החוק שיעניק לנתניהו שליטה ריכוזית ישירה על כל השידורים בישראל

שר התקשורת ימנה ישירות את האיש שיפקח על כל שוק התקשורת, המסחרית והציבורית בישראל. תוקם מועצה חדשה שתהיה אחראית על כל תחומי התוכן, גם של תאגיד השידור הציבורי. במועצה יהיו 11 חברים נוספים מלבד היו"ר – בהם שני חברי ממשלה ותשעה נציגי ציבור. סמכויות מועצת התאגיד הקיימות בתחומי התוכן והמינויים יועברו למועצה הפוליטית החדשה.

אלה הפרטים העיקריים שעולים מטיוטת תזכיר החוק החדש שעליו עמלים במשרד התקשורת. גורמים ממשלתיים שנחשפו לתזכיר הציגו בפני TheMarker את עיקריו. תזכיר החוק הזה מעניק שליטה פוליטית ריכוזית וחסרת תקדים לממשלה לפקח על כל תחום השידורים בישראל - באמצעות גוף פוליטי אחד. חברי המועצה החדשים ימונו ישירות על ידי הדרג הפוליטי, באופן שעשוי לגרום לפגיעה חמורה בעצמאות כלי התקשורת בישראל.

ייתכן כי התזכיר יופץ כבר בימים הקרובים ויובא להצבעת ממשלה הקרובה, ואולי אף יעלה לאישור בקריאה ראשונה בכנסת עד לסיום המושב הנוכחי במרץ. הנושא עדיין תלוי ועומד בשיחות בין ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר האוצר, משה כחלון.

התזכיר מאפשר סופית את הקמתו של תאגיד השידור הציבורי "כאן" ב-30 באפריל ולא יהיו כל דחיות. ואולם התזכיר מחזיר את השליטה הפוליטית הישירה על השידור הציבורי, בדומה למצב שהיה קיים ברשות השידור ושהביא להסתאבותה וסגירתה.

תאגיד השידור הציבורי הוקם בין השאר במטרה ליצור חיץ אפקטיבי ככל האפשר בין הדרג הפוליטי לשידור הציבורי, וזאת לאחר המלצות של ועדות רבות שקבעו כי השליטה הפוליטית הישירה בשידור הציבורי - היא זו שפגעה בו. הוועדה, בראשות המפיק רם לנדס, שמכוחה הוקם התאגיד, קבעה מפורש כי אחד הכשלים של רשות השידור היה השליטה הפוליטית.

לכן, נקבע בחוק כי הממשלה לא תמנה ישירות את חברי המועצה והמנהלים בשידור הציבורי, אלא תוקם ועדת איתור בראשות שופט בדימוס (שימנה בעצמו את שאר חברי הוועדה), והם אלה שימנו את חברי המועצה. המועצה הזו, שבראשה עומד גיל עומר, היא זו שאחראית ישירות למינוי המנהלים בגוף השידור – וזאת בשונה מהמצב שהיה קיים ברשות השידור, שבו המנהלים מונו באישור ממשלה.

נתניהו ניסה למנוע במשך חודשים ארוכים את הקמת תאגיד השידור הציבורי, ואף הצהיר כי "נשקם את רשות השידור". בפועל, לאחר שהובהר כי לא ניתן לשקם את הרשות, והעלויות להמשך הפעלתה יהיו גבוהות, גובש תזכיר החקיקה הנוכחי שמאפשר את הקמת התאגיד - אך מחזיר את השליטה לידי הדרג הפוליטי.

תזכיר החקיקה מבוסס על רפורמה שהחלה לצאת לדרך כבר לפני 15 שנה, לאיחוד שני גופי הרגולציה על השידורים בישראל – הרשות השנייה, המפקחת על ערוצים 2 ו-10 ועל הטלוויזיה המסחרית, ומועצת הכבלים והלוויין, המפקחת על HOT ו-yes ועל הערוצים הייעודיים. הרפורמה הזו עוכבה שוב ושוב.

ההצעה קודמה והובלה על ידי שר התקשורת לשעבר, גלעד ארדן, ואף אושרה בקריאה ראשונה, ובכנסת הנוכחית ההצעה עלתה לדיון בוועדת הכלכלה בראשות ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני). אלא שהיא הוקפאה וכרגע לא מקודמת.

כעת מגבשים במשרד התקשורת הצעה חדשה, שבה שלושת הגופים יאוחדו תחת מועצה אחת. הגוף החדש יהיה אחראי על כל תחום השידורים, כולל פיקוח על התוכן הן בערוצים המסחריים והן בשידור הציבורי. לתאגיד תישאר מועצה אך היא תהיה רזה וחסרת סמכויות.

המועצה החדשה, שתפקח על כל תחום השידורים, תהיה פוליטית לחלוטין. היא תהיה פנים ממשלתית – כלומר יחידת סמך במשרד התקשורת שתלויה בתקציב ובכוח האדם של המשרד - ולכן לא עצמאית. מהלך כזה הוא בשונה מהמגמה העולמית להפוך את הפיקוח על התקשורת לגוף עצמאי, מקצועי וחיצוני. כעת השידור הציבורי יהפוך בפועל לתלוי בידיהם של גורמים ממשלתיים.

יו"ר המועצה החדשה, שישמש גם המנכ"ל של הגוף החדש, ימונה ישירות על ידי הממשלה בהמלצת שר התקשורת, ללא ועדת איתור – בדומה למינוי ברשות החשמל ובגופים ממשלתיים נוספים. כהונתו תוגבל לתקופה של ארבע שנים. המשמעות היא שליטה ישירה של הדרג הפוליטי בגורם המפקח על כל התקשורת המשודרת.

מלבד היו"ר ימונו 11 חברי מועצה. שניים מהם יהיו נציגי ממשלה, כלומר נציגים ישירים של השרים. התשעה האחרים, נציגי ציבור בעלי התמחויות שונות, ימונו על ידי הממשלה לאחר המלצה מוועדת איתור. מנגנון מינויים דומה קיים כיום ברשות השנייה ובמועצת הכבלים. עם זאת, בהצעת החוק הקיימת להקמת הגוף המאוחד – שהוקפאה בינתיים – יש מנגנון משמעותי יותר ליצירת חיץ בין הדרג הפוליטי לחברי המועצה, ואין כלל נציגי ממשלה. כעת השליטה הפוליטית מחריפה.

לתאגיד עצמו תישאר מועצה, אך היא תישאר רזה וחסר סמכויות משמעותיות. מנגנון המנויים הקיים באמצעות שופט יתבטל – ובמקום זאת תמונה מועצה שחלקה יהיה מינויים ישירים של שרי ממשלה וחלקה נציגי ציבור באמצעות ועדת איתור.

בשלב זה הנושא נידון עדיין בין נתניהו לכחלון, שנפגשו כמה פעמים בנושא, וככל הנראה אין הסכמות בין הצדדים. ייתכן כי לאור אי ההסכמות הצעת החוק תשונה ותידחה לכנסת הבאה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!