לינור אברג'יל ויפית אטיאס: הנסיעה שהולידה ליין אופנה צנועה
מיס עולם לשעבר והאישה החזקה ברשת רמי לוי נפגשו בקברו של רבי נחמן מברסלב וחזרו עם רעיון למיזם אופנה צנועה: "בגלל שחזרתי בתשובה אני צריכה ללבוש סמרטוטים"?
- שיפי חריטן ואיציק מן
- כ"ז אדר התשע"ז
- 5 תגובות
יניב אדרי
הדרישה לבגדים צנועים ללא צורך ב"גיור", הולכת וגוברת. במשך שנים רבות נאלצו נשים שמתלבשות בצניעות, לרכוש פרטי לבוש בחנויות השונות ולהתאים להן חולצות וחצאיות בסיס, או עליוניות, כדי שיתאימו לדרישת ההלכה. עם השנים קמו מעצבות דתיות וחרדיות והפכו את השופינג הצנוע להגיוני יותר.
ככל שיותר נשים מהמגזר החילוני נכנסו לנבכי המגזר החרדי, הבינו אף הן את הדרישה והחל להתקרב, והשוס הוא, חרדיות שהיו בעבר חילוניות, שקמו יום אחד וגילו שאין להן מה ללבוש, לא כמו שנשים אומרות כל בוקר מול הארון – אלא באמת, לא היה להן מה ללבוש... שמלות מותגי העל שהיו רגילות ללכת איתן, הפכו מזמן לא רלוונטיות מקוצר שרוולים, מחשופים ועוד.
שתי כוכבות בסגנון המדובר, הפכו את החוסר להרבה מאוד יש. לינור אברג'יל, מיס עולם לשעבר, ויפית אטיאס, סמנכ"ל בחברה של אביה, רמי לוי. השתיים נסעו לאומן, להשתטח על קבר רבי נחמן מברסלב, וחזרו עם מיזם משותף: ליין אופנה צנועה: LYA.
בראיון ל'ידיעות אחרונות' הן משתפות קצת על הדרך: "אני חותמת לך שאף אישה שפויה לא הייתה מחזיקה מעמד יותר מיום אחד בקיץ, ב־40 מעלות חום, עם כיסוי ראש וגרביים, אילולא הייתה מאמינה", אומרת אברג'יל. מדי פעם בעלי מזכיר לי סצנות שלי עם דמעות מול הארון הפתוח שכל תכולתו כבר נשפכה לרצפה. לא יכולתי לעכל את המחשבה שהלבוש הצנוע שקיבלתי על עצמי מחייב אותי לוותר על הסטייל והשיק. מה, אם חזרתי בתשובה זה אומר שאני חייבת ללבוש סמרטוטים?"
אברג'יל, שהתרגלה להוריד בגד מהקולב וללבוש, פתאום מצאה עצמה שולחת כל דבר לתיקון, להוסיף שרוול, לסגור מחשוף, ולפעמים הבגד היה הופך לכזה שאיבד את הדוגמה המקורית שלה והיא היתה משתגעת. "בעלי צחק עליי שאני יוצאת לקנות בגדים וחוזרת עם נעליים, אבל אותי זה לא הצחיק בכלל. הרגשתי שאני עלולה לאבד את הזהות שלי".
את שוק הביגוד למדה אטיאס במקביל ללימודי תואר ראשון ושני במנהל עסקים באוניברסיטה העברית. השבת הראשונה ששמרה יחד עם בעלה, הייתה שבת חתן, "והמשכנו להתחזק עם כל היריון ולידה". היא אומרת.
לפני כשנה וחצי הן נפגשו, כאמור, בנסיעה לאומן. הן לא ישבו זו לצד זו, אך במהלך שלוש שעות נסיעה באוטובוס, התפתחה שיחה שהובילה לדמיון ביניהן. "כשאני שומעת 'אי־אפשר' יוצא לי עשן מהאוזניים", אמרה אברג'יל ואטיאס ענתה: "גם אני ככה". כשסיפרה שהיא מעדיפה לעשות במקום לדבר, אברג'יל הודתה שזו התכונה שירשה מאמה. כשהחלו לדון בנושא בגדים, שתיהן הרגישו שמהביקור הזה יצמח מיזם נשי.
אטיאס, שהחלה לעטות על עצמה כיסוי מלא לפני שבע שנים, הצליחה להבהיל את אמה שביקשה ממנה לחכות עוד קצת, כדי שלא תיראה מבוגרת. "אבל אני לא מרגישה שכיסוי הראש גרם לי להזדקן. הייתי יותר מוטרדת מהעובדה שלא מצאתי בגדים צנועים ויפים ונאלצתי לסגל לי תלבושת אחידה: חולצה שחורה וחצאית ג'ינס עד מעבר לברך. כשלינור ואני דיברנו על מיזם הביגוד שלנו, שילבנו ידיים, הנחנו אותן על הציון, כך מכונה קבר הצדיק, וביקשנו ממנו: 'תן לנו את הברכה שלך. אנחנו רוצות להיות צנועות ונשיות'. התפללנו לזה מהמקום הכי תמים".
