פרסום ראשון: התקנון המלא של משרד החינוך - שנעלם במפתיע

המלחמה באפליית הסמינרים • פרסום ראשון: לפני כשבוע וחצי סיימו במשרד החינוך לנסח את מסמך המתווה הכללי של הליכי הקבלה והרישום למוסדות חינוך על יסודיים - סמינרים חרדים, המצויים תחת פיקוח המחוז החרדי במשרד החינוך.

"בחדרי חרדים" מביא לראשונה בפירוט מלא את עיקרי המסמך, אותו קיבלו מנהלי הסמינרים ביום חמישי האחרון, ונוגע גם לסמכויותיו של מנהל תיק החינוך בכל עירייה. עוד אנו חושפים כי המסמך, שכבר עלה לאתר משרד החינוך, הוסר היום במפתיע בנסיבות לא ברורות. עוד נגיע לכך בהמשך.

קודם לניסוח המסמך התקיימו ישיבות ופגישות רבות עם מנהלי הסמינרים, זאת בניגוד לקדנציית "שמעוני את פירון", אז נכפו עליהם הוראות מלמעלה. ל"בחדרי חרדים" נודע כי המנהלים מרוצים מצד אחד מהתוצאה הסופית, זאת בשל מספר הישגים שלהם בתקנון החדש, אך מצד שני מאוכזבים מדברים אחרים - למשל מכך שלא מולאה דרישתם למינוי נציג חרדי לתת ועדה אליה יוכלו לערער. יחד עם זאת, עצם ההחלטה על כך שבהליך הערעור לרשות המקומית תהיה אפשרות למנהלים לטעון - הוא הישג מבחינתם.

מה שכן השיגו המנהלים הוא כי הסמכות בכל אזור תצא מיד הפוליטיקאים. כלומר, סגן ראש עיריית ירושלים צביקה כהן לדוגמא, שהחזיק בסמכויות בידיו בשנה שעברה, לא יהיה המשבץ והרשם האזורי אלא מנהל האגף - כלומר, איש מקצוע שנמצא בתפקיד קבוע ולא מי שמחזיק בתיק כמינוי פוליטי. מצד שני, דרישת המנהלים להגבלת מספר התלמידות בכיתות ל-42 לא התקבלה.

התקנון המלא:
בראשית המסמך מודיע המשרד על הצהרת כוונותיו: "משרד החינוך שם לו למטרה לאפשר למי שחש נפגע מהליך קבלה ורישום למוסד חינוך בשל אפליה, לפנות אליו לבירור העניין" נכתב.

• המשרד מדגיש את ההבדל בין שני ההליכים. האחד: הליכי הקבלה - כלומר הגשת המועמדות מטעם התלמידה להתקבל לסמינר - אלו לא יחלו לפני א' שבט. השני: הליכי הרישום - רישום למוסד חינוך זאת לאחר שהמועמד קיבל הודעה על נכונות המוסד לקלוט אותו. התאריכים לרישום הם 'פגרת הפסח'.

• החלטה חיובית, כלומר קבלת תלמידה לסמינר, תומצא בכתב להורים לא יאוחר מי"ז באדר תשע"ז. במידה וההחלטה שלילית, חובה על המוסד החינוכי לפרט ולנמק את כל הסיבות לכך במסגרת הודעה בכתב גם עד לתאריך זה. במקביל, יש ליידע במסגרת הודעה בכתב את הורי התלמידה על זכותם לנקוט בהליכי ערעור. כל שלב בהליך הערעור לא ייקח יותר מ-7 ימים.

• סמכות 'הרשם הראשי': לכל רשות מקומית נתונה על פי המשרד בידי מנהל מחלקת החינוך באותה רשות. להוראותיו של הרשם מחויבים גם מוסדות חרדים המוגדרים מוכש"ר - מוכר שאינו רשמי, וכמובן המוסדות הרשמיים. מנהלי המוסדות חייבים לקיים הוראותיו.

