הדברים שתתחרטו עליהם כשתזדקנו

ישבתי מולו בכורסא המפוארת שבביתו. בית לא של שלושה חדרים שזקוקים לשיפוץ דחוף, אלא בית בן כמה קומות עם כמה פינות ישיבה והרבה מידי חדרים ריקים.

ממבט קצר סביב אפשר להבין ישר שמדובר באדם בעל הון לא קטן כלל וכלל, הוא כבר אדם מבוגר בשנות השבעים לחייו והעיניים שלו שקועות ועצובות. הוא חולה בסרטן ל"ע. והרופאים נותנים לו עוד כחצי שנה של חיים. המחלה התגלתה מאוחר מידי.

"אני לא מפחד למות", הוא אומר לי בלחש. "רק יש מספר דברים שאני מתחרט עליהם. דברים שפספסתי במהלך השנים והיום אני לא מבין איך דווקא על הדברים הכי חשובים ויתרתי. מה נשאר לי מכל הכסף שלי?" הוא אומר לי בעיניים דומעות, "בקושי הייתי עם ילדיי ועם אשתי. מכרתי את ילדי תמורת עוד כסף ועוד כסף. עבדתי ועבדתי ללא הפסקה. עבדתי קשה לפרנס את משפחתי. כסף, דירות לא חסר להם כלום. אך אולי את עצמי שכחתי להביא להם את עצמי. אבא. בכל פרויקט אמרתי לעצמי אחרי הפרויקט הזה אז אשקיע במשפחה. כך פרויקט רדף פרויקט הילדים גדלו והנה בסוף הפרויקטים המשיכו והמשיכו. מרוב הטרדות של הדרך שכחתי את המטרה. לו הייתי יכול להחזיר את הגלגל אחורה.

"לו רק יכולתי שוב עוד כמה פעמים לשבת במיטה עם ילדי ולספר לו סיפור לפני השינה. לדבר יותר עם אשתי. לוותר על הריב והמלחמה עם אחי על הירושה שקיבלנו מאבי. לו רק יכולתי לעצור את המרוץ של החיים וקצת באמת להסתכל אל האני הפנימי שלי"

ברוני וור, אחות אוסטרלית שטיפלה שנים בחולים סופנים והייתה מנהלת שיחות עם אותם חולים לפני פטירתם, כתבה ספר על כך והביאה רשימה של דברים שהחולים הסופניים אמרו והתחרטו לפני ערש דווי.

1. למה לא היינו יותר עם הילדים.
2. למה עבדתי כול כך קשה.
3. למה לא הייתי יותר אשתי.
4. הלוואי שהייתי עושה את מה שליבי חפץ ולא דברים בשביל לרצות כל הזמן אנשים אחרים.
5. למה לא טיילתי בעולם כשעוד יכולתי.
6. שנשארתם עם אנשים שגרמו לכם להרגיש לא טוב.
7. שהיה לכם אכפת ממה שאחרים חושבים.
8. פחדנו לומר לאנשים הקרובים אלינו אני אוהב אותך.
9. לא שיחקנו עם הילדים מספיק.
10. לא היינו מספיק זמן עם ההורים שלנו.
11. לא לקחנו סיכון. פחדנו לקחת סיכונים.
12. לא התפטרנו מעבודה גרועה.
13. לא אמרתם ולא הבנתם לעצמכם כמה אתם יפים.

מרוב שאנחנו רצים ובעצם נמצאים במירוץ החיים המטורף, אנחנו שוכחים את הדברים שבאמת הכי חשובים לנו בחיים שזה אנחנו האמתי האישה והילדים.

בואו נשקיע בדברים האמתיים כדי שלא תהיה לנו סיבה להתחרט כשנזדקן ונפסיק לייחס חשיבות לדברים שבעתיד לא נבין למה בכלל השקענו בהם. אנחנו נתחרט שרבנו ולא ויתרנו לבני הזוג שלנו. נתחרט שלא ישבנו מספיק עם הילדים שלנו. נתחרט שלא הקדשנו זמן קצת בשבילנו.

תשקיעו לפחות חצי שעה ביום למענכם ולמען המשפחה שלכם תשבו תדברו תהנו מהם.

אם לא תעשו אתם בטח תתחרטו על זה וחזק בעתיד כשתזדקנו.

[email protected]

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!