"מיהו חרדי"; בית המשפט העליון יכריע: האם חסידי חב"ד חרדים?

בעקבות עתירה שהוגשה לאחרונה לבית המשפט העליון יצטרכו השופטים להכריע בקרוב האם חסידי חב"ד הינם חרדים.

הסיפור החל כאשר המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) הקימה בשנת 2000 עבור המגזר החרדי, פלטפורמות לרכישת השכלה גבוהה עם הפרדה בין גברים ונשים, שם מנהלים לימודי אקדמיה מלאים שבסופם ניתן לקבל תארים אקדמאיים, כאשר בתעודה אי אפשר להבדיל האם למדו בפלטפורמה החרדית או באוניברסיטה.

לאחר למעלה מעשור, בדצמבר 2011 הוחלט במל"ג על 2 החלטות עקרוניות: 1) הרחבת המוסדות והמסלולים הייעודיים לרכישת השכלה גבוהה לחרדים והקמת "מח"רים – מסגרות חרדיות" – המח"רים בשונה מהפלטפורמות, הנם מסגרות ייעודיות הקשורות לאוניברסיטה/מוסד אקדמי אחד והקשור אליו ברמה האקדמית ובפיקוח. 2) הגדרה ראשונית ל"מיהו חרדי".

החלטות אלו להרחבת מסגרות המסלולים הייעודיים לרכישת השכלה גבוהה לחרדים ניתנו על רקע החלטות ממשלה לפיהן, הנגשת ההשכלה הגבוהה ובכדי לאפשר לכל בן ובת מהקהילה החרדית להתפרנס בכבוד הנה אתגר לאומי. זאת יחד עם שינויים שנדרשו בכדי לוודא כי מסלולים אלה ייועדו אך ורק לחרדים ולא לציבורים אחרים ובכדי להעלות את רמת הלמידה במסלולים אלה.

על פי ההגדרה למיהו חרדי – נקבע כי עבור הבנות: "תלמידה תוגדר כחרדית ככל והיא למדה בתיכון שהוא בעל תפיסת עולם ואורח חיים חרדי, וככל שהוא מצוי בפיקוח של משרד החינוך", כאשר בעל פה ניתנה הוראה של המל"ג למסלולים הייעודיים שהפיקוח של משרד החינוך הכוונה לפיקוח האגף החרדי במשרד החינוך ("פיקוח אחר").

על פי ההגדרה שפורסמה, לכאורה, כל מוסד חרדי באופיו ומהות, תלמידותיו עומדות בהגדרה למיהו חרדי.

אלא שעל פי ההוראה שבעל פה שנתנה על ידי נציגים במל"ג, חלק מהמוסדות החרדים אינם נכללים בהגדרה של 'מיהו חרדי', היות והם אינם נמצאים בפיקוח האגף החרדי במשרד החינוך אלא בפיקוח של (החמ"ד – החינוך הממלכתי הדתי), ך לדוגמה – מוסדות חב"ד (לכל הפחות חלק גדול מהם), צאנז, בית שולמית, דרכי שרה, מערבא, נהורא, הישוב החדש ועוד מצויים תחת פיקוח האגף של החמ"ד וממילא על פי ההוראה של המל"ג תלמידיהם ותלמידותיהם אינם נכללים בהגדרה ל"מיהו חרדי" – כך שבפועל – בוגרות מוסדות אלה, הופלו ולא התאפשר להם להמשיך לאחר הלימודים בתיכון למסלולים הייעודיים שהוקמו לחרדים לרכישת השכלה גבוהה בתחילה, אפשר המל"ג חריגים אך לפלטפורמות (המכללה החרדית ומבח"ר) בשיעור של 20%, שיעור שהוקטן עד ל- 5% לשנה"ל תשע"ז וכאשר לשנה"ל תשע"ח לא אושרו כלל חריגים.

