מבחן ירושלים: מהו התפקיד של עסקן חרדי?

"ניר ברקת הוא ראש עיר טוב". אני פותח בהצהרה זו, מתוך שיחה עם חבר, כדי למנוע גלגולי עיניים וניסיונות עבשים לטיעונים אינטרסנטים. בשורות הבאות אנסה להביא, במילים פשוטות כמעט ככתבן וכלשונן, שיחה שלי עם חבר, הלילה אחר חצות. הרגשתי שדברי החבר, חרדי כבן 35 המתגורר במרכז ירושלים, לא מעורב פוליטית ולא עסקית עם שום גורם עירוני - מבטאים את עמדת הציבור החרדי השפוי, המצוי, הלא מעורבב ולא מעורב, לא בפוליטיקה וגם לא בקבלת מגרשים.

והוא אומר לי כך: השבת בירושלים בתקופתו של ברקת כראש עיר נמצאת בנסיגה. כל אחד מבני הציבור החרדי המתגורר על קו הגבול - החיץ בין האיזור החרדי המוצהר של ירושלים, לשכונות המעורבות - רחוב יפו. וכן, כל אדם שבדרכו לכותל המערבי מהשכונות הדרומיות, עובר במרכז העיר - יאמר מפורשות, הרבה יותר חנויות פתוחות בשבת.

אז נכון. הסטטוס קוו לא מאפשר אכיפת סגירת חלק מהמקומות. אבל זהו הסימפטום, זוהי הדוגמא המוצהרת, הפומבית, למסקנה שברקת כראש עיר חילוני, הפך את ירושלים לחילונית יותר. האם זה צריך להפריע לנו? האם ברקת חייב לנו, הציבור החרדי להקפיד בשמירת שבת כפי שהיינו רוצים? אולי לא. כל אחד יעשה כמצפונו וכל נציג פוליטי כהוראת רבו. אבל את המציאות אי אפשר לשנות. ירושלים התחלנה. חילולי השבת התגברו.

את הדברים הפשוטים והמובנים האלה, לאדם מהצד שלא מעורה בעסקונה ולא בנייעס, רציתי להביא בפניכם, בגלל שהנציגות החרדית העירונית עומדת הבוקר בפני הזדמנות והשגת כוח למנוע חילולי שבת. זאת מתוך משא ומתן וניצול הכוח הפוליטי. הם מעוניינים להכניס סעיף שיגביל ויתנה שכספים עירוניים יינתנו לגופים שונים, בתנאי ובכפוף לכך שלא יפעלו בשבת. זו הדרישה. פשוט מאוד. העירייה הרי אומרת שהיא מסכימה לדרישה שלא לתקצב אירועים עירוניים בשבת? שתכניס את ההסתייגות הזו.

האם לשבור את הכלים עבור הדרישה הזו? כאן חלוקות הדעות בין נציגי העירייה. המקורבים לברקת פועלים, מי לפני ומי מאחורי הקלעים, כדי שהדרישה הזו לא תהפוך לאולטימטיבית. ברקת לא רוצה את הסעיף הזה וטעמיו מובנים. הוא יצטייר בציבור החילוני בצורה בעייתית, כמי שהפסיק תקצוב עירוני לפעולות פנאי ותרבות בשבת. זהו נזק תדמיתי קשה.

מנגד, הנציגים הלא-מקורבים, במקרה הם גם אלו שנלחמים למען האידישקייט - כדי להשיג גם הישגים יהודיים בקדנציה ולא רק תקציביים או נדלניים, עושים הרבה, גם הם מי לפני ומי מאחורי הקלעים, כדי להשיג את הכנסת ההסתייגות. מבלי לסבך את התמונה בפיתולי ומשעולי האינטרסים, ולכן אני גם לא מזכיר שם של אף נציג, כי השאלה מהותית ולא פוליטית. על מה נאבק נציג חרדי.

מסקנות וועדת הסטטוס קוו כפי שהובאו אמש בפני הנציגות החרדית הבכירה בפגישה בכנס, היו סטירת לחי לנציגים העירוניים הנאבקים למען השבת. הם לא שללו לחלוטין קיום חילולי שבת, רק טענו שזה עדיין לא בגדר פריצת הסטטוס קוו.

השורות המהותיות הן "כיוון שהטענות בדבר פריצה גדולה של הסטטוס קוו לא הוכחו. והשינויים בהיקף הפעילות המסחרית, גם אם הם קיימים, לא גדולים" וגם בגלל ש"כמעט בכל המרכזים הקהילתיים לא חל שינוי מהותי בהיקף הפעילות הכרוכה בחילול שבת". אה, וכמעט שכחנו, התרבתה האכיפה נגד חנויות מפרות חוקי עזר, "ולגבי המקרים החריגים הבדיקה תימשך". בקיצור, גן עדן, הכל בסדר.

למזלם של הירושלמים הלא-מקורבים, הנציגים הבכירים לא חתמו על הסיכום והשאירו אותו לצור על פי צלוחית. הסיכום אמנם נועד לאפשר ירידה יפה מהעץ ומניעת משבר, כשמה שניתן יהיה להוציא מהמסמך הוא ש"לא נפרץ הסטטוס קוו", אבל אף נציג חרדי לא יכול לאשר בידיו חילולי שבת "לא מהותיים" גם אם הם "לא בהיקפים גדולים".

את הארוניה כולם מבינים. מנכל העירייה מרחב ועורך דין מירון ביקשו לא מכבר ארכה לבדיקת עוד נתונים בעניין, אבל אתמול כבר היו להם מסקנות. לא נפרץ הסטטוס קוו. רשימת החנויות שנפתחו בשנים האחרונות בירושלים, שפורסמה כאן ב'בחדרי חרדים', בטח היתה לנגד עיניהם. אבל כנראה שכל החנויות עומדות בתנאי הגדרת הסטטוס קוו. והאירועים במינהלים הקהילתיים כבר היו גם בעבר.

נו, לא נתווכח, נניח וזה נכון, על אף שרבים יוכיחו באותות ובמופתים שלא. אבל חילולי השבת התרבו? הנציגים צריכים לנסות לצמצמם אותם? או שעליהם להסתפק במסקנות מסכמות של עמידה בכללים קיימים. כאן עומדת הסוגיה. יראה הקהל וישפוט וגם יאמר את דברו. שעת מבחן הגיעה והנציגים יצטרכו להכריע היום - על מה נציגות חרדית פוליטית עומדת על המשמר, ניסיונות להביא הישגים באידישקייט, בצמצום חילולי השבת, או עמידה על השמרים והסכמה מאולצת לריבוי חילולי השבת?

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!