• הרשם הראשי יפרסם את חובת ההורים לשלוח ילדיהם ללמוד במוסד חינוכי ואת רשימת כל מוסדות החינוך שפועלים ברישיון ואת מועדי הרישום ומקומם. כך גם את המועדים בהם יוכלו הורי התלמידים לפנות למוסד החינוכי שבתחומם, בבקשה להתקבל ללימודים בו. כמו כן עליו ליידע את ההורים על האפשרות לפנות בבקשת קבלה למספר בתי ספר.

• על הרשות המקומית מטיל משרד החינוך את האחריות לדאוג שכל התלמידים המתגוררים בתחום שיפוטו יהיו משובצים במוסדות החינוך. כך שמקרה כמו פרשת 'התאומות החסידיות' מבני ברק, שנחשפה ב'בחדרי חרדים', לא יוכל לחזור על עצמו. בתקנות מודגש כי בכל מקרה תינתן עדיפות לתלמידים המתגוררים בתחומי הרשות המקומית בו מצוי המוסד החינוכי.

• לסמינרים נאסר לקיים רישום מכל סוג שהוא לפני א' שבט ונכפו עליהם תקנות לשקיפות: יצטרכו לתאם מול הרשם הראשי את מועדי קיום הליכי הקבלה והרישום ואת פרסומם ברבים, "כך שיאפשרו מתן הזדמנות הוגנת להגשת מועמדות לקבלה ללימודים ולהשתתפות בהליכי הקבלה".

• אחת המגבלות הכבדות שמטיל משרד החינוך על הסמינרים טמון בהוראה הבאה: "אין להתנות את דבר רישום תלמיד או את דבר קבלתו למוסד בכל תשלום שהוא". כלומר, ניתן לגבות דמי רישום, אך אסור להתנות קבלה או אי קבלת התלמידה בעניין זה.

• הסמינרים נדרשים לקיים את הליכי הקבלה והרישום בשוויון מלא, בשקיפות, על פי קריטריונים ברורים ובכפוף להנחיות אלה ולכל דין.

• ככל שימצא משרד החינוך כי המוסד החינוכי, הבעלים, מנהל, איש חינוך מטעמו, פעל מטעמים העולים לכדי אפליה או שיקולים זרים ובניגוד לנהלים, ישקול משרד החינוך לפעול בכל האמצעים העומדים לרשותו לרבות: חסימת ושלילת תקצוב, אי מתן רישיון, אי חידוש רישיון, ביטול רישיון, הוצאת צו סגירה למוסד החינוכי.

• הליכי קבלת התלמידים ורישומם יהיו פתוחים בפני משרד החינוך ונציגיו, ומפקח מטעם משרד החינוך רשאי יהיה להיות נוכח בכל אחד מההליכים. כך שמנהלי הסמינרים יתקשו לעשות 'משחקים' עם הליכי הרישום. הם יצטרכו לספק לרשות המקומית דין וחשבון על מהלך הרישום ואת רשימת התלמידים שנרשמו למוסד החינוכי לשנת הלימודים הקרובה - מיד עם תום מועד הליכי קבלת ורישום התלמידים.

• סעיף חשוב נוסף הוא אי סגירת הרישום והשארת מקום לכאלו של התקבלו. על פי ההנחיות החדשות, הסמינרים יוכלו לרשום רק ל-95 אחוז מיכולתם לקבל תלמידות ויצטרכו להשאיר בכל שנת לימודים חמישה אחוזים אשר ישוריינו לטובת תלמידות שקבלתן נדחתה וועדת הערר החליטה לשבצן. רק אם לא נוצלו המקומות הפנויים בידי ועדת הערר, יוכלו הסמינרים לקבל תלמידות מרשימת ההמתנה. כלומר, הנדחות יקבלו עדיפות עוד לפני הממתינות ברשימת ההמתנה.

• המוסד החינוכי יפרט בתקנון את תנאי הקבלה, דרישותיו בדבר לבוש, צניעות ואורחות חיים של התלמיד. "קריטריון זה נועד ליצור חברת תלמידים בעלי מכנה משותף אמוני דתי ולשמר את ערכי הקהילה", נכתב במסמך.