כבר בשנת 2013 הוגשה עתירה לבג"ץ על ידי עו"ד אברהם ברזל ובשמן של בוגרות "בית שולמית", תיכון חרדי לאומי, כאשר בעקבות העתירה נמצא פתרון לבוגרות שהתקבלו לפלטפורמות - המכללה החרדית ומבח"ר. אך יחד עם זאת בג"צ הורה למל"ג לשוב ולבחון את ההגדרה לקראת שנה"ל תשע"ה. כצפוי, המל"ג לא עמד בהוראת בית המשפט וההגדרה לא שונתה ואף לא התקיימו דיונים או נתקבלו החלטות שפורסמו לציבור בעניין ולמרות הלחץ הגדול של בוגרות המוסדות שהופלו על רקע אמונתן ורצונן לרכוש השכלה גבוהה בלימודים המתאימים לאורח חייהן ובהפרדה.

לקראת שנה"ל תשע"ז, הוגשה עתירה נוספת ע"י עו"ד אברהם ברזל בשם בוגרת "בית שולמית" שכתוצתאה מהוראת המל"ג לא התאפשרה רישומה וקבלתה למכללה החרדית. במסגרת העתירה, לפני כשלושה שבועות בג"צ נתן צו על תנאי והורה ללמל"ג לשנות את ההגדרה ל"מיהו חרדי" באופן שיהיה תואם מציאות ויכלול את התלמידות החרדיות.

בבסיס העתירה נטען כי בוגרות מוסדות אלה מופלות ביחס לחברותיהן ולא יתכן שתלמידה לא תוכל לרכוש השכלה גבוהה, דווקא בשל אמונתה ואך בשל פרמטר בירוקרטי ופרוצדורלי של הפיקוח במשרד החינוך שאין בינו להגדרת "מיהו חרדי" ולא כלום.

במסגרת עתירה שהוגשה בימים אלה על ידי מוסדות חב"ד ובוגרותיהן, נטען כי על פי מחקר שנערך על ידי חוקרים מטעם המל"ג, מעל 90% חרדים וחרדיות יוותרו על תואר אקדמאי, במידה ולא תהיה להם אפשרות ללמוד בהפרדה מלאה. כך שגם במל"ג יודעים כי במידה ולא ינגישו את הלימודים לכלל החרדים - תיווצר אפלייה לחלק גדול מן הציבור החרדי שלא יתאפשר לו לרכוש השכלה גבוהה.

"בחורה חרדית שלמדה באחד המוסדות של חב"ד, על פי ההגדרה הקיימת למיהו חרדי, לא יכולה לרכוש השכלה גבוהה במסגרות החרדיות והיא מופלית לרעה ביחס לתלמידה אחרת של 'בית יעקב' ולמרות שאין כל פער ברמה הלימודית ביניהן ושתיהן יהיו בעלות תעודת בגרות" אומר ל'בחדרי' עו"ד אברהם ברזל.

לדבריו, ההפליה הנובעת מההגדרה הדרקונית של המל"ג פוגעת אף בבעלי התשובה המעוניינים לרכוש השכלה גבוהה במסגרות חרדיות עם הפרדה מלאה.

המדינה, בניסיון להצדיק את ההגדרה, ניסתה לטעון כי המטרה של המסלולים הייעודיים הנה צמצום פערי ידע, ולכן בוגרות המוסדות המדוברים שבפיקוח החמ"ד שזכאיות לתעודות בגרות אינן זקוקות לצמצום פערי הידע ולכן לא להן נועדו המסלולים הייעודיים – אך בניגוד לנטען, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2015, 33.9% מתוך הבנות החרדיות זכאיות לתעודת בגרות ולמרות זאת, מתאפשר להן הקבלה ללימודים במסלולים הייעודיים ולמרות שאין להן פערי ידע מה עוד שעל פי פרסומי המל"ג עצמו – מטרת הפרויקטים הוא הנגשת ההשכלה הגבוהה לחברה החרדית וזאת "בשל פערי תרבות ודת". מה עוד שעל פי המחקר שבוצע כאמור, ההגדרה הנוכחית חוסמת בפועל את דרכה של הבת החרדית לרכישת השכלה גבוהה בישראל, היות והמסגרות הכלליות שאינן נפרדות אינן אופציה מבחינתה.

