ריבלין: "יש לי חולשה לחרדים - אני צ'אלמר"

נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין, פתח היום, רביעי, את הכנס השנתי של המכון החרדי למחקרי מדיניות בכנס, שעסק בסוגיות של דיור, כלכלה, פילנתרופיה וממשל, השתתפו אנשי אקדמיה, פילנתרופיה וממשל הפועלים בשנתיים האחרונות לקיומו של שיח מדיניות הנוגע למפגש בין החברה החרדית לחברה הישראלית בכללה.

"אני יותר משמח על קיומו של הכנס הייחודי הזה. כנס של המכון החרדי למחקרי מדיניות", פתח הנשיא את דבריו ואמר: "אני מוכרח לומר לכם שעצם האזכור של שם המכון: "מכון חרדי למחקרי מדיניות", מעורר השתאות. ראשית, בגלל שקיומו של מכון כזה הוא חידוש גדול. ושנית, אינו דומה מכון מחקר הנמצא במגדל השן האקדמי, ורחוק, תרתי משמע, ממושאי המחקר שלו למכון שנוסד מתוך הצבור החרדי ומטרתו היא קידומה של החברה החרדית. מכון שמרבית חוקריו גם אם לא כולם שומרים על אורח חיים חרדי. מכון ששם לעצמו מטרה לבחון כיוונים חדשים ומעשיים לפתרון, והכל במקצועיות ומתוך עין טובה שאינה מבקשת להעביר איש על דתו או על דעתו אלא לפתוח נתיבים בלבבות".

הנשיא הוסיף לדבריו ואמר: "אודה ואתוודה, יש לי חולשה לעולם החרדי. אני ירושלמי מה שנקרא - צ'אלמר. כך גם חלק גדול מהשבט הריבליני גם החסידים שבינינו וגם תלמידי הגר"א שבנו - ובמיוחד אני, שאני ריבלין משני הצדדים. מצד אבא אני ריבלין מתנגד, ומצד אמא אני ריבלין חסיד. מי ששואל את עצמו למה יום אחד אני אומר כך ויום אחד אחרת, ידע שזה נובע מהסכסוך הפנימי שלי בין חסיד למתנגד. פעם אמר לי ידיד ירושלמי חד לשון שעלי נאמר הפסוק שנאמר ברבקה: "שני גויים בבטנך."

"בעיני", הוסיף, "זכותה של המדינה להחזיק את לומדי התורה היא חלק מכוחה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי - יחד עם זה, ברור שצריך להביט קדימה לתכנן מדיניות. כשמרכז המחקר של המכון הנוכחי פרסם ששליש מילדי הגנים בארץ לומדים בגנים חרדים, הוא מבין שהצבור החרדי הוא לא מיעוט. ושאנחנו ארבע קבוצות, חילוניים, חרדים, דתיים לאומיים, וערבים שהולכים ומשתווים זה לזה בגודלם. ושהאחריות מוטלת לא רק על כתפי קבוצה אחת, או קבוצה אחרת, אלא על כתפי כולנו. קחו לדוגמא את העיר ירושלים. ירושלים, היא היום העיר החרדית הגדולה ביותר. העיר הדתית לאומית הגדולה ביותר. העיר הערבית הגדולה ביותר. והעיר החילונית השנייה או השלישית בגודלה. זאת היום החברה הישראלית. במציאות הנוכחית איננו יודעים כבר מי זקוק למי. האם החברה החרדית זקוקה למדינת ישראל? או שזו מדינת ישראל שזקוקה להשתלבות החברה החרדית? היום ברור שאחד ממנופי הצמיחה המשמעותיים של כלכלת ישראל בכלל ושכל החברה החרדית בתוכה, נמצא בשילובם של חלקים מהחברה החרדית בשוק העבודה. וגם בנושא זה ראיתי שאתם מפרסמים מחקרי מדיניות חשובים מאוד. אבל צריך לדעת, בישראל כלכלה זה לא רק שאלה של צמיחה. זו שאלה של יכולת לשרוד. מי שיתעלם מהמציאות ולא יערך נכונה לשנויים הנדרשים ולחיבור הנכון עם החברה החרדית יגביר את העוני והדלות ואת תשלומי הרווחה ויביא לגדול אוכלוסיות שיחושו מודרות. את המחיר - נשלם בעתיד כולנו. כלכלית וביטחונית.

הנשיא חתם את דבריו ואמר: "החברה הישראלית זקוקה לשיח משמעותי, אמיץ וכן, עם החברה החרדית ועם עצמה. ואתם, עם המחקרים החשובים שלכם מאפשרים את השיח הזה כשיח אמיץ ומקצועי. היו ברוכים בעשייתכם".

תוך כך, נשיא המדינה שיגר באמצעות ח״כ הרב משה גפני, יו״ר דגל התורה, אגרת תנחומים למרן ראש ישיבת פוניבז' הגאון רבי גרשון אדלשטיין, עם מות אחיו, רבי יעקב אדלשטיין זצ"ל.

"שמעתי בצער רב על פטירתו של אחיך הגאון רבי יעקב אדלשטיין זצ"ל, רבה של רמת השרון ומזקני רבני ישראל", כתב, "לפני מספר שנים זכיתי לפגוש את אחיך זצ"ל בהכנסת ספר תורה שהתקיימה ברמת השרון לזכרם של רס"ן מעוז פורז ובנו סרן ניר פורז הי"ד, והתרשמתי מאוד מאישיותו.

"עומק גדולתו התורנית ואהבת ישראל שבליבו ניכרו בכל דרכיו והליכותיו וניכר היה שתושבי עירו ראו בו את הדרה וכבודה של העיר. מי ייתן ותורתו המאירה ומידותיו הסגוליות יהיו לנו ולכל עם ישראל למליצי יושר. חבל על דאבדין, בבניין ציון וירושלים ננוחם כולנו".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!