מתי כדאי להגיש תביעת לשון הרע?
כאשר אדם נפגע מדברים קשים שהופנו כלפיו, או מעובדות שקריות שהופצו בנוגע אליו, יש לברר האם מדובר בלשון הרע, והאם קיימת עילה להגשת תביעה בגין הוצאת דיבה במסגרת הליך אזרחי או פלילי הכתבה באדיבות אתר לשון הרע www.libel.co.il
- כתבה אינפורמטיבית
- כ"ו שבט התשע"ז
לא לגעת
חוק איסור לשון הרע חוקק בשנת 1965, מתוך כוונה להגן על כבודו של אדם ועל שמו הטוב באמצעות הטלת איסור על פרסום מסרים העלולים להשפילו ולבזותו, שיכולים לבוא בדרך של שיחה בין אדם לחברו, פוסט בפייסבוק, תמונה באינסטגרם, טוקבק באינטרנט ועוד. החוק מאזן בין חופש הביטוי לבין הזכות לכבוד האדם וחירותו וקובע שתי דרכים להתמודדות עם פרסום לשון הרע באמצעות הליך אזרחי והליך פלילי.
במסגרת תביעה אזרחית, האדם שנפגע כתוצאה מפרסום לשון הרע יכול לתבוע פיצויים עד לסכום של 50,000 שקלים גם ללא הוכחת נזק. אם התובע הצליח להוכיח כי הפרסום נעשה בכוונה לפגוע בו, יכול בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם פיצויים בסך של עד 100,000 שקלים. אולם לא בכל מקרה ניתן להגיש תביעה לפיצויים, ולפני שניגשים לבית משפט רצוי להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני לשון הרע.
במסגרת ההליך הפלילי מוגשת קובלנה פלילית על ידי אדם פרטי אשר נפגע כתוצאה מלשון הרע, ולא באמצעות כתב אישום רגיל המוגש על ידי המדינה בהליך הפלילי הרגיל. בית משפט השלום מוסמך להרשיע אדם בביצוע עבירת לשון הרע ולהטיל עליו עונש של עד שנת מאסר בפועל בגין מעשיו.
לשם הגשת תביעה בהליך הפלילי יש להוכיח כי הפרסום אכן בוצע באחת מהדרכים המנויות בחוק, וכי המפרסם התכוון לפגוע באמצעות השפלתו או ביזויו ואף להוכיח כי הפרסום הגיע לשני אנשים לפחות חוץ מהנפגע, ולא רק לאדם אחד כמו בהגדרת העוולה האזרחית. כדי לממש את ההליכים המשפטיים רצוי להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום לשון הרע.
התובע נדרש להוכיח כי יש בפרסום לשון הרע
טרם תוגש תביעה יש לברר האם מדובר בפרסום אשר הגיע לאדם נוסף מלבד האדם שכלפיו הופנו הדברים בהליך אזרחי, או לפחות לשני אנשים נוספים בהליך פלילי, ולבדוק האם הפרסום עונה על הגדרת לשון הרע, כלומר, האם הוא מבזה, משפיל או פוגע באופן המקים עילת תביעה, האם הוא עלול להשפיל אדם בעיני הבריות או להפוך אותו למטרה לשנאה בשל מוצאו, דתו, מקום מגוריו, מינו או נטייתו המינית, ועקב כך עלולה להיגרם פגיעה בעבודתו, במעמדו החברתי או בחייו האישיים.
בית המשפט בוחן באמצעות מבחן אובייקטיבי את משמעות הפרסום, ומברר האם האדם הסביר היה רואה בו כדבר פוגעני שתכליתו לבזות או להשפיל אותו. על כן, אין חשיבות האם למפרסם הייתה כוונה לפגוע, אלא האם האדם שאליו הופנו הדברים אכן נפגע וכתוצאה מכך נגרם לו נזק ממוני או לא ממוני.
בשלב הבא יש לבדוק האם עומדות למפרסם אחת מהגנות המנויות בחוק. יש פרסומים שלמרות שיש בהם לשון הרע, תעמוד לזכותן הגנה כמו אמת בפרסום, עניין ציבורי, תום לב או זוטי דברים. לדוגמה, כאשר הפרסום כולל דברים שחשוב שיגיעו לאוזני הציבור, או אם הוא נעשה בחוסר ידיעה על הנפגע או על נסיבות שבגינן ייפגע, ייתכן ותעמוד למפרסם הגנה ולא ניתן יהיה להגיש נגדו תביעה.
