חרדים לערים: כך יוצרים ערי סעד במקום ערים מעורבות חברתית ותרבותית
צמיחת הציבור החרדי המהירה והמחסור בדיור הובילו לכך שחרדים נכנסו לערים כמו טבריה וערד, וחידשו בהן חיי שכונות שננטשו, שבהן הבנייה ישנה ונמוכה • כשזה לא הספיק, דחפו פוליטיקאים חרדים להקמת ערים חרדיות נפרדות
צילום אילוסטרציה: יעקב כהן
ראשי ערים אינם רוצים חרדים בעיר שלהם, מפני שהם נוטים להיות עניים, ולכן זכאים להנחה בארנונה. כך, גם את מעט המס שתושבים משלמים לעירייה — אי־אפשר לקחת. בנוסף, לחרדים בדרך כלל יש גם ילדים רבים, שהעיר צריכה לספק להם חינוך — שירות יקר שעל העירייה להשקיע בו תקציב רב.
ראש עירייה בישראל אינו יכול כמובן להכריז כי אינו מקבל חרדים לתחומו, ולכן הפתרון שכולם נוקטים לסילוק חרדים הוא בניית שכונות מגדלים. חרדים, בניגוד לדתיים, אינם עולים במעלית בשבת, וכך סגנון הבנייה הרווח בישראל בשנים האחרונות, מדיר אותם הלכה למעשה מרוב אזורי המגורים החדשים.
צמיחת הציבור החרדי מהירה יותר מאשר הציבור החילוני, והמחסור בדיור מורגש בקרב קהל זה שבעתיים. התוצאה הנדל"נית הראשונה של מציאות זו היא שחרדים נכנסים לערים כמו טבריה וערד, ומחדשים בהן חיי שכונות שננטשו, שבהן הבנייה ישנה ונמוכה. אבל זה לא מספיק, וגם לא נותן מענה לרצון ולצורך של חרדים גם בדיור חדש. מציאות זו הצמיחה דחף של פוליטיקאים חרדים לתת מענה מהיר בדמות ערים חרדיות נפרדות. זה חבל — מכיוון שכך יוצרים ערי סעד. אם זו לא בני ברק שנהנית מביקוש לשטחי מסחר, משרדים ותעשייה בשל קרבתה לתל אביב, הערים החרדיות נטולות סיכוי להתייצב כלכלית, ולנצח יהיו תלויות בחסדי הממשלה וביכולת הסחיטה של נציגיהן את התקציב הכללי.
על הדרך ישראל כחברה מפסידה עוד משהו: במקום ערים מעורבות חברתית ותרבותית, ההתיישבות הישראלית חוזרת לגטו ולמסורת השבטים. ההפרדה למגזרים רעה מאחר שהיא מקטבת. היא יוצרת קבוצות אנשים שחיים יחד, המתייחסות לכל מי שאינו חבר בהן כאל זר וחשוד. סביבה מעורבת יוצרת בעל כורחה מפגשים שגרתיים על בסיס יומיומי במכולת, בשדרה ובתור לרופא — ואלה מפוגגים את הניכור והזרות ומשככים שנאה — מכיוון שכך מתחברים על בסיס שירות וצורך דומה.
חרדים יכולים להביא תועלת לערים חילוניות, למשל בכך שהם צורכים לרוב פחות מקומות חניה, ובכך שהם מעודדים עסקים מקומיים. פתרון מצוקת הדיור של החרדים יבוא עם הכרה שכדאי לכל הערים שיגורו בהן גם חרדים.
דוגמה לאפשרות החיים המשותפים קיימת זה שנים בלב תל אביב, סביב רחוב שינקין. באזור זה קהילת חסידי גור חיה בשלום עם מה שהיה פעם "רובע האמנים" התל אביבי, ובאחרונה נהפך ל"רובע העשירים", עם זליגה ל"רובע התיירים". אם זה עובד שם היטב — הדבר יכול לקרות לבטח בעוד שכונות וערים.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 9 תגובות