בעל עסק – איך תתבע מהביטוח אובדן רווחים?
"אנו לא משלמים נזק תוצאתי". זהו משפט נפוץ בפי שמאי ביטוח וחברת ביטוח. לכאורה כל נזק שאינו נזק ישיר הינו נזק תוצאתי. מהו הקו שמפריד בין נזק ישיר לבין נזק תוצאתי? היכן הגבול ביניהם? וחשוב מכל – האם אפשר לתבוע גם את הנזק התוצאתי מחברות הביטוח או מהאחראי לנזק?
- כתבה אינפורמטיבית
- כ"ה שבט התשע"ז
פקודת הנזיקין מגדירה "נזק" ללא הפרדה בין "נזק ישיר" ל"נזק תוצאתי" כדלקמן:
"אובדן חיים, אובדן נכס, רווחה גופנית או שם טוב או חיסור מהם, וכל אובדן או חיסור כיוצאים באלה."
מהו נזק ישיר?
נזק ישיר הוא רוב הנזק הפיזי הנראה לעין עקב אירוע. בתאונת דרכים ללא נפגעים, הנזק הישיר הוא עלות התיקון או עלות ההחלפה של חלקי הרכב שנפגעו עקב תאונה. בנזקי אש לרכוש, הנזק הישיר הוא עלות התיקונים הנדרשים במבנה או ברכוש עקב השריפה או עלות ההחלפה. עלות התיקונים הנדרשים בתכולה או עלות החלפתם.
בנזקי מים, הנזק הישיר הינו העלות הנדרשת להחלפת הצינור הדולף ותיקון הנזקים שנוצרו מהמים שדלפו.
מהו נזק תוצאתי?
נזק תוצאתי הינו כל נזק שהוא שאינו חלק של הרכוש שניזוק, אך תולדה של אותו נזק.
בדוגמה הנפוצה של תאונת דרכים ללא נפגעים, המוכרת לכולנו, ניתן לראות את כל הנזקים הבאים כנזקים תוצאתיים: ירידת ערך הרכב עקב התאונה, הוצאות גרירה, התייקרות דמי הביטוח בשנה הבאה עקב התאונה, אובדן ימי עבודה ובזבוז זמן במוסכים, עוגמת נפש עקב הזעזוע הנפשי שנגרם לנהג או לנוסע ועוד ועוד. בנזקים גדולים לרכוש, בעיקר לרכוש המשמש לעסק, עלולים להיווצר נזקים עקיפים בשיעור העולה פי כמה משיעור הנזק הישיר כתוצאה מהרכוש. הכוונה בעיקר לאובדן רווחים בעסק כתוצאה עקיפה לנזק שנגרם.
האם הפסד רווחיו של עסק עד לתיקון מבנה העסק ורכישת הציוד הינו נזק תוצאתי?
חלק מ"נזקים תוצאתיים" אלה ניתנים לפיצוי במסגרת הפוליסה אם הוגדרו מראש בפוליסה, בד"כ בתשלום פרמיה נוספת.
עם התפתחות ענף הביטוח, החלו חברות הביטוח להכיר יותר ויותר במשמעויות השונות של הנזקים. חלקם הוכרו כנזקים ישירים (כגון: ירידת ערך של רכב עקב תאונה, מגורים זמניים עקב נזק למבנה ועוד). חלקם הוכרו בפוליסות כנזקים תוצאתיים אשר ניתנים לכיסוי ביטוחי תמורת תשלום נוסף של דמי ביטוח.
הפסד הכנסות ואובדן רווחים
שמאי נזקים מומחה מסוגל בהחלט במסגרת מומחיותו לקבוע מהו ההפסד שנוצר בעסק כתוצאה מהשבתת העסק עקב אירוע מסויים. לצורך כך השמאי יבדוק את הנתונים הבאים: תקופת ההשבתה או ההפרעה שנוצרה בעסק, כולל התקופה הנדרשת לתיקון הנזק; הירידה בהכנסות בתקופה הנבדקת (נתון זה ניתן לבדיקה, למשל, ע"י השוואה של תקבולי העסק בשנת המס הנוכחית עם השנים שעברו); שיעור הרווח הגולמי מתוך ההכנסות הנ"ל, או לחילופין: ניכוי ההוצאות שנחסכו בהעדר ייצור. אם יוכח כי מחזורי העסק הולכים וגדלים משנה לשנה, על השמאי לקחת בחשבון את שיעור העליה במחזור ובמקביל את שיעור העלייה בהוצאות הייצור.שחזור מסמכים
מסמכים שניזוקו באירוע והפכו לבלתי קריאים או בלתי ניתנים להגשה מסיבה אחרת. השמאי ימיין ויפריד בין מסמכים שיש בהם צורך להמשך תפקוד העסק לבין מסמכים שאין בהם צורך מיידי ויעריכם בנפרד. על השמאי לבדוק מה הן ההוצאות הנדרשות לשחזור. מי מתוך העסק יועסק בשיחזור המסמכים ומה עלות שכרו. האם ניתן להדפיס מסמכים אלה מתוך מידע ממוחשב קיים, מה הן הוצאות ההדפסה ועוד ועוד.נזקים תוצאתיים נוספים
קיימים כמובן סוגים אחרים של נזקים תוצאתיים, להלן מספר דוגמאות מובילות. דמי שכירות - הפסדים שנוצרו עקב צורך לשכור מבנה אחר או מכונה אחרת לצורך ייצור ההכנסה. נזקים אסטטיים - פגמים שאינם ניתנים לתיקון או שאין הכרח ממשי בתיקונם, אך בפועל גורמים לגם אסטטי הדורש פיצוי.שאלת השאלות – האם אפשר לתבוע?
