התגברות התעללות בקשישים – תוצאה בלתי נמנעת של התרבות המערבית
החסר באותו מצרך הכרחי ששמו "אהבת ישראל", הקיטוב העדתי, חוסר הערבות ההדדית, טיפוח האגויזם והרס תחושת הקולקטיב – כל אלו מובילים לאותם מעשים נלוזים
- ברוך מרזל, חברון
- י"ז אדר התשע"ז
- 6 תגובות
ברוך מרזל. צילום: פלאש 90
תופעת ההתעללות בקשישים בבתי-אבות הצליחה לזעזע רבים וטובים, אשר נחשפו לראשונה לתופעה בעקבות חשיפת הפרשיה האחרונה. אמנם היה קל עבורי להצביע על כך שרבים הם ערבים המתעללים בקשישים, תופעה שידוע לי שקיימת במשך שנים רבות במוסדות שונים הרבה לפני שנודעה התופעה ברבים ובתקשורת – אולם את הבעיה הערבית נניח להפעם, ונטפל בה בהזדמנויות אחרות.
הפעם אני רוצה לדבר עלינו, על היהודים בארץ-ישראל, על החברה בה אנו חיים, על מערכת הערכים שאנו שרויים בתוכה ואשר עצבנו לעצמנו כחיקוי עלוב של תרבות הגויים המערבית, ועל ההשלכות הנוראות הנובעות מכך הן במקרה הזה של יחס לזקנים, והן במקרים נוספים כגון נשים מוכות, נערים מכורים לסמים, תא משפחתי מתפורר, זילות חיי אדם ועוד תופעות קשות רבות מספור.
אם תעיפו מבט לעבר ערכי היהדות המקוריים, אשר לאורם עדיין חיים רבבות משפחות משלומי אמוני ישראל, מיד תווכחו בתופעה מופלאה. הזקנים לא רק שאינם מושפלים, לא רק שאינם קרבן להתעללות, אלא הם נחשבים לאנשים החשובים ביותר, לראשי הציבור, והמוני בית ישראל פונים אליהם לעצה ותושיה.
מלבד הגדלות בתורה שנקנית בשנות עמל רבות, המקנה לגדולי ישראל את מעמדם הרם, עצם הגעתם לגיל זקנה ושיבה מקנה להם כבוד ויקר בקרב צאן מרעיתם. הזקן חשוב כאב אוהב ורחום הדואג לילדיו, והילדים מרעיפים עליו אהבה. גם אותם זקנים שאינם נמנים על גדולי ישראל ואינם מנהיגי הדור זוכים בקרב משפחתם לכבוד רם, הם יושבים בראש השלחן ודעתם נשמעת בקרב הצעירים.
המשפחה עושה ככל יכולתה לגמול לזקנים טובה על השנים בהן השקיעו בצאצאיהם, ורק במקרים רפואיים קשים כאשר אין בררה אחרת, הזקנים נשלחים לבתי-אבות ובתי רפואה גם שם עושים הילדים(ובמשפחות אלו יש הרבה ילדים) כל שביכולתם על-מנת לדאוג לבקר את הוריהם ולפקח על היחס אותו הם מקבלים.
אותו יחס נובע מהיחס התורני לעבר, למסורת, לשורשים. עם שמעריך את עברו, שדבק במורשתו – יודע לכבד את דור האבות. לעומת זאת, אלו אשר טבעו את הסיסמא הנואלת – "העולם שייך לצעירים" – רואים בזקנים אבן נגף בדרך לשאיפותיהם להשתלט על אותו עולם. בדרך הם ירמסו את כל העומד בדרכם, ובזכות יתרונם בתחומי הטכנולוגיה החדישה הם ימחקו את אלו המייצגים את המוסר והערכים של פעם.
