו ידלוף. בנוסף מציינים בעתירה כי לא נשקלו כראוי על ידי הוועדה ולאורך הפילוט חלופות למאגר הביומטרי ולא הובאו בפני הוועדה תימוכין כי קיומו של מאגר אכן מונע הרכשות כפולות - הסיבה בגינה הוקם המאגר. עוד מביאה העתירה עצומות של מדענים נגד הקמת המאגר, ואת הדו"ח שהכינו בעבר מומחי סייבר ואבטחת מידע שמציגים את הבעייתיות שבהקמתו.

"הוכח כי המאגר הביומטרי המוקם כחלק מיישום החוק אינו מסייע במניעת זיופי תעודות זהות; ליתר דיוק, לא נמצא ולו מקרה בודד בו התקיים התרחיש התיאורטי אותו המאגר אמור למנוע", נכתב בעתירה. "יתרה מזאת, המשיבים בחלקם הודו שאין צורך במאגר ביומטרי בצורתו הנוכחית כדי להשיג מטרה זו. מנגד, במשך כל תקופת הניסוי התרחשו אירועי דליפת מידע במאגרי מידע רגישים בארץ ובעולם, ואלה מצביעים על הסיכון הרב לדליפת מאגרים כאלה. אין חולק כי הנזק הצפוי מדליפה ממאגר ביומטרי כזה הוא עצום. כל האמור לעיל מביא למסקנה שההחלטה להקים את המאגר חורגת באופן קיצוני מסבירות וממידתיות, ואין לה כל תכלית ראויה או רציונלית, ומשכך אין ברירה אלא לבטלה בטרם ייגרמו נזקים חמורים ובלתי הפיכים לתושבי ישראל".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!