פינוי עפרה? הצחקתם את הערבים - ומה הקשר לדברי הרבי מקוצק?

בוקר שמתעוררים בו לקולות של פינוי ישוב, הוא בוקר משמעותי כמעט לכל אזרחי ישראל – אם כי לכל אחד באופן שונה כמובן.

לאזרחים הימניים זהו בוקר קשה, מכעיס, מקומם, עצוב ומדכא. הם נשבעים אז בינם לבין עצמם לא לשכוח את הדבר ביום בחירה (והם יעמדו בשבועתם ככל ותהיה שם תחלופה הולמת).

האזרחים השמאלנים מבסוטים, וזאת לא רק כי כל גירוש יהודי מאדמתו תואמת את תפיסת הצדק שלהם - אלא גם כי הם מודעים לשבועה הנ"ל. וה'ברוך' של המנהיגות הימנית הוא שמחה על שמחה עבורם.

האזרחים הערבים חלקם מבסוטים, חלקם הגדול משתאה ככל הנראה, וחלקם פשוט מת מצחוק. אני משוכנעת שכל הפוליטיקאים הערבים נמנים על המת-מצחוק, כי זה מצחיק, תכלס. הם יושבים ומנגבים חומוס, והחבורה של יהוד נלחמת עבורם ב-יהוד, עבור איזשהו ערך נעלה - שעד שבאו היהוד לשטח, הם אפילו לא ידעו שהוא קיים, לא הערך ולא השטח.

ואז נשאלת שאלת מיליון הדולר: אם הכעסת את הקהל שלך, שימחת לאיד את הקהל העוין אותך, הצחקת את מי שעבורו עשית את זה... למה או למי אתה עושה את זה בכל זאת?!

התשובה חייבת להיות טמונה באיזשהו אופן במילים של הרבי מקוצק: "שונא אני את הטיפשים יותר מששונא אני את האכזרים, לאכזר יש גבול לאכזריותו, אולם לטיפשות – אין".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!