כ"א כסלו התשפ"ה
22.12.2024

הסקר החסר: כמה ישלם האזרח הקטן על הקדמת הבחירות?

האגו של חברי הממשלה עלול לגרום למדינת ישראל לשלם שוב מחיר חסר פרופורציה לסוגיות שעומדות על הפרק ועלולות לפרק את הממשלה

בחור ישיבה מצביע בקלפי, צילום: יונתן זינדל, פלאש90
בחור ישיבה מצביע בקלפי, צילום: יונתן זינדל, פלאש90

דומה שכבר הרבה שנים לא הייתה ממשלה יציבה ונוחה שהאופוזיציה העומדת מולה חסרת שיניים כמעט לחלוטין, כמו בממשלה הנוכחית. דומה שמי שרץ לבחירות כדי להגן על זכויות בוחריו וזכויות כלל האזרחים יעשה הכל כדי לשמור על יציבותה. האומנם?

אזרחי מדינת ישראל מילאו את חובתם וזכותם הדמוקרטית וכעת זכותם לשקט למשך ארבע שנים מיום הבחירות. השקט יבטיח שלבעלי התפקידים הנכבדים יהיה את הזמן הדרוש והרצוי למלא את תפקידם על הצד הטוב ביותר למען רווחת בוחריהם.

בימים מדאיגים שבהם ראשיה ובכיריה מוכנים להפיל ממשלה על אגו וזוטות, נדמה שרווחת התושבים בארצנו הקטנה קצת נשכחה ואולי קצת הרבה. גם עושי הסקרים שכחו מהאנשים הקטנים, הם עסוקים יותר מדי בלנבא מי מקרב הפוליטיקאים ירוץ קדימה ומי יישאר מאחור.

אני עדיין מחכה לסקר שיראה מה תהיה העלות הכלכלית המזעזעת של הקדמת הבחירות וכמה יצטרך להיגרע מהתקציב שמבחינת רווחה בעייתי גם כך.

בצד אלו שמתכננים רכישות חגיגיות לחג הפסח יש את אלו שרשומים ברשימה העצובה בלשכות הרווחה: אלו שכדי לעבור את החג בשלום זקוקים נואשות לחבילת הסיוע לפסח מטעם לשכת הרווחה. לצערנו לא בכל רשות ניתן למלא את כל צרכי הנזקקים ולעיתים נותרים אנשים ברשימה שלא נותרו חבילות עבורן.

יותר מדי משפחות חיות מתחת לקו העוני במשך השנה וזקוקות לסיוע כלכלי דרך ועדת חריגים בלשכות הרווחה כדי לעמוד בהוצאות השוטפות. אלא שלמרבית הצער קולם לא תמיד נשמע בעת החלטות הרות גורל שם במרומי הכנסת. בטח לא בשעת טירוף גדולה של הקדמת בחירות ובזבוז משאבים משווע רק בגלל תאגיד ציבורי.

גם קולם של הילדים בסיכון לא תמיד נשמע. במיוחד לא של חסרי הישע המסכנים שלמרות צו הרחקה מהבית של בית משפט בגין אלימות קשה, טרם הוצאו מהבית כי אין מספיק משאבים להקים פנימיות נוספות לזקוקים להן והקיימות לרוב מלאות.

בקצה השני של חסרי הישע שזקוקים כל כך לעזרת המדינה כדי להתגבר על התחלה גרועה כל כך,ולהתחיל חיים שפויים בעלי אפשרויות להתפתחות תקינה, יש את אלו הרוצים להזדקן בכבוד. הם כבר תרמו ועשו אחרי ששרדו מלחמות, עליה ואינספור תלאות. הרבה מהם בסך הכל רוצים להישאר בבית בו גרו עשרות שנים וגידלו את משפחותיהם בנאמנות, לשם כך הם זקוקים לעזרה של מטפלת מטעם ביטוח לאומי. אלא שתוחלת החיים העולה לא עומדת בקנה אחד עם התקציב והתוצאה החמרה של הקריטריונים לזכאים לעזרה. כך יש יותר מדי זקנים שכנראה צריכים לבקש סליחה שנותרו בחיים, אחרת איך אפשר להסביר את האומללות שלהם כשהם שורדים בקושי ללא עזרה או עם עזרה חלקית?

אנשים שקצבת הזקנה לא מספיקה כדי לשלם הוצאות שוטפות ורשימה חודשית ענקית של תרופות, להם נזקקים לאור בריאותם הרופפת. אם תישאר הממשלה על כנה בסופו של דבר, כנראה זה לא יהיה בגלל הדאגה לחלשים...

זעקתם של חסרי הישע לא נשמעת, אולי כי אין מי שרוצה לשמוע ואולי כי כבר אין להם כוח לזעוק. אולי מן הראוי שיהיו מספיק גורמים בתקשורת שירימו את הכפפה ויקרבו את עין המצלמה ויאירו את מה שלא כל כך נעים לראות. להאיר את המצוקות שיותר מדי זמן מתחבאות בחושך, חוששות לדרוש את המגיע להן בזכות ולא בחסד.

בפסח, חג הגאולה, הצטווינו לפתוח את הדלת של הבית ושל הלב, כדי שכל רעב יוכל להיכנס ולאכול איתנו. אולי זה הזמן שיותר ויותר גורמים יהיו לשופר לאלו שכבר אין להם כוח לזעוק.
בחירות תאגיד פסח

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}