ל'בחדרי חרדים' נודע כי בתי ספר על יסודיים של חסידות חב"ד ובוגרותיהן הגישו בימים אלה לבית משפט העליון עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לצו ביניים, לאפשר רישומן וקבלתן לשנה"ל הקרובה למסלולים החרדיים לרכישת השכלה גבוהה זאת מאחר ולשיטת המל"ג הן "לא חרדיות, כי הן בוגרות בתי ספר שבפיקוח החמ"ד". על פי המל"ג, אותן בוגרות, מוכרחות ללמוד בחברה מעורבת באוניברסיטאות במידה והן רוצות תואר אקדמאי, וכדברי עו"ד ברזל "על פי המל"ג, הן צריכות לבחור בין אמונתן הדתית להשכלה הגבוהה".

לדברי מגישי העתירה שמייוצגים ע"י עו"ד ברזל, עד לפני כשנה, היתה אפשרות לחרוג ב- 5 אחוזים, כך שבמשבצת זו התקבלו גם כאלה שאינם חרדים על פי המל"ג כולל חב"ד. אולם לשנה"ל הקרובה, המל"ג חסם כליל אפשרות רישום אפילו בסטנד ביי כחריגות. מדובר בעתירה שהוגשה על ידי בית הספר העל יסודי לבנות 'בית חנה חב"ד ירושלים' ובית הספר 'בית חיה מושקא חב"ד לובאוויטש חיפה והקריות' נגד מדינת ישראל, המל"ג, מכללת בני ברק החרדית - מבח"ר, שר החינוך ויו"ר המל"ג.

בעתירה מבקשות העותרות לשנות את ההגדרה ל"מיהו חרדי" על פי הגדרות הקיימות ושנעשה בהן שימוש על ידי המדינה עצמה בתחומים אחרים. "אספנו ארבע הגדרות שונות מתוך מחקרים וחוקים קיימים, על מנת שהמל"ג ישנה את ההגדרה הקיימת למה שאנו מציעים, כך שמצד אחד כל חרדי או חרדית יוכלו ללמוד במוסדות אקדמאים ובהפרדה ומצד שני כאלו שאינם נמנים על המגזר לא יוכלו להשתלב במסלולים הייעודיים לחרדים בלבד".

הכללים אותם הציעו לכללול בהגדרה ל"מיהו חרדי":
1) מי מבני הבית של המבקש, למד/ה במדרשה או ישיבה גדולה (מבוסס על מחקר של המועצה הלאומית לכלכלה).
2) המבקש מתגורר באחד מהישובים הבאים; רכסים, כפר חבד, ביתר עילית, כוכב יעקב, מודיעין עילית, קרית יערים, עמנואל, אספר (מיצד), מתתיהו ואלומה. (השופט מלצר אמר בדיון שהתקיים במסגרת העתירה כי יש להוסיף גם את ירושלים) (מבוסס מחקר של המועצה הלאומית לכלכלה)
3) המבקש הוא יהודי שומר מצוות אשר ייחודו הוא בהקפדה הדתית שהוא נוהג בדרכי חינוך, אופי הקהילה ואורחות החיים המבחינים בינו לבין שאר היהודים שומרי המצוות, ובנוסף עומד באחד הקריטריונים הבאים; מקומות הלימוד של ילדיו עד גיל 18 הם מוסדות חרדים מוכר שאינו רשמי או מוסדות פטור שרשיונותיהם מוסדרים ע"י משרד החינוך; למד בישיבה קטנה; היה זכאי במשך ה-5 השנים אחרונות ולמשך שנה אחת לפחות למלגת לימודים להשתלבות אברכי כוללים לתעסוקה מכוח מבחני תמיכה שמפרסם משרד החינוך; קיבל פטור משירות צבאי בהתאם לחוק שירות ביטחון. (הגדרה שנעשה בה שימוש במסגרת משרד הכלכלה)
4) בן האוכלוסיה חרדית הנו מי שהוא ילדו או בן זוגו לומד באחד ממוסדות החינוך חרדים (מוסד חרדי חינוך רשמי לחרדים בלבד, מוכר שאינו רשמי לחרדים, מוסדות הפטור, מוסד חינוך תרבותי חרדי או ישיבות שמוכרות ע"י צה"ל). (חוק שירות המדינה - מינויים)

השופט אורי שהם מבית משפט העליון הורה כי על המל"ג להעביר את תגובתם לעתירה תוך כחודש, עד לכ"ד ניסן.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!