משוגעי הפרקליטות רדו מהגג • טור נוקב

התתביעה שוקלת לערער על פס״ד אלאור עזריה. באם זה לא היה כתוב שחור על גבי עיתון, לא הייתי מאמין.

הסניגור המצטרף, שנשאר יחידי בצוות ההגנה לאחר ההתפטרות הקולקטיבית של צוות הסניגוריה - עו״ד יורם שפטל עושה מטעמים מעמדת הפצ״ר תא״ל שרון אפק שמאיים בערעור מקביל על קולת הדין ומאשים אותו ב״סחיטה באיומים״.

מתברר כי התביעה הציעה לסניגוריה ש״לא לערער״ ובתמורה התחייבה, לא לערער על ״קולת הדין״. מעשה שלא יעשה. ספקולציות לא מכובדות באיצטלה משפטית.

משפטו של החייל אלאור עזריה יצא מפרופורציה. זה לא משפטו של חייל שירה והרג! אלא משפט לגופה של מדיניות. הטיעונים אינם ב״כוונה״ של החייל היורה, אלא על העקרון המנחה.

כך למשל, מפקד חיל הים לשעבר, האלוף מיל דני יתום מאשים את יו״ר מפלגת יש עתיד ח״כ יאיר לפיד, כמי שהנחה את אלאור עזריה. כבוד השר יאיר לפיד נתן את ההוראה, ״אסור שמחבל ישאר חי״, כמובן, בהיותו חבר קואליציה בכיר, שר האוצר בממשלה הקודמת.

המשפט הטעון הפך לפרסה. המילים הנוקבות במהלך הדיון והתנהלות הדיון, האמירות והציטוטים במהלך הדיון מכלל צוות השופטים, פסק הדין ונימוקיו החותכים, לא מתאימים לגזר הדין הקל, וזה בלשון המעטה, המצמצמת את ההבנה והופכת אותה ל״חוכא ואיטלולא״. טלאי משפטי לא מכובד.

בבירור מתברר שבדיעבד, גם ״כבודם״ בראשות היושבת בראש הדומיננטית. החליטו חד משמעית על האירועים שקרו בפועל בשטח, הכוונה מראש, הרצון הלא מוסתר לנקום,
אך התלבטו על עצם ״ההרשעה״, לאור ההכוונה הפקודית ונסיבות-האירוע בהתאם להוראות שניתנו מראש״, לא רק ע״י המפקדים, גם ע״י המדינאים. זהו ההסבר לגזר הדין הקל, יחסית לעובדות החמורות כפי שנקבעו ונומקו בפסק הדין החמור.

הבעיה הרצינית באירוע והתפתחותו למשפט-ציבורי פולמוסי, שזעזע את אושיות החברה הישראלית, הינו הצלם שתיעד והסרט שהוצג קבל עם עדה ומדורות החדשות. הבעיה המישנית אך העיקרית! האמירות החפוזות של שר הבטחון דאז בוגי יעלון, ששילם בכסאו ואולי בעתידו הפוליטי על ההתבטאות האומללה והרמטכ״ל. שניהם רקדו ״מה יפית״! לפני הפריץ וחרצו דין בטרם משפט.

העמדתו לדין של החייל אלאור עזריה נקבעה, עקב דליפת הסרט המצולם למהדורות החדשות וכותרות העיתונים. כבר היום התבשרנו, ששר הבטחון המכהן איווט ליברמן התבטא: ש״לא ראוי שהתביעה תערער״. אמר וצדק. אלאור עזריה פעל כמו אחרים, רבים וטובים שלא הגיעו למשפט. מהסיבה, שצלם ב״צלם״ לא היה נוכח באירוע והאירוע לא דלף.

לגופו של עניין. בכירים רבים וקברניטים התבטאו מפורשות: ״כי כך יאה וכך רצוי״. אסור שמחבל יצא חי מאירוע, זאת כחלק חשוב ממערך ההרתעה ולצורך סיכול מראש. הסניגוריה לא רצתה ללבן את הנושא העקרוני מסיבות מובנות. עמדתה במשפט הייתה שונה בתכלית. שכמו של אלאור צר מכדי להעמיס עליו עניינים עקרוניים.

לטענת הסניגורים המלומדים, ״אלאור עזריה חשש ממטען שיופעל ע״ המחבל״ ולכן ירה. עובדה שנסתרה מפורשות ע״י מפקדיו שהיו בשטח תחקרו ושמעו אותו לאחר האירוע.

בערעור שהוגש, חולק הסניגור על ״ההבנות״ והמסקנות כפי שהוצגו ע״י המפקדים, ונטען ל״בישול״ עובדות וכוונות!! ״בכדי״ ליישר קו עם עמדת הפיקוד, עפ״י האמירות הלא חכמות של הבכירים, עוד בטרם יבש הדם.

יהיה מעניין בערעור. חזקה על עו״ד יורם שפטל שיעשה מלאכתו נאמנה. הוא לא ישאיר אבן על מקומה ויחפש כל דרך לזיכוי. עליו לא מטילים מורא, פחדן הוא לא.

ישנם דברים שהצנעה יפה להם. לא הכל צריך לגלות ולפרסם בשער בת רבים. שופטי אלאור עזריה הבינו זאת וגזר הדין ניתן בהתאם. בפרקליטות לא מבינים זאת?? אתמהה

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!