בנוסף מונה החוק רשימה של פרסומים מוגנים שלמרות שקיים בהם פוטנציאל פגיעה בשם הטוב, הם לא ייחשבו כלשון הרע, כמו פרסומים במהלך דיון משפטי על ידי שופטים או בעלי הדין ועורכי דינם. וגם כאשר מדובר בפרסום מותרים אין עילה להגשת תביעה.
במסגרת תביעה אזרחית, האדם שנפגע כתוצאה מפרסום לשון הרע יכול לתבוע פיצויים עד לסכום של 50,000 שקלים גם ללא הוכחת נזק. אם התובע הצליח להוכיח כי הפרסום נעשה בכוונה לפגוע בו, יכול בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם פיצויים בסך של עד 100,000 שקלים. אולם לא בכל מקרה ניתן להגיש תביעה לפיצויים, ולפני שניגשים לבית משפט רצוי להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני לשון הרע.
במסגרת ההליך הפלילי מוגשת קובלנה פלילית על ידי אדם פרטי אשר נפגע כתוצאה מלשון הרע, ולא באמצעות כתב אישום רגיל המוגש על ידי המדינה בהליך הפלילי הרגיל. בית משפט השלום מוסמך להרשיע אדם בביצוע עבירת לשון הרע ולהטיל עליו עונש של עד שנת מאסר בפועל בגין מעשיו.
לשם הגשת תביעה בהליך הפלילי יש להוכיח כי הפרסום אכן בוצע באחת מהדרכים המנויות בחוק, וכי המפרסם התכוון לפגוע באמצעות השפלתו או ביזויו ואף להוכיח כי הפרסום הגיע לשני אנשים לפחות חוץ מהנפגע, ולא רק לאדם אחד כמו בהגדרת העוולה האזרחית. כדי לממש את ההליכים המשפטיים רצוי להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום לשון הרע.
התובע נדרש להוכיח כי יש בפרסום לשון הרע
טרם תוגש תביעה יש לברר האם מדובר בפרסום אשר הגיע לאדם נוסף מלבד האדם שכלפיו הופנו הדברים בהליך אזרחי, או לפחות לשני אנשים נוספים בהליך פלילי, ולבדוק האם הפרסום עונה על הגדרת לשון הרע, כלומר, האם הוא מבזה, משפיל או פוגע באופן המקים עילת תביעה, האם הוא עלול להשפיל אדם בעיני הבריות או להפוך אותו למטרה לשנאה בשל מוצאו, דתו, מקום מגוריו, מינו או נטייתו המינית, ועקב כך עלולה להיגרם פגיעה בעבודתו, במעמדו החברתי או בחייו האישיים.
בית המשפט בוחן באמצעות מבחן אובייקטיבי את משמעות הפרסום, ומברר האם האדם הסביר היה רואה בו כדבר פוגעני שתכליתו לבזות או להשפיל אותו. על כן, אין חשיבות האם למפרסם הייתה כוונה לפגוע, אלא האם האדם שאליו הופנו הדברים אכן נפגע וכתוצאה מכך נגרם לו נזק ממוני או לא ממוני.
בשלב הבא יש לבדוק האם עומדות למפרסם אחת מהגנות המנויות בחוק. יש פרסומים שלמרות שיש בהם לשון הרע, תעמוד לזכותן הגנה כמו אמת בפרסום, עניין ציבורי, תום לב או זוטי דברים. לדוגמה, כאשר הפרסום כולל דברים שחשוב שיגיעו לאוזני הציבור, או אם הוא נעשה בחוסר ידיעה על הנפגע או על נסיבות שבגינן ייפגע, ייתכן ותעמוד למפרסם הגנה ולא ניתן יהיה להגיש נגדו תביעה.
בנוסף מונה החוק רשימה של פרסומים מוגנים שלמרות שקיים בהם פוטנציאל פגיעה בשם הטוב, הם לא ייחשבו כלשון הרע, כמו פרסומים במהלך דיון משפטי על ידי שופטים או בעלי הדין ועורכי דינם. וגם כאשר מדובר בפרסום מותרים אין עילה להגשת תביעה.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות