האינטרנט של הדברים – הגנה על קניין רוחני וזכויות יוצרים

בשנה האחרונה, וככל שהטכנולוגיה שסביבנו מתקדמת בקצב מסחרר, אנחנו מגלים שהאפליקציות, שכבר התרגלנו למהירות הופעתן, יש בהן גם אלמנטים נוספים, שמעניקים להן עומק. למשל, אפליקציות שמציגות מציאות רבודה או מציאות מדומה, ואפליקציות שחלקן אף מתפרש לאופקים חדשים שהם כעת בחזית הטכנולוגיה – כמו האינטרנט של הדברים, אינטליגנציה מלאכותית, ועוד תחומים. זוהי רק ההתחלה. האפליקציות, כך מתגלה לנו, היו רק הצעד הראשון בתחום זה ונראה שהעתיד הטכנולוגי שלפנינו עומד להיות מפתיע, מרתק, מעניין ומי יודע לאן עוד נגיע. הפעם נתמקד באינטרנט של הדברים וננסה לשפוך אור על מה שכבר קיים.

מבחינת היזם, השאלה היא איך לממשק אפליקציה לעולם הממשי של המכשירים והמוצרים הטכנולוגיים, המשמשים אותנו ביומיום. היום מעט מאוד אפליקציות יודעות לחבר אותנו למוצר כלשהו – אולם הממשקים האפשריים מעוררים את הדמיון וכוללים רחפנים, מכוניות, מכשירים ביתיים ועוד, על מנת להפוך את המכונית או את הבית למה שקוראים מכונית חכמה, או בית חכם, ובקרוב גם עיר חכמה.

על מנת שמציאות כזו תתאפשר, צריך קודם כל, שכל המכשירים "ידברו" בשפה משותפת. מכיוון שהיום לכל מכשיר "שפה" משלו, יש צורך לפתח רכיבים שיידעו לתרגם את שפת המכשירים לשפה המשותפת של האפליקציות, באופן שנוכל לקבל מהם אינפורמציה באופן שוטף ושנוכל להעביר להם הוראות ומסרים מהאפליקציות ולשלוט בהם. התוצאה תהיה שנקבל תמונת עולם רחבה המשותפת לכל המכשירים – כל אחד מהם לחוד וכולם יחד – וכך תהיה לנו עליהם שליטה ובקרה כרצוננו ולנוחותנו.

למשל, חברת ניהול של בניין שתדע לשלוט על כל הדלתות, החלונות והפתחים של המבנה. למשל, מפעל שידע להסתכל על מכונה שבפס הייצור ולהתאים את תנאי העבודה לעובד מסוים שנמצא עכשיו במשמרת. בין אם זה להתאים את מהירות העבודה לעובד יעיל או פחות יעיל, ובין לווסת עבורו את הטמפרטורה האידיאלית בחלל העבודה כדי לשפר את יעילותו.

עוד דוגמא? להתאים את תפריט ארוחת הצהריים במסעדה למבקר שנכנס, לאחר זיהוי תווי הפנים שלו, והרגלי ההזמנות הקודמות שלו מביקורים קודמים, אפילו במסעדות אחרות של הרשת, ובכך להתאים לו ארוחה בהתאם להעדפותיו האישיות ולהגדיל את שביעות רצונו. זוהי פרסונליזציה של הטכנולוגיה.

מבחינה טכנולוגית, צפוי ערך מוסף למי שיידע לפתח, נניח, את החיישנים המתאימים שישרתו עולם כזה. חיישן שיידע לזהות פנים, או כזה שיידע אם בחלל החדר יש או אין מישהו ואת הזהות של אותו אדם. חיישנים שיזהו משקל, נפח, טמפרטורה וכדומה, באמצעים שלא מקובלים כיום ויהוו צעד המצאתי, יוכלו אף לזכות בהגנת פטנט. כמו כן, יהיה משקל רב למי שיידע לחבר בין המכשירים לבין עולם החיישנים, ובין עולם החיישנים לעולם האפליקציות.

אנחנו עתידים לראות מנעד חדש של פיתוחים טכנולוגים, שישולבו לקונספט של האינטרנט של הדברים. הגנת הקניין רוחני לאינטרנט של הדברים (IoT) משלבת פטנטים וזכויות יוצרים גם יחד.

עצם השילוב של אפליקציה עם מוצר הוא עדיין עניין לא שגרתי, שיכול בסבירות גבוהה להיות פטנט פוטנציאלי. חובה יהיה להגן עליו בשילוב של הפטנט עם פורמט זכויות יוצרים בינלאומי ולכן הצעד הראשון ליזמים יהיה לנקוט במהלכים של אפיון משפטי וחיפוש פטנטים במקביל, ופריסת הגנה כפולה עליהם בשני כלי הקניין הרוחני הללו – 1. פטנט, 2. פורמט זכויות יוצרים בינלאומי. כאמור, גם החיישנים שיפותחו ניתנים להגנה משפטית וכמובן שניתן להגן גם על המערכת כולה באמצעי קניין רוחני.

הכותב הוא עו"ד יריב קדם,
עורך דין לענייני טכנולוגיה, אפליקציות וקניין רוחני.

כל הכתוב לעיל מוגש כמידע כללי, אינו בא להחליף את הוראות החוק והתקנות ואינו בא להחליף ייעוץ משפטי. במקרה של אי התאמה עם הוראות החוק, הנאמר בחוק הוא הקובע. המסתמך על מידע זה עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!