"לרבי נחמן יש מקום חזק בחיים של שתינו", מוסיפה אברג'יל.
כשחזרו לארץ החלו לעבוד במשותף. אברג'יל על עיצוב, אטיאס על תוכנית עסקית. התוצאה, אחרי שנה וחצי של לימוד משותף, אכזבות, קשיים והבנות מלאות אמונה, הן פתחו אתר רכישה לאופנה הצנועה שלהן.
הצצה לקולקציה של אברג'יל ואטיאס. צילום: יניב אדרי
ככל שיותר נשים מהמגזר החילוני נכנסו לנבכי המגזר החרדי, הבינו אף הן את הדרישה והחל להתקרב, והשוס הוא, חרדיות שהיו בעבר חילוניות, שקמו יום אחד וגילו שאין להן מה ללבוש, לא כמו שנשים אומרות כל בוקר מול הארון – אלא באמת, לא היה להן מה ללבוש... שמלות מותגי העל שהיו רגילות ללכת איתן, הפכו מזמן לא רלוונטיות מקוצר שרוולים, מחשופים ועוד.
שתי כוכבות בסגנון המדובר, הפכו את החוסר להרבה מאוד יש. לינור אברג'יל, מיס עולם לשעבר, ויפית אטיאס, סמנכ"ל בחברה של אביה, רמי לוי. השתיים נסעו לאומן, להשתטח על קבר רבי נחמן מברסלב, וחזרו עם מיזם משותף: ליין אופנה צנועה: LYA.
בראיון ל'ידיעות אחרונות' הן משתפות קצת על הדרך: "אני חותמת לך שאף אישה שפויה לא הייתה מחזיקה מעמד יותר מיום אחד בקיץ, ב־40 מעלות חום, עם כיסוי ראש וגרביים, אילולא הייתה מאמינה", אומרת אברג'יל. מדי פעם בעלי מזכיר לי סצנות שלי עם דמעות מול הארון הפתוח שכל תכולתו כבר נשפכה לרצפה. לא יכולתי לעכל את המחשבה שהלבוש הצנוע שקיבלתי על עצמי מחייב אותי לוותר על הסטייל והשיק. מה, אם חזרתי בתשובה זה אומר שאני חייבת ללבוש סמרטוטים?"
אברג'יל, שהתרגלה להוריד בגד מהקולב וללבוש, פתאום מצאה עצמה שולחת כל דבר לתיקון, להוסיף שרוול, לסגור מחשוף, ולפעמים הבגד היה הופך לכזה שאיבד את הדוגמה המקורית שלה והיא היתה משתגעת. "בעלי צחק עליי שאני יוצאת לקנות בגדים וחוזרת עם נעליים, אבל אותי זה לא הצחיק בכלל. הרגשתי שאני עלולה לאבד את הזהות שלי".
את שוק הביגוד למדה אטיאס במקביל ללימודי תואר ראשון ושני במנהל עסקים באוניברסיטה העברית. השבת הראשונה ששמרה יחד עם בעלה, הייתה שבת חתן, "והמשכנו להתחזק עם כל היריון ולידה". היא אומרת.
לפני כשנה וחצי הן נפגשו, כאמור, בנסיעה לאומן. הן לא ישבו זו לצד זו, אך במהלך שלוש שעות נסיעה באוטובוס, התפתחה שיחה שהובילה לדמיון ביניהן. "כשאני שומעת 'אי־אפשר' יוצא לי עשן מהאוזניים", אמרה אברג'יל ואטיאס ענתה: "גם אני ככה". כשסיפרה שהיא מעדיפה לעשות במקום לדבר, אברג'יל הודתה שזו התכונה שירשה מאמה. כשהחלו לדון בנושא בגדים, שתיהן הרגישו שמהביקור הזה יצמח מיזם נשי.
אטיאס, שהחלה לעטות על עצמה כיסוי מלא לפני שבע שנים, הצליחה להבהיל את אמה שביקשה ממנה לחכות עוד קצת, כדי שלא תיראה מבוגרת. "אבל אני לא מרגישה שכיסוי הראש גרם לי להזדקן. הייתי יותר מוטרדת מהעובדה שלא מצאתי בגדים צנועים ויפים ונאלצתי לסגל לי תלבושת אחידה: חולצה שחורה וחצאית ג'ינס עד מעבר לברך. כשלינור ואני דיברנו על מיזם הביגוד שלנו, שילבנו ידיים, הנחנו אותן על הציון, כך מכונה קבר הצדיק, וביקשנו ממנו: 'תן לנו את הברכה שלך. אנחנו רוצות להיות צנועות ונשיות'. התפללנו לזה מהמקום הכי תמים".
"לרבי נחמן יש מקום חזק בחיים של שתינו", מוסיפה אברג'יל.
כשחזרו לארץ החלו לעבוד במשותף. אברג'יל על עיצוב, אטיאס על תוכנית עסקית. התוצאה, אחרי שנה וחצי של לימוד משותף, אכזבות, קשיים והבנות מלאות אמונה, הן פתחו אתר רכישה לאופנה הצנועה שלהן.
הצצה לקולקציה של אברג'יל ואטיאס. צילום: יניב אדרי
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 5 תגובות