אני עוסק למעלה מ-30 שנה באיבחון, ניתוח והערכה של נזקים תוצאתיים. בתחילת דרכי, גם בתי המשפט לעיתים היו שותפים לקביעה שנזקים תוצאתיים אינם יכולים להיכלל בתביעת נזיקין. אך בשנים האחרונות ישנה מגמה חיובית גם בקרב חברות הביטוח וגם בקרב בתי המשפט להכיר בנזקים תוצאתיים כמעט בכל סוגי הנזקים שתוארו כאן, ועוד רבים אחרים. עיקר הדיון השתנה – בתי המשפט כבר פחות ופחות שואלים האם צריך לפצות בעבור נזקים עקיפים ותוצאתיים, אלא שואלים יותר בכמה צריך לפצות.
כדי להגיע לבית המשפט, או לחברת הביטוח, עם הערכה נכונה ומדוייקת של נזקים תוצאתיים כגון אובדן רווחים לעסק – לעיתים צריך לעשות הרבה עבודת הכנה לפני הגשת התביעה. עבודת ההכנה יכולה לכלול העסקת שמאי פרטי מומחה לנזקים, מהנדסים שונים במקרה של נזקים למבנה, רואה חשבון במקרה של אובדן רווחים ועורך דין שיעריכו את כלל הנזקים, הישירים והתוצאתיים, ויגישו את התביעה בשמכם. לעיתים זהו כל ההבדל בין תביעה מוצלחת של מאות אלפי שקלים לבין תביעה שנדחית בשלמותה.
הכותב הוא שמאי מומחה מזה כ-40 שנים המתמנה כמומחה באופן קבוע על ידי בתי המשפט, מייסד המשרד "סדן שמאים ומהנדסים"
"אובדן חיים, אובדן נכס, רווחה גופנית או שם טוב או חיסור מהם, וכל אובדן או חיסור כיוצאים באלה."
מהו נזק ישיר?
נזק ישיר הוא רוב הנזק הפיזי הנראה לעין עקב אירוע. בתאונת דרכים ללא נפגעים, הנזק הישיר הוא עלות התיקון או עלות ההחלפה של חלקי הרכב שנפגעו עקב תאונה. בנזקי אש לרכוש, הנזק הישיר הוא עלות התיקונים הנדרשים במבנה או ברכוש עקב השריפה או עלות ההחלפה. עלות התיקונים הנדרשים בתכולה או עלות החלפתם.
בנזקי מים, הנזק הישיר הינו העלות הנדרשת להחלפת הצינור הדולף ותיקון הנזקים שנוצרו מהמים שדלפו.
מהו נזק תוצאתי?
נזק תוצאתי הינו כל נזק שהוא שאינו חלק של הרכוש שניזוק, אך תולדה של אותו נזק.
בדוגמה הנפוצה של תאונת דרכים ללא נפגעים, המוכרת לכולנו, ניתן לראות את כל הנזקים הבאים כנזקים תוצאתיים: ירידת ערך הרכב עקב התאונה, הוצאות גרירה, התייקרות דמי הביטוח בשנה הבאה עקב התאונה, אובדן ימי עבודה ובזבוז זמן במוסכים, עוגמת נפש עקב הזעזוע הנפשי שנגרם לנהג או לנוסע ועוד ועוד. בנזקים גדולים לרכוש, בעיקר לרכוש המשמש לעסק, עלולים להיווצר נזקים עקיפים בשיעור העולה פי כמה משיעור הנזק הישיר כתוצאה מהרכוש. הכוונה בעיקר לאובדן רווחים בעסק כתוצאה עקיפה לנזק שנגרם.
האם הפסד רווחיו של עסק עד לתיקון מבנה העסק ורכישת הציוד הינו נזק תוצאתי?