• ההגבלות על תנאי קבלה עוסקות בסוגיית הסמכות רוחנית, עדה או מוצא, שפה, נוסח התפילה, ואחים אחיות הלומדים במוסד: אין להתנות את קבלת התלמיד בדרישה לסמכות רוחנית מסוימת בביתו; אין לקבוע מכסה לעדה מסוימת או מוצא מסוים במוסד החינוכי, ואין לקיים שיקול כזה; המוסד יכול לקבוע תנאי לקבלת תלמיד - ידיעת השפה הנוהגת בבית הספר (פתרון לאידיש); נוסח התפילה הנהוג בבית התלמיד המועמד לא יהווה שיקול לעניין קבלת התלמיד; אפשר לכלול בשיקולים לקבלת תלמידה את העובדה כי במוסד לומדות אחיותיה.

• אם הסמינר ירצה לתת עדיפות לתלמידות מבתי ספר מסוימים - יצטרך להודיע על כך מראש. גם עדיפות זו לא תוכל למנוע בקשת תלמידה ממוסד אחר להתקבל לסמינר. לא יוכל הסמינר בטיעון זה - למנוע מתלמידה מבית ספר אחר, שאינו ברשימה - להתקבל.

• הסמינרים יהיו חייבים לקבל 'טופס פניה' לרישום מכל הורה. אין אפשרות למנוע הגשת פניה.

• הליך הבחינות והראיונות: הסמינר יוכל לזמן מועמדת ללימודים לבחינה פנימית בכתב. הבחינה תהיה בעילום שם, הבודק לא יוכל לדעת מי הנבחנת. המבחן יעסוק בידע כללי, יהדות, אנגלית, מתמטיקה ועברית. על הסמינר לשמור את מסמכי המבחן למשך שלוש שנים.

• הזמנה לראיון אישי: בסמכות המוסד לקבוע האם הוא מזמן לראיון כל תלמידה המועמדת לקבלה, או רק אלו שעמדו בציון סף במבחן בכתב. הריאיון האישי יתועד במקביל בכתב ויהיה מפורט. הריאיון יהיה אחיד לכל המועמדות. בהתאם לציון המשוקלל של כל תלמיד מועמד ביחס לציון סף משוקלל תתקבל ההחלטה בדבר מועמדותו של התלמיד ללימודים בבית הספר.

מעניין לציין כי לתלמידות יתומות ישנה עדיפות על פי משרד החינוך. לסמינר יהיה מותר לתת להן עדיפות, כמו גם לתלמידות ממשפחות להורים גרושים או מוגבלות וחולות.

• כמה מהסעיפים החשובים ביותר מסתתרים תחת הכותרת "מידע חיצוני". בהוראות אלו נקבע, מהי הדרך בה צריך הסמינר לפעול במידה ובידיו מידע העלול למנוע קבלת התלמיד: עוד לפני ההחלטה - יזומנו הורי התלמיד ובפניהם יוצגו פרטי המידע, כך שיוכלו לטעון ולהגיב. במידה ובמידע הזה יש נתונים העלולים להביא לסירוב קבלת התלמידה - ההורים יצטרכו לקבל את הפירוט המלא בעניין.

• ההורים יוכלו להציג טיעוניהם וטענותיהם בעניין. דבריהם יתועדו בכתב - כלומר בכל ישיבה כזו, לצד מנהל הסמינר או בעל התפקיד שמחליט ומכריע בעניין קבלת התלמידות, יצטרך לשבת מתמלל שיכתוב את הטענות, ההורים יצטרכו לחתום ולאשר שאכן הכל נכתב. מידע זה יימסר לוועדת ערר במידה וההורים יגישו בקשה על ההחלטה לסירוב קבלת בתם.

האם מדובר בהקשחת התנאים מימי פירון או הקלה בהם - תלוי את מי שואלים. כך או כך, ברור כי משרד החינוך מנסה למצות את כל האפשרויות כדי למנוע אפשרות של אפלייה.

כאמור, יד מסתורית העלימה את המסמך מאתר משרד החינוך. ל"בחדרי חרדים" נודע כי מאחורי המהלך מסתתר קרב מאחורי הקלעים על הקרדיט למסמך כאשר בש"ס מנסים לקחת את הקרדיט על המהלך, בעוד מי שבפועל עומד מאחוריו הוא משרד החינוך בראשות השר נפתלי בנט וסגן השר מאיר פרוש.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!