משרד הבריאות מגייס את חוכמת ההמונים למלחמה באי־שוויון

אילו אוצרות מחקריים ניתן לדלות מתוך מסד אינסופי כמעט של נתונים דמוגרפיים ובריאותיים על תושבי ישראל? זו השאלה שהנחתה את משרד הבריאות כשהכריז על פרס כספי עבור "עיבוד חדש ומקורי של נתונים בנושא אי־שוויון בין יישובים או בין אזורים גיאוגרפיים".

מטרת הפרס היתה לעודד סטודנטים וחוקרים להכיר ולעשות שימוש חדש ושימושי ב"פרופיל הבריאותי־חברתי של היישובים בישראל", של משרד הבריאות והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מדובר באוסף אדיר של 70 משתנים בריאותיים וחברתיים שנאספו לאורך שנים בכל היישובים בישראל.

המחקרים פורסמו בינואר. הפרס למקום הראשון היה 3,000 שקל; המקום השני זכה ב–2,000 שקל; והמקום השלישי — ב–1,000 שקל. שלושה שופטים ממשרד הבריאות מונו לבחירת העבודות הזוכות: רני פלוטניק, כלכלן בכיר בתחום כלכלת בריאות, לילך מלוויל, מנהלת פרויקטים במחלקה לחינוך וקידום בריאות, ושלומית אבני, מנהלת תחום צמצום פערים במשרד הבריאות.

ניר קידר, סמנכ"ל תכנון אסטרטגי במשרד הבריאות, מסביר כי "הפרויקט הזה של מיקור המונים (Crowdsourcing) נובע מהתפישה שלפיה החוכמה לא נמצאת רק במערכת הבריאות ובאקדמיה. היום, אם רוצים להשיג ידע חדש, צריך לפנות לקהלים רחבים יותר, והשיטה הזו מאפשרת להגיע למגוון רחב בהרבה של אנשים, ולא רק ל'חשודים המיידיים'". לדבריו, "במקום שרק החוקרים הקבועים של מערכת הבריאות, שלעתים כבולים לתבניות חשיבה מסוימות, יגיעו אל הנתונים, אנחנו מאפשרים ומעודדים אנשים עם תבניות חשיבה אחרות לעבד את הנתונים — וכך להגיע דרכם לידע שלא היה קודם".

מקום 1: הקשר בין סרטן לדמי אבטלה

למקום הראשון הגיעה עבודתם של אלה שוורץ מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית וממרכז הידע לחקר הזדקנות האוכלוסייה בישראל באוניברסיטה העברית, ודורון קון יעקובוביץ' מהמעבדה לביוטכנולוגיה של השלד באוניברסיטה העברית ומהפקולטה לרפואה בגליל של אוניברסיטת בר אילן בצפת.

העבודה ניתחה את הקשר בין שכיחות מקרי התחלואה בסרטן לבין שיעור מקבלי דמי אבטלה ביישובים גדולים. החוקרים מצאו כי בקרב גברים, המדד של שיעור מקבלי דמי אבטלה ביישוב (בני 20–65) מסביר 17% מההבדלים במספר מקרי הסרטן החדשים, מעבר למדד החברתי־כלכלי של היישוב ומעבר לסוג היישוב (יהודי או ערבי).

בהתייחס למוות מסרטן בקרב בני 45 ומעלה, המשתנה של אבטלה אפילו חזק יותר: הוא מסביר 24% מהשונות במספר הפטירות מהמחלה, הרבה יותר ממשתנים כמו סוג היישוב (יהודי או ערבי), שמסביר רק 5% מהשונות בין יישובים, והמדד החברתי־כלכלי — שלא תורם כלל להסבר השונות.

מקום 2: תמותה ומרחק מבית חולים

העבודה שהגיעה למקום השני היא של יוגב הרץ, סטודנט לתואר שני בביולוגיה ובמרכז לחקר הרציונליות, האוניברסיטה העברית בירושלים. העבודה בדקה את הקשר בין המרחק מבית החולים לבין תמותה, ומצאה כי קיים קשר שכזה וניתן להוכיח אותו.

לפי הממצאים, המרחק מבית החולים מסביר 8% מהשונות בתמותה בין יישובים. כאשר בחן הרץ את הקשר בין המרחק מבית החולים לסיבות מוות עיקריות, הוא מצא כי מרחק גדול יותר מבית החולים מתואם עם תמותה ממצבים אקוטיים כמו מחלות לב ושבץ מוחי, אך לא עם פטירות מסרטן.

