"אני אישה - ויום אחד לא מספיק לי"! טור מחאה

יום האישה, אמרה העורכת. תכתבי כמה מילים?
אז תהיתי ותהיתי על היום הזה ומה לכתוב עליו ונשארתי עם תהיות והנה הן כאן:

1. יום! מה כבר אפשר להספיק ביום אחד כשכל הארץ מפוקקת?

2. ולמה לא יום הגבר!? יום המשפחה שיצאה לנפוש על היאכטה בריביירה הצרפתית? יום גולש הסקי הכי שווה בשווייץ? יום הבחור שהרוויח בלוטו? יום מצטייני דיקן? יום הילדה החכמה שיש לה גם את הקול הכי יפה בכיתה? או, בואו נייהד את זה קצת, כדי שיקל עליכם להתחבר; יום הילד שהתקבל לישיבה ה-כי טובה?!

'ימים', ככה מסתבר, לא זורמים טוב עם אנשים שהחברה תופסת חזקים, יפים, עשירים ובאופן כללי בני מזל, הא!

3. אז מה זה אומר לגבי הבחירה להקדיש יום לאישה? שהיא חלשה? סוג ב'?

4. אם 'ימים' מקדישים לחלשים, אז למה רק נשים? כבר אין עוד מסכנים בחברה? מה עם יום הילד הלוקה במחלה כרונית? יום ההורים של הילד הזה? יום הקשיש? יום המפוטר?

5. למה רק יום אחד? ובשאר הימים?

6. מה לגבי יום מודה אני, יום נטילת ידיים, יום שמירת הלשון או יום אוכלים כשר.

היהדות לא הנפיקה 'ימים' משום מה. ביהדות זה הכל, כל הזמן, כי מה לעשות? אי אפשר בלי.

אישה הייתי גם זקנתי ויום אחד פשוט לא מספיק לי. אני דורשת שבכל יום ויום בשנה יתייחסו אליי יפה, בכבוד, בהגינות, בעדינות (וגם קצת ביראה ופחד, תאמינו לי).
יום האישה?

למי בא קרעפלעך וכרוב ממולא? יצאו לה (לאישה) טעים אש!

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!