התרבות המערבית, אשר קובעת את ערך האדם לפי תלוש המשכורת שלו, לפי רמת הפרודוקטיביות שלו – אין בה מקום לכבוד לזקנים. האסקימואים בקוטב הצפוני שולחים את הזקנים במזלגה אל מותם ברגע שאינם מועילים עוד לחברה. החברה המערבית טרם הגיעה לשפל זה, אולם הכיוון הוא אותו כיוון. עשית את שלך, אינך תורם עוד לכלכלה, עליך לפנות את הדרך. כדי להשקיט את המצפון האנושי שבכל זאת מנדנד, הקימו מערכת שלמה של בתי-אבות, לשם שולחים את הזקנים תוך השקטת המצפון, ששם יקבלו את הטיפול הטוב ביותר.
אולם אותה חברה מערבית שלא נתנה לזקנים את היחס הראוי בהכרח גם לא תדאג לתנאים שלהם בבתי-האבות. מה שקרה בפרשיה האחרונה אינו אלא קצה הקרחון של יחס שיטתי של חברה, אשר רואה באותם זקנים מטרד. עכשיו בודאי ידרשו למצות את הדין עם המתעללים ולהגביר את הפיקוח על מה שקורה בבתי-האבות. אולם זה לא יועיל, משום שהשורש נשאר רקוב. השורש נטוע עמוק בתרבות המערבית הרואה בכסף ובהצלחה החומרית את חזות הכל. הכרת הטוב ומתן כבוד למבוגרים – זה לא נמצא בתפריט של אותה תרבות.
וחשוב לדעת – ההשלכות של אותה תרבות בכל תחומי החברה מהווים סכנה לקיומנו כעם יותר מהבעיה הערבית, יותר מהגרעין האירני. היחס המבזה לנשים (בשם "זכויות האשה", כמובן), היחס לנכים ולחלשים, החסר באותו מצרך הכרחי ששמו "אהבת ישראל", הקיטוב העדתי, חוסר הערבות ההדדית, טיפוח האגויזם והרס תחושת הקולקטיב – כל אלו מובילים לאותם מעשים נלוזים שראינו כלפי הקשישים, ולמעשים נוראיים נוספים, אשר בכל פעם יצוצו כאשר התקשורת תמצא בהם עניין, אך שיהיה ברור – הם קיימים כבר כיום ומכרסמים בעמידתנו כאומה.
אם רוצים לתקן את החברה באמת, הפתרון לא יושג בעונשי מאסר חמורים או במצלמות במעגל סגור. הפתרון האמיתי היחיד הוא חזרה לשורשים היהודיים, חזרה לתורה ולמצוות בשלמות, טיפוחה של אהבת ישראל וזניחתה של התרבות המערבית האגואיסטית אשר מאיימת על קיומנו כעם. ניתן לעשות זאת, ויפה שעה אחת קודם.
הפעם אני רוצה לדבר עלינו, על היהודים בארץ-ישראל, על החברה בה אנו חיים, על מערכת הערכים שאנו שרויים בתוכה ואשר עצבנו לעצמנו כחיקוי עלוב של תרבות הגויים המערבית, ועל ההשלכות הנוראות הנובעות מכך הן במקרה הזה של יחס לזקנים, והן במקרים נוספים כגון נשים מוכות, נערים מכורים לסמים, תא משפחתי מתפורר, זילות חיי אדם ועוד תופעות קשות רבות מספור.
אם תעיפו מבט לעבר ערכי היהדות המקוריים, אשר לאורם עדיין חיים רבבות משפחות משלומי אמוני ישראל, מיד תווכחו בתופעה מופלאה. הזקנים לא רק שאינם מושפלים, לא רק שאינם קרבן להתעללות, אלא הם נחשבים לאנשים החשובים ביותר, לראשי הציבור, והמוני בית ישראל פונים אליהם לעצה ותושיה.
מלבד הגדלות בתורה שנקנית בשנות עמל רבות, המקנה לגדולי ישראל את מעמדם הרם, עצם הגעתם לגיל זקנה ושיבה מקנה להם כבוד ויקר בקרב צאן מרעיתם. הזקן חשוב כאב אוהב ורחום הדואג לילדיו, והילדים מרעיפים עליו אהבה. גם אותם זקנים שאינם נמנים על גדולי ישראל ואינם מנהיגי הדור זוכים בקרב משפחתם לכבוד רם, הם יושבים בראש השלחן ודעתם נשמעת בקרב הצעירים.
המשפחה עושה ככל יכולתה לגמול לזקנים טובה על השנים בהן השקיעו בצאצאיהם, ורק במקרים רפואיים קשים כאשר אין בררה אחרת, הזקנים נשלחים לבתי-אבות ובתי רפואה גם שם עושים הילדים(ובמשפחות אלו יש הרבה ילדים) כל שביכולתם על-מנת לדאוג לבקר את הוריהם ולפקח על היחס אותו הם מקבלים.
אותו יחס נובע מהיחס התורני לעבר, למסורת, לשורשים. עם שמעריך את עברו, שדבק במורשתו – יודע לכבד את דור האבות. לעומת זאת, אלו אשר טבעו את הסיסמא הנואלת – "העולם שייך לצעירים" – רואים בזקנים אבן נגף בדרך לשאיפותיהם להשתלט על אותו עולם. בדרך הם ירמסו את כל העומד בדרכם, ובזכות יתרונם בתחומי הטכנולוגיה החדישה הם ימחקו את אלו המייצגים את המוסר והערכים של פעם.
התרבות המערבית, אשר קובעת את ערך האדם לפי תלוש המשכורת שלו, לפי רמת הפרודוקטיביות שלו – אין בה מקום לכבוד לזקנים. האסקימואים בקוטב הצפוני שולחים את הזקנים במזלגה אל מותם ברגע שאינם מועילים עוד לחברה. החברה המערבית טרם הגיעה לשפל זה, אולם הכיוון הוא אותו כיוון. עשית את שלך, אינך תורם עוד לכלכלה, עליך לפנות את הדרך. כדי להשקיט את המצפון האנושי שבכל זאת מנדנד, הקימו מערכת שלמה של בתי-אבות, לשם שולחים את הזקנים תוך השקטת המצפון, ששם יקבלו את הטיפול הטוב ביותר.
אולם אותה חברה מערבית שלא נתנה לזקנים את היחס הראוי בהכרח גם לא תדאג לתנאים שלהם בבתי-האבות. מה שקרה בפרשיה האחרונה אינו אלא קצה הקרחון של יחס שיטתי של חברה, אשר רואה באותם זקנים מטרד. עכשיו בודאי ידרשו למצות את הדין עם המתעללים ולהגביר את הפיקוח על מה שקורה בבתי-האבות. אולם זה לא יועיל, משום שהשורש נשאר רקוב. השורש נטוע עמוק בתרבות המערבית הרואה בכסף ובהצלחה החומרית את חזות הכל. הכרת הטוב ומתן כבוד למבוגרים – זה לא נמצא בתפריט של אותה תרבות.
וחשוב לדעת – ההשלכות של אותה תרבות בכל תחומי החברה מהווים סכנה לקיומנו כעם יותר מהבעיה הערבית, יותר מהגרעין האירני. היחס המבזה לנשים (בשם "זכויות האשה", כמובן), היחס לנכים ולחלשים, החסר באותו מצרך הכרחי ששמו "אהבת ישראל", הקיטוב העדתי, חוסר הערבות ההדדית, טיפוח האגויזם והרס תחושת הקולקטיב – כל אלו מובילים לאותם מעשים נלוזים שראינו כלפי הקשישים, ולמעשים נוראיים נוספים, אשר בכל פעם יצוצו כאשר התקשורת תמצא בהם עניין, אך שיהיה ברור – הם קיימים כבר כיום ומכרסמים בעמידתנו כאומה.
אם רוצים לתקן את החברה באמת, הפתרון לא יושג בעונשי מאסר חמורים או במצלמות במעגל סגור. הפתרון האמיתי היחיד הוא חזרה לשורשים היהודיים, חזרה לתורה ולמצוות בשלמות, טיפוחה של אהבת ישראל וזניחתה של התרבות המערבית האגואיסטית אשר מאיימת על קיומנו כעם. ניתן לעשות זאת, ויפה שעה אחת קודם.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 6 תגובות