מחטף תקנות המאגר הביומטרי: ייכנסו לתוקף ב-1 ביוני
במהלך הדיון, שנקבע לפני יומיים בלבד, לא הגיעו חברי הוועדה לתמימות דעים - אך בדיון מאוחר יותר - אושרו התקנות
- רפאלה גויכמן, themarker
- כ"ד אדר התשע"ז
- 3 תגובות
טביעת אצבע. צילום: pixabay
רגע לפני יציאת הכנסת לפגרה: הוועדה המשותפת שדנה בחוק המאגר הביומטרי, ואישרה אותו לפני כשלושה שבועות, התכנסה הבוקר שוב - הפעם כדי לדון ולהביא לאישור את התקנות הנוספות שעליהן טרם נתקבלה החלטה. הערב (ד') אישרה הוועדה את התקנות, שייכנסו לתוקף ב-1 ביוני.
בנוגע לבקשה של אזרח למחוק את טביעות האצבע מהמאגר - הוסכם כי בתוך 48 שעות הנתונים יימחקו ובתוך 90 יום הם יימחקו גם משרתי הגיבוי. אזרח שיבקש למחוק את טביעות האצבע שלו יצטרך להנפיק תעודה חכמה חדשה בעלות נוספת, שתהיה תקפה לחמש שנים בלבד. את הבקשה למחיקה ניתן יהיה להגיש החל באוקטובר 2017. התקנות אושרו ברוב של ארבעה ח"כים לעומת ח"כית אחת.
לגבי קטינים מתחת לגיל 16 – הכללת טביעות האצבע במאגר ייעשו רק בהסכמת הקטין ואופוטרופוס שיגיעו למשרד הפנים. קטינים שהוכללו במאגר בתקופת הפיילוט יוכלו גם להגיש בקשה למחיקת האצבע מהמאגר.
ביום שני השבוע נקבע הדיון בוועדה ליום רביעי, יום לפני שהכנסת יוצאת לפגרה. הדיון שנערך היום בבוקר היה אמור להימשך שעה אחת, אך הוועדה קיבלה אישור מיוחד להארכה של שעה נוספת, במקביל לקיום ישיבה במליאת הכנסת. למרות זאת, חברי הוועדה לא הגיעו להסכמות לגבי כל סעיפי התקנות, ועל כן קבע מ"מ יו"ר הוועדה המשותפת, ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה), כי הוועדה תתכנס שוב בהמשך היום כדי להצביע על התקנות.
אחד הדיונים המרכזיים בתקנות שהוועדה עסקה בהם היום, התנהל סביב תפקידו של מערך ההסברה שיקיים משרד הפנים, ומטרתו יידוע התושבים בכך שהכללת טביעת האצבע במאגר מותנית בהסכמתו, ומה הן ההשלכות של כל בחירה.
היועצת המשפטית של רשות האוכלוסין אמרה: "אנחנו לא מתכוונים להסתיר כלום. אין מטרה לשכנע לטביעת אצבע או הפוך אלא להסביר שיש שתי אפשרויות. ננחה את העובדים לענות לשאלות". בתגובה לדברי ח"כ תמר זנדברג, על כך שלא יינתן הסבר על הסכנות שבהצטרפות למאגר הביומטרי, ענתה: "לא נסביר על סכנות שקיימות בעינייך. מערך ההסברה יסביר את הוולונטריות".
על ההחלטה לא לפרט לאזרח את הסכנות, אמר מקלב: "חשבתי שצריך להיות הסבר בעל-פה, אבל משרד הפנים התנגד, וסוכם שיינתן דגש על ההסברה הוויזואלית. המטרה היא שאדם באמת יידע שהוא חייב למסור תמונת תווי פנים, ואילו מסירת טביעות האצבע תלויות בהסכמתו. בנוסף, שיהיה ברור תוקף התעודות וכן הסבר על הכניסה למאגר. אין כוונה שהפקיד יתחיל להסביר מהו המאגר והסכנות שבו. אני לא רוצה להסתיר את ההבדל בין 5 ל-10 שנים. כל המידע צריך להיות נגיש".
