עשירה אך חולה: מה הופך את ארה"ב למקום הכי לא בריא בעולם המערבי?

הנתונים היבשים של הכלכלה האמריקאית נראים לא רע. אבטלה של פחות מ־5%, קצב מהיר מהממוצע ההיסטורי של יצירת משרות חדשות, התייקרות עקבית במגזר הנדל״ן, דולר חזק, שוק מניות בשיא, רווחי שיא של בנקים ותאגידים גדולים, אינפלציה נמוכה ויציאה ממדיניות מוניטרית של ריבית אפסית, שנמשכה מאז המשבר ב־2008 ועד השנה שעברה.

אולם ספק אם השיפור הכלכלי הביא עמו קידום חברתי. פערי ההשכלה והשכר בין לבנים לשחורים גדלו מאז תחילת העשור; שיעור העוני הוא מהגבוהים במערב (14.3%); לעשרות מיליוני אמריקאים עדיין אין ביטוח בריאות בסיסי; צעירים רבים מתקשים לממן לעצמם תואר אקדמי – או להחזיר את חובות שכר הלימוד היקר, שהגיעו לשיא של יותר מטריליון דולר.

כך, למרות ההתאוששות הכלכלית המרשימה והעובדה שארצות הברית היא מהמדינות העשירות בעולם במונחי הכנסה לנפש, היא מדורגת במדד רק במקום ה־19 בעולם ב"מדד הקידום החברתי" שפותח על ידי ארגון הפורום הכלכלי העולמי (WEF). מטרתו של המדד היא להרחיב את נקודת המבט המקרו־כלכלית של מקבלי ההחלטות לזווית חברתית יותר, על רקע משבר אי־שוויון מחריף והולך בעולם המערבי.

המדד מורכב משלושה ענפים מרכזיים, שלכל אחד מהם ארבע קטגוריות: שירותים הומניטריים בסיסיים (הזנה ושירותי בריאות בסיסיים; מים וסניטציה; קורת גג מוגנת; ביטחון אישי); יסודות של רווחה אישית (גישה לידע בסיסי; גישה למידע ותקשורת; בריאות ורווחה אישית; רמת איכות הסביבה), והזדמנויות כלכליות (חופש בחירה אישי; גישה להשכלה גבוהה; סובלנות והכלה; זכויות הפרט).

צוות המחקר של המדד מדגיש כי קיים קשר לא־ליניארי בין שיפור כלכלי לקידום חברתי. ״ביצועים כלכליים לבדם אינם מסבירים במלואם קידום חברתי״, מציינים בדו״ח. נראה שארצות הברית של העשור הנוכחי היא דוגמה מובהקת לכך.

עם ציון של 84.6 במדד, ארה"ב מדורגת אחרי מדינה כמו ספרד (מקום 17, 85.8), שרק החלה להיחלץ ממשבר כלכלי עמוק ומכאיב, לאחר שנים של מדיניות צנע חריפה שפגעה באזרחים. תפנית חיובית נרשמה רק ב־2015 והשנה צפויה המדינה לצמוח ביותר מ־3%, אך האבטלה עדיין גבוהה באופן מזעזע: שיעור האבטלה הכללי נע סביב 20%, ואחד מכל שני צעירים מובטל (45% אבטלה בקרב בני 18־25). גם ההוצאות הממשלתיות טרם חזרו לרמות תקינות אחרי שעברו קיצוצים חדים, הגירעון הממשלתי גבוה מהיעד, ואם כל זה לא מספיק, המדינה היתה לכודה במבוי סתום פוליטי במשך עשרה חודשים עד דצמבר 2016, אחרי שתי מערכות בחירות שהסתיימו ללא הכרעה.

בנוסף לכל אלה, את הפערים הכלכליים בין ארצות הברית לספרד אפשר להמחיש בנתון אחד: ההכנסה לנפש בארצות הברית היא יותר מ־52 אלף דולר בשנה. בספרד היא נמוכה כמעט במחצית – פחות מ־32 אלף דולר בשנה.

אז איך ייתכן שאף שאזרחיה עשירים יותר וכלכלתה חזקה הרבה יותר, ארצות הברית מצליחה לפגר אחרי ספרד במדד הקידום החברתי? בניתוח הנתונים ניתן לראות כי ארצות הברית זוכה במדד לציון גבוה יותר מספרד בענף השירותים ההומניטריים וענף ההזדמנויות הכלכליות. אולם נקודת התורפה הגדולה שלה היא ביסודות של רווחה אישית. ארצות הברית קיבלה ציון של 80.3 בענף זה (מקום 32 בעולם), לעומת ציון של 88.2 לספרד (6 בעולם).

הציון הנמוך נובע מביצועים ירודים במדדים בתחומי הבריאות והרווחה. אלה כוללים שיעור גבוה של מקרי מוות מתחת לגיל 60, שיעור גבוה של מקרי מוות מסרטן, התקפי לב ומחלות לא מדבקות אחרות, שיעור גבוה של התאבדויות ושיעור גבוה של השמנת יתר. בקטגוריה הזאת קיבלה ארצות הברית ציון של 60.3 בלבד, נמוך מכמה מדינות מתפתחות, ולעומת ציון של 76.1 לספרד.

הציון הנמוך במיוחד של ארצות הברית נובע משילוב של גורמים, שפוגעים בעיקר באוכלוסייה הענייה: שעות עבודה ארוכות שיוצרות לחצים נפשיים כבדים, היעדר ביטוח בריאות לעשרות מיליוני אמריקאים שפוגע קשות במצבם הרפואי ובאיכות חייהם, תזונה לקויה המבוססת על מזון מהיר וזול וניכור חברתי שמגביר היבטים כמו בדידות, דיכאון והזנחה עצמית. הגורמים האלה, רובם ככולם, הם תוצר של הקפיטליזם האמריקאי, שיותר מכל דבר אחר, הבטיח לאינדיבידואל במשך המאה החולפת רווחה אישית. ואולם למרות עושרה ועוצמתה של ארצות הברית, ספק אם היא מסוגלת לספק רווחה אישית לאזרח הפשוט. נראה שספרד, על שלל צרותיה הכלכליות, יכולה ללמד את האמריקאים דבר או שניים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!