פרעות הפלג - אנרכיה מטורפת ושבירת הכלים // דעה

בפרשתנו פרשת יתרו אנו מוצאים בדברי חז"ל את ההתייחסות המיוחדת לה זכינו בהכרזתנו "כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע". הכרזה זו היא זו שנתנה לנו להיות ראויים להיקרא עם סגולה. בתפיסת העולם, בדפוסי החיים בהם אנו חיים, משפט זה בעייתי מאוד. הכיצד תעשה טרם שמעת?
עצם האמירה הזו מהווה לכאורה זלזול וחוסר אכפתיות ושימת לב לנאמר. מדוע מצאו חז"ל דווקא במשפט זה את סגולתם של ישראל?

תמיהה זו נכונה שבעתיים לעת הזו. אל מול הגלים העכורים המאיימים בקול רעש גדול לחורר ולכרסם את ספינת דגלה של עולם התורה. הורגלנו שלא ברצוננו לחזות מקרוב בקבוצות שוליות בקצה המחנה שתוך כדי אלימות וברוטאליות מנסות להשתלט בבריונות על סדר יומו של העם החרד לדבר ה' היושב בציון. עיקר כוונתם של אלו הוא לפגוע בתמימות המסורה לנו מדור דור - "נעשה קודם לנשמע", לפגוע בכוח הציות לגדולי האומה.

בלהט המהומה תוך כדי המהלומות, הנאצות ושאר מרעין בישין, יכולים אתם לשמוע את דובריהם הרהוטים אומרים "אנו מעוניינים שהציבור החרדי יבין את חומרת המצב ולכן נשבש את חייו".

הכל בטל ומבוטל. אין גדולי ישראל אדירי הדעת שמנהיגים את הדור, אין נעשה קודם לנשמע, אף לא נשמע ונעשה. אנרכיה מטורפת ושבירת כל הכלים. בעצם, עיקר מטרתם הוא להפוך את כל הציבור לבני ערובה המצפים בכל יום בעיניים כלות להמצאת ה"גזירות החדשות".

חז"ל הקדושים לימדונו שללא ביטול והכנעה טוטאליים, שפסגתם היא "נעשה קודם לנשמע", אין קיום לתורה ואין שום ערך למתחזים כביכול כקנאי ה' אלוקים צבאות.

עם ישראל במשך שנות דור סבל סבל רב מאותם קבוצות שוליות שמנסות להשתלט בבריונות ובאלימות על שכלם ודעתם של ציבור ירא ה'. גדולי ישראל, עתה כבעבר, בצורה עקבית, לא נתנו להם במה ואפשרות אפילו להציג את דברם ומשנתם משוללת היסוד, גם לא במפגשים חשאיים.

בעבר תמהתי על כך. הייתכן? מרן ראש הישיבה הגראי"ל שליט"א, שכל חייו קידש את השלום ונלחם בעבורו גם כשנדרש לוויתורים כואבים ומשפילים, מדוע כאן לא מוכן אף לשמוע? גם כשהובטח לו שהוא בסופו של יום יכריע?

עיניהם הטהורות של גדולי ישראל צפו בראשית הדרך שמלחמתם איננה רק טקטית לצורך מילוי תאוותם וכבודם. רצונם הוא לקעקע את היסודות הקבועים והעדינים ביותר של האומה המיוחדת הזאת - "עם ישראל". רצונם לפגוע במרקם החשוב לנו מכל באמונת חכמים הבסיסית של "נעשה קודם לנשמע". לדעת להפנים ולהבין בעומק התודעה שאנו מובלים על ידי גדולי ישראל ולא מובילים את גדולי ישראל.

ההכנעה הבסיסית הזו היא בסיס קיומנו וכוח הישרדותנו בגלות המחשבתית הקשה הזו.

"כפה עליהם הר כגיגית" אינה כורח המציאות להשליט כוח ועוצמה, היא חינוך במודע לצורך הקיום של העם המיוחד הזה. הכנעה שמה. לדעת להיותנו מוכנים ומזומנים בכל עת טרם שמיעתנו לעשות ככל אשר יורונו.

אך מעבר לכך, עלינו לראות גם את הלקח החיובי. לימדונו רבותינו שבכל קושי ובכל ניסיון טמון פוטנציאל עצום לראות ולהשכיל את הבשורה הטמונה בה ללמוד ולהחכים הימנה. גם בתוך בליל המהומה שמנוהלת על ידי מניעים אינטרסנטים צרי אופק, אתה יכול להבחין ברוב המכריע של הציבור, נאמן בכל נימי נפשו לדרך הסלולה לנו מדור דור.

היכולת המדהימה הזו של רוב הציבור לזהות בחושיו המחודדים מי באמת מתכוון לדאוג לעולם התורה, על כתפי מי מונחים גורלם של העם כולו, מעורר התפעלות ושמחה עצומה.

אנו כמאמינים בני מאמינים יודעים היטב בלבנו פנימה כי כל זה נעשה באופן מכוון לבירור צירוף וזיכוך של עולם התורה. מי מאתנו לא רואה באופן ישיר את הסייעתא דשמיא לה זכה דורנו בעצם הזכות שאנו מסתופפים תחת שרביט הנהגתו של מנהיגנו הגדול מרן ראש הישיבה הגראי"ל שליט"א, ה' יתמיד בריאותו.

רוח הדביקות בגדולי ישראל היא היא קיומנו כעם סגולה מיוחד במינו. היא הסוד הטמון בדנ"א של עמנו, והיא גם הערובה להמשך הישרדותנו בגלות.

לא כולם זוכים לראות במהלך שמימי זה. אנו צריכים להיות מאושרים שרובו המכריע של עולם התורה זכה להכרה המיוחדת הזו, מה שמלמד בעליל שנצח ישראל לא יכזב.

זה לא אומר שאין אנחנו חייבים להתפלל ולייחל לשובו של המיעוט לצור מחצבתו. אדרבה, עלינו לכוון ביתר שאת שיזכו הטועים לראות את מה שאנו זוכים, אך בד בבד לחדד את הציווי והתפילה "והבדילנו מן התועים" - "הטועים והמטעים".

ההבדלה, הבידוד והריחוק הם חלק בלתי נפרד לשמור על הגחלת שלא תכבה חלילה. מי יתן וילמדו תועים בינה.

במקום שחילול ה' מופץ ברבים מוטלת דווקא עלינו החובה לקדש שם ה', להפנים את צו השעה להכריז בקול בטוח ובוטח - "נעשה ונשמע".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!