זנדברג אמרה בתגובה: "כאילו החוק הביומטרי לא גרוע מספיק בפני עצמו, אישור תקנות החוק בוועדה משמש להרחבתו בפועל. אנשי משרד הפנים מסרבים לחייב את הפקיד להסביר לאזרח כי מסירת טביעת האצבע היא וולונטרית. בנוסף מי שכן ייתן טביעת אצבע יקבל תעודה שתוקפה עשר שנים, ומי שלא - חמש בלבד. המדינה עושה הכל כדי לחייב את האזרח למסור את הנתונים הביומטריים שלו למאגר מסוכן ולא נחוץ, שדליפתו היא רק עניין של זמן".
בנוסף דנו בוועדה מה יהיה נוסח טופס ההסכמה לשמירת טביעות האצבע במאגר, והוועדה קיבלה את הצעתה של ח"כ יעל כהן פארן להוסיף לטופס את הדרישה לאישור של התושב כי קרא את ההסבר. הדיון שהתקיים היום לא כלל את השימושים שהמשטרה תעשה במאגר הביומטרי, ועל כן הוועדה תתכנס שוב להמשיך ולדון בכך בהמשך.
פארן הוסיפה במהלך הדיון: "שערוריית החקיקה הביומטרית ממשיכה ואת תקנותיה מנסים להעביר בלחץ וביומו האחרון של מושב הכנסת. נציגי הממשלה דחו על הסף את דרישות הוועדה לקיום הסברה ברורה וניטראלית בנוגע להצטרפות הציבור למאגר הביומטרי והם מעדיפים נוסח מעורפל ולא ברור מה יוסבר לציבור".
עו"ד יהונתן קלינגר, היועץ המשפטי של התנועה לזכויות דיגיטליות, אמר בתום הדיון: "בכל פעם מביאים להצבעה דברים ברגע האחרון במאגר הביומטרי, וכאשר שואלים מדוע לא מקבלים סיבה. את הפיילוט האריכו כל פעם ביום האחרון כי 'לא היה זמן' ולכן לא איפשרו להבין את התוצאות, את התיקון לחוק חוקקו בחטף כיוון שהפיילוט היה אמור להיגמר ב-28 לפברואר והיה צריך להעביר את החוק מהר. בזכות אותה נחפזות הכנסת נאלצה להשאר עם חוק לא טוב, שהכיל שגיאות מהותיות שלא ניתנות לתיקון ללא חקיקה נוספת.
"זאת שערורייה שקובעים דיון יום לפני היציאה לפגרה, ושערורייה שמפיצים תקנות יום לפני הדיון ושבאותו יום יצביעו על תקנות. אם מעלים את התקנות לאתר יומיים לפני הדיון - זהו מחטף נוראי, שהמטרה שלו היא למנוע דיון בתקנות. לא נותנים לחברי הכנסת הזדמנות לשאול ומלחיצים אותם לקבוע הכל ביום האחרון. זוהי התנהגות לא הגיונית, וזה ישוקף בעתירה שלנו לבג"ץ".
בינתיים, ממשיך לפעול הפיילוט במאגר הביומטרי, כפי שפעל בשלוש וחצי השנים האחרונות, במהלכן אזרחים שהגיעו להנפיק תעודות זהות או דרכונים חכמים (ביומטריים), נדרשו להכליל במאגר תמונה של טביעות האצבעות המורות לצד תמונת פנים. מתווה החוק קובע כי לאחר כניסת החוק לתוקפו, תתחיל לפעול הוראת השעה, שלפיה הכללת טביעת האצבע במאגר תיעשה וולונטרית. מי שיבחר שלא להכליל טביעת אצבע, יחויב לחדש את התעודה החכמה שלו מדי חמש שנים.
עוד קובע החוק כי ראש מערך הסייבר הלאומי יערוך בדיקות כל שנה וחצי למציאת חלופות טכנולוגיות למערכת טביעות האצבע, ומערך ההסברה ייתן מענה בחמש שפות לאזרחים.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 3 תגובות