לבסוף, בחן הרץ את השפעת מרחק הנסיעה מבית החולים על השונות בשיעורי הפטירה במודל הכולל גם את המדד החברתי כלכלי של היישוב, השכר החודשי הממוצע, שיעור מקבלי דמי אבטלה והבטחת הכנסה ושיעור המשתכרים שכר מינימום. הוא מצא כי המשתנה המובהק היחיד המסביר את התמותה העודפת הוא המרחק מבית החולים — משתנה שמסביר 20% מהשונות.

הרץ הצליח להוכיח בצורה ברורה את מה שעד עכשיו נטען באופן אינטואיטיבי: למרחק מהבית לבית החולים יש משמעות קלינית אמיתית, ממצא חשוב שעשויות להיות לו גם משמעויות פוליטיות, לאור ויכוחים רבים שמתקיימים בשנים האחרונות על הצורך בהקמת בתי חולים נוספים.

העבודה מציגה גם מרחקי נסיעה לבית החולים בדקות לפי סוג היישוב (יהודי או ערבי, ומדד חברתי־כלכלי) — מיפוי בעל ערך שבמשרד הבריאות לא ערכו עד כה. כך למשל, נמצא כי המרחק מאריאל לבית החולים מאיר בכפר סבא הוא 35 דקות; מערד לבית החולים סורוקה בבאר שבע — 34 דקות; מקרית שמונה לבית החולים זיו בצפת 32 דקות; מכסייפה לסורוקה 32 דקות; ומגבעת זאב להדסה הר הצופים בירושלים המרחק הוא 30 דקות.

מקום 3: מקום המגורים ולידות של ולד מת

למקום השלישי הגיעה עבודתו של נורמן ברמן, סטודנט לתואר שני בכלכלה פיננסית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. העבודה עסקה בקשר בין מידת הפריפריאליות לבין לידות של ולד מת ב–98 יישובים גדולים שבהם מתגוררים יותר מ–10,000 תושבים.

ברמן ניטרל משתנים מסבירים אחרים לתופעה של לידות ולד מת — ובהם האשכול החברתי־כלכלי של היישוב, שיעור הערבים, שיעור העולים וגודל אוכלוסייה. הוא מצא כי ככל שהמדד הפריפריאלי נמוך (היישוב פריפריאלי יותר), קיימת עלייה מובהקת של 94% בלידות של ולד מת.

בהמשך השווה ברמן בין שלוש ערים בעלות מדד פריפריאלי גבוה, כלומר מרכזיות יותר (חדרה, אשדוד ואור יהודה), לבין שלוש ערים בעלות מדד פריפריאלי נמוך (בית שאן, ערד ודימונה) ומצא כי אף שכל ששת היישובים הללו שייכים לאותו אשכול חברתי־כלכלי, בקרב היישובים הפריפריאליים יותר — יש שיעור גבוה יותר של לידות ולד מת. כלומר, המיקום הגיאוגרפי משפיע על הסיכוי ללידת ולד מת — אפילו יותר ממצב הכלכלי־חברתי או דת.

"מנסים לפרוץ את חומת הציניות"

"כשיצאנו לפרויקט, פירסמנו את כל הידע שהיה לנו בקובץ הזה ואמרנו לציבור: זה הידע שהצלחנו להפיק — מה אתם יכולים להוציא ממנו שאנחנו עוד לא הוצאנו?", אומר קידר. "הוגשו לנו 17 עבודות ומהן נבחרו שלוש זוכות. יותר מ–5,000 אנשים נכנסו לאתר והורידו את הקובץ, כך שהוא זכה לחשיפה גדולה מאוד. שקיפות והנגשה הם שניים מאתגרי הממשלה, ואני מאמין שהתחרות מקדמת זאת. זאת רק הסנונית הראשונה.

"לפני כמה ימים נסגר הרישום לתחרות השנייה שפירסמנו, שבה קראנו לאנשים להציע פתרונות ללחץ נפשי ושחיקה בקרב עובדי מערכת הבריאות. קיבלנו כבר הרבה רעיונות, ועכשיו אנחנו בשלב השיפוט".

התחרות הזו ספגה ביקורת דווקא מאנשים מתוך מערכת הבריאות, שטוענים כי אי־אפשר לפתור את הלחץ והשחיקה בלי תוספת תקציבים ותקנים.

"יש הרבה ציניות במערכת ואנחנו מנסים לפרוץ מעבר לה. אנחנו מחפשים פתרונות אמיתיים. בעולם יש שינויי מדיניות כתוצאה מפרויקטים כאלה. אצלנו, למשל, כשמדברים על חלוקת עוגת התקציב בין קופות החולים השונות, נוכל להסתמך על הנתונים שנאספו במחקרים שיזמנו".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!