על חשבון הציבור; נחשף: הרווחים האסטרונומיים של יבואני הרכב

יבואניות הרכב בישראל הרוויחו 2-1.9 מיליארד שקל בשנה בין השנים 2014-2013 – רווח מצרפי הגבוה ריאלית פי שניים מהסכום בשנת 2006. במקביל, נרשם גידול חד בשיעור הרווחיות, לרמה ממוצעת של 9.3% – שיעור רווחיות חריג לענף המסחר. נתונים אלה עולים מסקירה כלכלית שפירסם היום אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר.

הגידול המתמשך במכירת כלי הרכב בעשור האחרון הביא לבוננזה בענף. לפי דו"ח האוצר, משנת 2007 ועד לשנת 2014, צברו 12 יבואניות הרכב רווח מצרפי של 14.1 מיליארד שקל (במחירי 2014). כלומר, רווח שנתי ממוצע של 1.6 מיליארד שקל. בהשוואה לשנים 2006-2003 מדובר בזינוק ריאלי של 72%. לשם השוואה, הכנסות המדינה השנתיות ממס קנייה ומכס על כלי רכב גדלו באותה תקופה בשיעור ריאלי של 16% בלבד.

עורכי הסקירה ציינו כי הניתוח מצביע על רמת תחרות נמוכה בענף הרכב, הבאה לידי ביטוי הן בשיעור הרווחיות, החריג ביחס לענף המסחר, והן ברמת הריכוזיות. על פי המדד, חל גידול מחודש בריכוזיות הענף בשנים 2014-2012, לאחר שיפור במדדים בין 2012-2006. כך, מרבית הרווחים בענף התרכזו אצל ארבע יבואניות הרכב הגדולות לאותה שנה.

בשלוש השנים האחרונות נמצא שיעור הרווחיות של ארבע יבואניות הרכב הגדולות בחצי העליון של התפלגות שיעור זה בהשוואה היסטורית של עשרים השנים האחרונות, כאשר הוא גבוה מהממוצע הענפי. במונחים כספיים הסתכם הרווח המצרפי של ארבע יבואניות הרכב הגדולות בשלוש השנים האחרונות (2015-2013) ב-3.9 מיליארד שקל – רווח ממוצע של כמיליארד שקל ליבואן.

הרווחים הגבוהים שמייצר יבוא כלי הרכב למספר מצומצם של חברות, מרביתן בשליטה מלאה של מספר משפחות, בולטים לא רק על רקע העובדה שמדובר בענף מתחום המסחר, אלא גם על רקע היקף התעסוקה המצומצם המאפיין אותו. כך, לפי הנתונים, 12 יבואניות הרכב העסיקו בשנת 2014 פחות מ-6,000 עובדים. שכרם הממוצע הסתכם ב-14 אלף שקל ברוטו לחודש, גבוה אומנם מזה של השכר הממוצע במגזר העסקי, אולם נמוך ביחס לרווחיות המעסיקים.

אחת הסיבות לגידול ברווחיות, לפי האוצר, היא שיבואני הרכב אינם מגלגלים את הרווחים הנובעים מהתחזקות השקל מול מטבעות החוץ לצרכן. באוצר משווים את התפתחות הרווחיות של יבואני הרכב לזו שנמצאה בקרב יבואני המזון: בתקופות של התחזקות השקל, שיעור הרווחיות עולה באופן חד. "לכאורה, יש בממצא זה כדי להפתיע, שכן, על אף העובדה שבדומה לענף המזון גם בתחום הרכב בולטת התופעה של יבוא בלעדי, עדיין בענף הרכב קיים מגוון נרחב של דגמים ליבואנים שונים, לעומת היעדר מגוון דומה בענף המזון. הסבר אפשרי לכך הוא כי חרף המגוון הרחב יחסית של דגמים בידי יבואנים שונים, מתקבלים ממצאים שיש בהם כדי להעיד על רמת תחרותיות נמוכה בענף", נכתב בדו"ח.

האוצר מקשר את הממצאים לגבי הריכוזיות בשוק הרכב לאלה שהועלו במסגרת ועדת זליכה משנת 2012: "הדוח של הוועדה רמז על קיומו של מנגנון המביא לתיאום מחירים. על פי דו"ח הוועדה נמצא כי 'ישנן תתי קבוצות מחירים אשר סביבן מתקבצים מספר מכוניות וכלי רכב, כאשר המחירים בכל תת קבוצה שכזו נעים על פי רוב בטווח של כ-5,000 שקלים בין הרכב הזול לרכב היקר באותה תת קבוצה. לסיכום, ניתן לומר כי הצרכן כמעט אדיש לגבי בחירת מותג ספציפי באותה רמת מחיר. כל שנותר לקונה הוא לבחור את רמת המחיר המתאימה לו'".

יבואני הרכב עלולים לטרפד את הרפורמה של משרד התחבורה

בעשר השנים האחרונות נרשם גידול חד ביבוא כלי רכב. כך, מרמה של 168 אלף רכבים חדשים שנמכרו בשנת 2006, החלה מגמה של גידול מתמשך במספר כלי רכב שנמכרו - עד לרמת שיא של קרוב ל-290 אלף כלי רכב חדשים שנמכרו בשנת 2016.

סקירת הכלכלן הראשי מתייחסת לדעה הרווחת בציבור, לפיה האוצר "מכור" להכנסות של עשרות מיליארדי שקלים בשנה הזורמות לקופת המדינה ממיסוי ענף הרכב בישראל, שהוא מן הגבוהים בעולם: "מקובל לחשוב שהמדינה היא הנהנית העיקרית מהגידול החד ביבוא כלי רכב, חרף העובדה ששיעור המס ירד בצורה משמעותית. אחד הגורמים 'התורמים' לסברה זו הינה העובדה שבניגוד לדו"חות יבואניות הרכב, שמרביתן חברות פרטיות, נתוני הכנסות המדינה ממיסוי רכב הינם גלויים.

"מיקוד זה שופך, לראשונה, אור על רווחי ורווחיות יבואניות הרכב בעשר השנים האחרונות, על בסיס דו"חות החברות לרשות המסים. מובן, שבשל הסודיות החלה על נתוני החברות הפרטיות, הצגת הנתונים תהיה ברמה המצרפית של הענף. די בכך יהיה כדי לערער את תקפותה של הסברה לעיל".

באוצר קוראים להגברת התחרותיות בענף הרכב, בפרט בכל האמור ביחס להרחבת אפשרויות היבוא של כלי רכב חדשים. בהקשר זה, באוצר מביעים אופטימיות מסויגת באשר לסיכויי ההצלחה של הרפורמה בענף הרכב שמוביל משרד התחבורה לעידוד היבוא המקביל, שאושרה בכנסת ביוני ומטרתה להוזיל את מחירי הרכב לצרכן.

באוצר רומזים כי יבואני הרכב הרשמיים עלולים לטרפד את הרפורמה בשיתוף יצרני הרכב: "תוכנית זו כוללת מספר צעדים משמעותיים, בכלל זה הרחבת האפשרויות של היבוא המקביל, ובכך, בדומה לרפורמה אחרת בתחום המזון ('רפורמת הקורנפלקס'), עשויה להביא להוזלת מחירם לצרכן של כלי הרכב החדשים. עם זאת, מאחר ומידת הצלחתה של התוכנית תלוייה, בין היתר, בגורמים לגביהם אין למדינה יכולת השפעה, כמו יצרני הרכב – ו'הברית' בינם לבין היבואנים הרשמיים – ייתכן ויהיה מקום לשקול צעדים נוספים על מנת להבטיח הגברת התחרות בענף זה".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!