אין עתיד: כך הסתבך היועץ של יאיר לפיד בהשקעה ביצרנית פלסטיק כושלת

Q3 פרטנרס היא חברת השקעות פרטית אנונימית יחסית בשוק ההון הישראלי. החברה נמצאת בבעלותם של הלל קוברינסקי, ארנון שבלת וברק סלומון, המחזיקים בה בחלקים שווים. בניגוד לאנונימיות של חברת ההשקעות, חלק מבעלי המניות בה הם שמות מוכרים למדי.

קוברינסקי, תא"ל במיל', הוא במידה רבה האיש שאחראי להקמתה של מפלגת יש עתיד. קוברינסקי נחשב מקורבו ויועצו של שר האוצר לשעבר, יאיר לפיד, והוא כיהן בעבר כראש מטה המפלגה. פרט לפעילותו הפוליטית, קוברינסקי רשם בעבר לזכותו אקזיט ענק. ב–2007 הוא מכר את חברת התוכנה אינטרוויז לענקית התקשרות AT&T תמורת 121 מיליון דולר.

שבלת, יוצא קרן ההשקעות איפקס, הוא בנו של עו"ד אמנון שבלת, מבעלי משרד עורכי הדין שבולת ושות' המתמחה בשוק ההון. שבלת נחשב מקורב לזהבית כהן, מנכ"לית קרן איפקס ישראל. הוא מכהן כיום כדירקטור בבית ההשקעות פסגות שבשליטת איפקס ובחברות בנות של בית ההשקעות.

מבין השלושה, סלומון הוא השותף הפחות מוכר. הוא כיהן כדירקטור בדגניה סיליקון מטעם קרן ויולה, ולפי אתר דירקטורים של דן אנד ברדסטריט הוא משמש דירקטור בעוד כמה חברות פרטיות.

באמצע 2013 ביצעו קוברינסקי, שבלת וסלומון עסקה משמעותית — הם רכשו את השליטה (75%) בפרידריך תעשיות פלסטיק לפי שווי של כ–50 מיליון שקל, באמצעות Q3 פרטנרס. אלא שאת ההשקעה הזאת הם כנראה יעדיפו לא לזכור.

אתמול אישר בית המשפט למכור את פעילותה ונכסיה של פרידריך לחברת רימוני תעשיות במחיר "מכירת חיסול" — 8 מיליון שקל בלבד. המכירה בוצעה לאחר שבין 2014 ל–2016, תחת ניהולה של Q3, פרידריך פלסטיק רשמה הפסדים מצטברים של כ–50 מיליון שקל וצברה חובות בהיקף של יותר מ–76 מיליון שקל. כ–40 מיליון שקל הם חוב לבנק לאומי, והיתרה היא לנושים לא מובטחים.

פרידריך פלסטיק הוקמה ב–1978 בידי ישראל פרידריך. החברה — שמעסיקה כ–100 עובדים ופועלת באזור התעשייה בר לב, הסמוך לכרמיאל — עוסקת בייצור, הרכבות ושיווק של מוצרי פלסטיק בטכנולוגיה של הזרקה. עם לקוחותיה נמנים חברות מהתעשייה הקיבוצית — בהן קיבוץ דורות, כרומגן, וריפון, פלסאון ופלקסטרוניקס. מחזור המכירות השנתי של פרידריך מוערך ב–50–60 מיליון שקל.

פרידריך היתה לאורך השנים חברה רווחית, וייצרה רווח תזרימי (EBITDA) שנתי ממוצע של סביב 8 מיליון שקל. לפי מקורב לחברה, את השליטה בה רכשה Q3 לפי מכפיל של 6 על ה–EBITDA. אלא שלאחר קבלת השליטה, התמונה העסקית בפרידריך השתנתה.

לפני כשלושה חודשים ניהלו קוברינסקי, שבלת וסלומון מו"מ עם רימוני למכירת פרידריך בתמורה ל–35 מיליון שקל — אלא שהמו"מ לא הבשיל לכדי הסכם מחייב, כנראה בשל מחלוקות בנוגע למחיר.

לאחר כישלון המו"מ פרידריך נאלצה לפנות לבית המשפט בבקשה להקפאת הליכים, שתעניק לה הגנה מפני הנושים. בית המשפט נעתר לבקשתה, ומינה את עו"ד עופר שפירא ורו"ח יואב כפיר כמנהלים מיוחדים, שינהלו את החברה עד לחתימה על הסדר חוב או פירוקה.

בחודשים האחרונים יישמו המנהלים המיוחדים תהליכי התייעלות, שסייעו להחזיר את פרידריך לרווחיות ולקצב מכירות של 50 מיליון שקל בשנה. במקביל, המנהלים המיוחדים גבו 12 מיליון שקל מלקוחות שיועברו לנושים, וערכו מכרז על נכסיה. מי שהשתתפה במכרז, ולמעשה היתה המציעה היחידה, היא רימוני, שהגישה הצעה לרכישת הפעילות ב–8 מיליון שקל, כאמור.

רימוני קיבלה את נכסיה של פרידריך כשהם נקיים מכל חוב או שעבוד, מבלי שתיאלץ לשאת בחובותיה העצומים. כלל התמורה בעסקה תעבור ללאומי, הנושה המובטח היחיד של פרידריך, שייאלץ למחוק עשרות מיליוני שקלים על ההלוואה, המטופלת כעת במחלקה לאשראים מיוחדים. בנוסף למזומן, ללאומי הונפקו 100 אלף אופציות למניות רימוני (1.2% מהון החברה), התקפות למשך 24 חודש. האופציות הן במחיר מימוש של 54 שקל למניה — 20% יותר ממחיר הסגירה ביום חמישי בשבוע שעבר (44.9 שקל).

רימוני, שנסחרת לפי שווי של כ–370 מיליון שקל, נמצאת בשליטת דני, גידי ורפי רימוני (78%). כמו פרידריך, גם רימוני עוסקות בייצור מוצרי פלסטיק מדויקים ותבניות להזרקת פלסטיק. בהסכם המכירה רימוני התחייבה להעסיק את מרבית העובדים בפרידריך, ובהם גם את מייסד החברה שיכהן כמנהל שיווק. בכוונת רימוני להעביר חלק מהציוד למפעלה החדש שהקימה בקרית שמונה וחלק מהציוד למפעל החדש במודיעין, שאליו היא עוברת.

איכות גימור גבוהה

רימוני היא אחת מהמניות החמות ביותר בבורסה. בחמש השנים האחרונות המניה זינקה בכ–330%, בעוד מדד SME60 (לשעבר יתר 50) עלה באותה התקופה ב–120%. את הזינוק במניה ניתן לייחס, בין היתר, לשיעורי הרווחיות הגבוהים שהציגה רימוני לאורך השנים. הרווחיות הגבוהה נרשמה על אף התחרות עם יצרני פלסטיק במזרח, בין היתר משום שרימוני מתמחה בייצור מוצרים בעלי איכות גימור גבוהה שקשה להעתיקם.

רימוני מייצרת רווח של 20–30 מיליון שקל בשנה. החברה נוהגת לחלק את מרבית רווחיה, כך שהשקעה במניה הניבה תשואת דיווידנד יוצאת דופן של 9.8%–19.2% בין 2012 ל–2015. בין 2013 ל–2014 הכנסות החברה היו 150–170 מיליון שקל. ב–2015 וב–2016 צנח מחזור המכירות השנתי ל–110 מיליון שקל בשנה. הירידה החדה במחזור נבעה מכך שסודהסטרים, מלקוחותיה המרכזיים של רימוני, הקטינה את רכש המוצרים בשל פתיחת המפעל החדש שלה בדרום הארץ. אתמול עלתה מניית רימוני ב–2.7%.

ב–Q3 סירבו להתראיין או להתייחס למכירה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!