הרמטכ"ל: הצבנו את איום המנהרות במקום גבוה בסולם העדיפויות שלנו

הוועדה לענייני ביקורת המדינה בראשות ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) קיימה הבוקר (ד') דיון שני בנושא דו"ח מבקר המדינה על מבצע "צוק איתן" בנוגע לתהליכי קבלת ההחלטות בקבינט וההתמודדות עם איום המנהרות, בהשתתפות הרמטכ"ל רב אלוף גדי אייזנקוט.

בפתח הדיון אמרה יו"ר הוועדה ח"כ קארין אלהרר: "אחד הדברים הבולטים שקרו מאז מבצע צוק איתן, ועדיין מתבצעים, היא העובדה שהצבא, בראשות הרמטכ"ל אייזנקוט, כבר נמצא הרבה זמן בשלב יישום הלקחים ושיפור היכולות מול האיום בעזה - גם ברמה המבצעית וגם ברמה האסטרטגית. אין ספק שהצבא מנסה לתקן ולהשתפר. עם זאת, יש עוד דברים שעדיין צריך לוודא שהצבא מבצע ומיישם. העניין החשוב ביותר הוא לקיחת אחריות על הכשלים, ואז צריך לתקן בלי פשרות. את הדבר הזה אני חושבת שהרמטכ"ל אייזנקוט כבר הוכיח שהוא בשלבי ביצוע והוא מפגין אומץ ומנהיגות שלצערי חסרים בדרגים אחרים שקשורים לדוח על צוק איתן".

מבקר המדינה השופט בדימוס יוסף שפירא: "את דו"ח המנהרות התחלנו לכתוב כמה חודשים לפני צוק איתן. הנושא היה ידוע והיינו ערים לצורך לטפל בו. לא התמקדנו בהשמצות אלא בהצבעה על ליקויים לטובת ההתלקחות הבאה שכפי שאנחנו רואים בימים אלה עלולה לקרות בכל עת. אני רוצה לציין שהרמטכ"ל החל בטיפול בליקויים כבר במהלך חיבור הדו"ח".

תת אלוף (במיל.) יוסף ביינהורן, מנהל חטיבת ביקורת מערכת הביטחון במשרד מבקר המדינה: "הביקורת החלה בפברואר 2016 כשזיהינו את האיום המתהווה. נמצא מתאם מאד גבוה בין הממצאים שלנו לבין ממצאי הבדיקות המבצעיות שנערכו בצה"ל".

הרמטכ"ל רב אלוף גדי אייזנקוט אמר: "אני רואה חשיבות רבה בתהליכי הביקורת. זה מסייע לנו להשתפר. תהליך הפקת הלקחים בצה"ל החל מיד עם סיום המבצע. הקמנו מספר ועדות, ודו"ח המבקר הוא משלים ותוספת ויש תכנית עבודה ליישומו. בצוק איתן צה"ל התמודד לראשונה עם תווך תת קרקעי בהיקף של למעלה מ-30 מנהרות התקפיות. כשליש מהן חדר לשטח מדינת ישראל. 13 חיילים נהרגו כתוצאה מחדירה של מחבלים דרך מנהרות. הטיפול במנהרות לא היה מתרחש ללא מידע מודיעיני מקדים.

"צה"ל מתמודד מול חמש חזיתות – רצועת עזה, סיני, יו"ש, סוריה ולבנון. ובמקביל ישנו איום הגרעין האיראני. אנחנו מנהלים סיכונים וא"א לתת מענה מקסימלי לכל האיומים. מבחינתנו, עזה היא מדינת יעד, כמו לבנון. מאז צוק איתן הצבנו את איום המנהרות במקום גבוה בסולם העדיפויות שלנו. הוצאנו 1.2 מיליארד ש' להתמודדות עם איום המנהרות, ותוקצבו 3 מיליארד ש' לטובת בניית מכשול, לאיסוף מידע ועוד. היכולות שלנו השתפרו מאד הן בצד ההתקפי, הן בצד ההגנתי והן בצד המודיעיני.

"לא מכיר צבאות שמצליחים להתמודד טוב יותר עם איום של מנהרות. איום המנהרות הוא איום חמור אך לא איום קיומי או אסטרטגי. לא צריך להלך על עצמנו אימים. המציאות הבסיסית בעזה היא מציאות נפיצה. אנחנו לא נותנים לשקט להטעות אותנו והמציאות יכולה להשתנות באחת בתקופה הקרובה. מאז צוק איתן אנחנו מפעילים מדיניות תגובה לא מידתית. המסקנה מצוק איתן הייתה שצריך לגלות חוסר סובלנות מוחלט להפרות של השקט. היעדים שמותקפים הם משמעותיים מאד, אנחנו כבר לא יורים על דיונות. הותקפו מאות מטרות מאז צוק איתן. חמאס מוגדר כרגע כארגון מורתע, אבל גם במצב הזה הוא עלול לפעול.

לסיום התייחס הרמטכ"ל לנושא גופות החיילים שנהרגו בעזה וגופותיהם בידי החמאס: "אנחנו עושים מאמצים גדולים להשיב את גופותיהם של הדר גולדין ואורון שאול ז"ל".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!