חלק מ"נזקים תוצאתיים" אלה ניתנים לפיצוי במסגרת הפוליסה אם הוגדרו מראש בפוליסה, בד"כ בתשלום פרמיה נוספת.
עם התפתחות ענף הביטוח, החלו חברות הביטוח להכיר יותר ויותר במשמעויות השונות של הנזקים. חלקם הוכרו כנזקים ישירים (כגון: ירידת ערך של רכב עקב תאונה, מגורים זמניים עקב נזק למבנה ועוד). חלקם הוכרו בפוליסות כנזקים תוצאתיים אשר ניתנים לכיסוי ביטוחי תמורת תשלום נוסף של דמי ביטוח.
הפסד הכנסות ואובדן רווחים
שמאי נזקים מומחה מסוגל בהחלט במסגרת מומחיותו לקבוע מהו ההפסד שנוצר בעסק כתוצאה מהשבתת העסק עקב אירוע מסויים. לצורך כך השמאי יבדוק את הנתונים הבאים: תקופת ההשבתה או ההפרעה שנוצרה בעסק, כולל התקופה הנדרשת לתיקון הנזק; הירידה בהכנסות בתקופה הנבדקת (נתון זה ניתן לבדיקה, למשל, ע"י השוואה של תקבולי העסק בשנת המס הנוכחית עם השנים שעברו); שיעור הרווח הגולמי מתוך ההכנסות הנ"ל, או לחילופין: ניכוי ההוצאות שנחסכו בהעדר ייצור. אם יוכח כי מחזורי העסק הולכים וגדלים משנה לשנה, על השמאי לקחת בחשבון את שיעור העליה במחזור ובמקביל את שיעור העלייה בהוצאות הייצור.שחזור מסמכים
מסמכים שניזוקו באירוע והפכו לבלתי קריאים או בלתי ניתנים להגשה מסיבה אחרת. השמאי ימיין ויפריד בין מסמכים שיש בהם צורך להמשך תפקוד העסק לבין מסמכים שאין בהם צורך מיידי ויעריכם בנפרד. על השמאי לבדוק מה הן ההוצאות הנדרשות לשחזור. מי מתוך העסק יועסק בשיחזור המסמכים ומה עלות שכרו. האם ניתן להדפיס מסמכים אלה מתוך מידע ממוחשב קיים, מה הן הוצאות ההדפסה ועוד ועוד.נזקים תוצאתיים נוספים
קיימים כמובן סוגים אחרים של נזקים תוצאתיים, להלן מספר דוגמאות מובילות. דמי שכירות - הפסדים שנוצרו עקב צורך לשכור מבנה אחר או מכונה אחרת לצורך ייצור ההכנסה. נזקים אסטטיים - פגמים שאינם ניתנים לתיקון או שאין הכרח ממשי בתיקונם, אך בפועל גורמים לגם אסטטי הדורש פיצוי.שאלת השאלות – האם אפשר לתבוע?
אני עוסק למעלה מ-30 שנה באיבחון, ניתוח והערכה של נזקים תוצאתיים. בתחילת דרכי, גם בתי המשפט לעיתים היו שותפים לקביעה שנזקים תוצאתיים אינם יכולים להיכלל בתביעת נזיקין. אך בשנים האחרונות ישנה מגמה חיובית גם בקרב חברות הביטוח וגם בקרב בתי המשפט להכיר בנזקים תוצאתיים כמעט בכל סוגי הנזקים שתוארו כאן, ועוד רבים אחרים. עיקר הדיון השתנה – בתי המשפט כבר פחות ופחות שואלים האם צריך לפצות בעבור נזקים עקיפים ותוצאתיים, אלא שואלים יותר בכמה צריך לפצות.
כדי להגיע לבית המשפט, או לחברת הביטוח, עם הערכה נכונה ומדוייקת של נזקים תוצאתיים כגון אובדן רווחים לעסק – לעיתים צריך לעשות הרבה עבודת הכנה לפני הגשת התביעה. עבודת ההכנה יכולה לכלול העסקת שמאי פרטי מומחה לנזקים, מהנדסים שונים במקרה של נזקים למבנה, רואה חשבון במקרה של אובדן רווחים ועורך דין שיעריכו את כלל הנזקים, הישירים והתוצאתיים, ויגישו את התביעה בשמכם. לעיתים זהו כל ההבדל בין תביעה מוצלחת של מאות אלפי שקלים לבין תביעה שנדחית בשלמותה.
הכותב הוא שמאי מומחה מזה כ-40 שנים המתמנה כמומחה באופן קבוע על ידי בתי המשפט, מייסד המשרד "סדן שמאים ומהנדסים"
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות