מעלימי המס ששילמו קנסות של עשרות אלפי שקלים: משכירי דירות, שיפוצניקים, רופאים - ותיירים

סוכני ביטוח, משכירי דירות, רופאים, שיפוצניקים, ואפילו תיירים: קובץ ההחלטות של ועדות הכופר ברשות המסים שפורסם היום (ג') מגלה מנעד רחב של מעלימי מס.

ב-2015 הסתיימו 237 הליכים שניהלה רשות המסים בתשלום כופר כחלופה להליך פלילי. את הכופר הגבוה ביותר, בסך של 1.16 מיליון שקל, שילמו לרשות המסים אליהו מינג'רסקי ומירון בן ציון, ששימשו כמנכ"לים של חברת אשטרום להנדסה ובנייה מקבוצת אשטרום. הם נחשדו בניכוי תשומות שלא כדין בשנים 2011-2007, בסכום מס כולל של כ-3.2 מיליון שקל.

לפי חוקי המס, אחת הדרכים לסיום תיקי חקירה בחשד לעבירות מס הוא הליך הכופר כחלופה להליך הפלילי. לצורך כך מקיימת רשות המסים ועדות כופר שדנות בנושאי מס הכנסה ומיסוי מקרקעין וועדות כופר הדנות בנושאי מע"מ, מכס ומס קנייה. סכום הכופר המוטל הוא בנוסף לדרישת תשלום המס עצמו, שמשולם במסגרת הליך אזרחי.

קובץ ההחלטות ל-2015 כולל 16 מקרים של בעלי דירות שנחשדו בהשמטת הכנסות משכר דירה. כך למשל, זוג שכירים מאזור המרכז שנחשדו בהעלמת הכנסות משכר דירה בשנים 2008–2014 בסכום של כ-700 אלף שקל, ישלמו כופר של 105 אלף שקל. תושב חו"ל שנחשד בהשמטת הכנסות משכר דירה בשנים 2005- 2015 בסך של כ- 642 אלף שקל - ישלם כופר של 96 אלף שקל.

בקובץ אפשר למצוא 8 עוסקים מענף סוכנות הביטוח אשר נחשדו בהעלמת עסקות, וחלקם גם בניכוי מס תשומות שלא כדין. אבל סוכני ביטוח הם לא היחידים: ירקן מירושלים נחשד בהעלמת קניות בסך של 260 אלף שקל בשנים 2005- 2007 וישלם כופר של 40 אלף שקל; רופאה בעלת קליניקה מאזור המרכז שנחשדה בדרישת הוצאות כוזבות בשנים 2003- 2011 בסכום של כ-275 אלף שקל, תשלם כופר של 70 אלף שקל; יהלומן מירושלים שנחשד בהשמטת הכנסות בשנים 2008- 2010 ישלם כופר של 200 אלף שקל; ובעל קונדיטוריה מהצפון שנחשד בהגשת הצהרת הון כוזבת כאשר לא כלל נכס בשווי של כ-550 אלף שקל, ישלם כופר של 50 אלף שקל.

הקובץ כולל גם מספר שמות מוכרים, כמו המסעדן איציק אנקונינה וחברת א.ב. מצדה החזקות שחשודים בהעלמת עסקות ובניכוי תשומות שלא כדין בשנים 2013-2012 בסכום מס כולל של 139 אלף שקל, וישלמו כופר של כ-14 אלף שקל. כמו כן, המעצבת גלית לוי וחברת גולד טאץ' עיצובים שחשודות בהעלמת עסקות בשנים 2013-2009 בסכום מס של 79 אלף שקל וישלמו כופר של כ-16 אלף שקל.

מנהל בחברת פרסום מאזור המרכז נחשד בדרישת הוצאות שכר כוזבות בחברה בסך של כ-160 אלף שקל, וישלם כופר של 40 אלף שקל; קבלן שיפוצים עצמאי מאזור המרכז נחשד בהשמטת הכנסות משכר דירה בשנים 2007- 2010 בסך של כ-300 אלף שקל, וישלם כופר של 55 אלף שקל; ובעלים של מועדון ביליארד שחשוד בניכוי תשומות שלא כדין בשנים 2013-2012 בסכום מס של 104 אלף שקל - ישלם כופר של 31 אלף שקל.

ויש גם משלמי כופר בעקבות דיווחים כוזבים לרשות המסים. כך למשל, שכירה מבאר שבע שנחשדה במתן תצהיר כוזב על מגורים ביישוב מזכה (דימונה) בשנים 2008- 2011, ובכך חסכה כ-94 אלף שקל - תשלם כופר של 15 אלף שקל. על עצמאי מאזור הדרום שנחשד במתן תצהיר כוזב למגורים ביישוב מזכה (אופקים) בשנים 2008–2012 וחסך כ-137 אלף שקל הוטל תשלום כופר של 34 אלף שקל.

בנוסף, מנהל בחברה לשירותי כוח אדם מאזור המרכז והחברה שבניהולו, שנחשדו בהגשת תביעה כוזבת לפיצויים בשל מבצע עמוד ענן בשנת 2012 בסך של כ-700 אלף שקל - ישלמו כופר של 250 אלף שקל. על תייר מארצות הברית, שחשוד בהגשת נתוני יבוא כוזבים למכס, על מנת להתחמק מתשלום מס בשנת 2015 בסכום של 130 אלף שקל - הושת כופר של 3,000 שקל.

ברשות המסים אומרים כי בהטלת הכופר נשקלים, בין השאר, חומרת העבירה, מידת מעורבותו של החשוד בביצוע העבירה, הרשעות קודמות, תשלומי כופר בעבר, מצב אישי, בני משפחה התלויים בחשוד, העניין הציבורי בהעמדה לדין, עובדת הסרת המחדל, הצורך בהרתעה באותו ענף, קיום עבירות לפי חוקים אחרים מעבר לעבירות לפי דיני המס ועוד. כמו כן נשאלת השאלה האם מדובר בעבירה של מייצג במסגרת מילוי תפקידו, כלומר האם מדובר בתחום שיש בו חובת אמון או נאמנות.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!