נחשף: הסכם כחלון-יעלון בין הביטחון לאוצר

בהסכם שנחתם בין משרד הביטחון והאוצר ב-19 למאי 2016, ולא נחשף עד היום, נקבע כי פנסיית הגישור הממוצעת לקצינים ונגדים בצה"ל לא תעלה בעוד תשע שנים על 12 אלף שקל ברוטו, כולל תוספת הרמטכ"ל. בנוסף, משרד הביטחון לא ידרוש שיעורי הפרשה נוספים לפנסיה, מעבר לקיים היום לאנשי הקבע, וקיצור שירות החובה לחיילי הסדיר ל-30 חודשים, יחול על מתגייסים חדשים החל מיוני 2020, במקום מתגייסים בינואר 2020.

הסכם מאי הוא המשך להסכם כחלון-יעלון מה-24 לנובמבר 2015, שבו נקבע תקציב של 300 מיליארד שקל למערכת הביטחון לשנים 2020-2016. הסכם כחלון-יעלון לא נחשף עד כה לציבור הרחב, בשל התנגדות עיקשת של משרדי האוצר והביטחון. TheMarker ועמותת הצלחה של עו"ד אלעד מן עתרו לערכאות, בדרישה לחשיפת ההסכם, ולא נענו עד כה.

בהסכם, שנחשף כאן לראשונה, נכתב כי פנסיית הגישור בצה"ל תעוגן כהוראת שעה ל-8 שנים. אם יתברר ע"י שרי האוצר והביטחון, בעוד תשע שנים, כי הפנסיה הממוצעת לא עולה על 12 אלף שקל ברוטו, במחירי 2015, כפי שנקבע בהסכם, שני השרים יורו בצו על הפיכת הוראת השעה להסדר קבע, בתנאים שיקבעו על ידם.

אם משרד הביטחון יחרוג מההסכם, גמלה של 11 אלף שקל בממוצע בשנה השמינית להסכם ו-12 אלף שקל בממוצע בשנה התשיעית, שר האוצר יקבע בחקיקה כי החל מתום השנה התשיעית, יעמוד ממוצע פנסיית הגישור המשולמת לאנשי הקבע על 12 אלף שקל, במחירי 2015, תוך שמירה על מתווה מודל הקבע.

ביחס לקיצור שירות החובה ל-30 חודש לחיילי סדיר, נקבע בהסכם מאי כי למרות הנאמר בסיכומים קודמים, מועד תחילת הקיצור ישונה. הקיצור יהיה תקף לגבי חיילים שיתגייסו החל מיוני 2020, ולא כפי שנקבע קודם, לגבי חיילים שיתגייסו החל מינואר 2020. עוד קובע ההסכם כי ביחס לאנשי קבע, משרד הביטחון לא ידרוש לעגן, בהסכם או בחקיקה, שיעורי הפרשה נוספים לפנסיה מעל השיעורים הקיימים היום.

בנושא שקיפות מערכת הביטחון לאוצר, נקבע כי יוקם צוות באוצר, בשיתוף משרד הביטחון, שיקבע את אופן קידום כל נושא העברת המידע ממשרד הביטחון לאגפי האוצר (חשב הכללי, תקציבים, שכר). זאת לאחר שתוקם באוצר מערכת BI (בינה עסקית) מתאימה, העומדת בדרישות אבטחת המידע.

בין המשרדים סוכם על מתווה שער ארגוני שני, שיאפשר יציאה לפנסיה מצה"ל בגיל 35. סוכם על תוספת למענק הפרישה של עד שתי משכורות, ובתנאי שסך המענק לפורש לא יעלה על חצי מיליון שקל.

נקבע כי בחישוב הפנסיה התקציבית ימשיכו לתת את תוספות הרמטכ"ל, חרף הביקורת הקשה שנמתחה עליהן בדו"ח מבקר המדינה האחרון. תוספות הרמטכ"ל יילקחו בחשבון גם בחישוב העמידה של מערכת הביטחון בהבטחתה כי הפנסיה הממוצעת תרד ל-12,000 שקל.

הסכם מאי משאיר בעינו את ההסכם השערורייתי אוצר-ביטחון מ-2008, שהבטיח כי אנשי הקבע שעברו מפנסיה תקציבית לצוברת החל מ-2004, יקבלו, עם פרישתם לגמלאות, מענק מיוחד של 12 משכורות, לקופת הפנסיה שלהם, על פי משכורתם בשנה האחרונה לשירות. ההסכם נחשב לסודי, וכשהוא נודע לראש הממשלה בנימין נתניהו ב-2015, שב-2008 היה ח"כ, הוא הורה לאנשי משרדו לעשות כל מאמץ כדי לבטלו.

הסכם מאי קובע כי הזרמה של עד 12 משכורות בממוצע למי שזכאי לפנסיית גישור, תינתן רק למשרתי קבע שמלאו להם 21 שנה במועד כניסת החוק לתוקף. חישוב פנסיית הגישור ייעשה בהנחה שהעמית לא משך כספים מהיתרה הצבורה בקרן הפנסיה, כולל הכספים שיופשרו וייצברו עד גיל 67. פנסיית הגישור תחושב לפי הנמוך מבין נוסחת החישוב של הפנסיה הצוברת, ללא 12 משכורות, לבין הפנסיה התקציבית.

תבוצע בדיקה שנתית כדי לבדוק האם הפנסיה לפי נוסחת הגישור נמוכה מהפנסיה התקציבית. במידה והיא נמוכה מהתקציבית, תינתן תוספת שקלית עד לגובה הפנסיה התקציבית, או עד תוצאת הנוסחה עם ההזרמה הרעיונית של 12 משכורות בממוצע של הפורשים באותו שנתון. בגיל 67 תבוצע בדיקה של גובה הקצבה. אם הקצבה תהיה נמוכה ממה שהיה מקבל הפרט, אילו היה בפנסיה תקציבית, יוזרמו עד 12 משכורות, בממוצע של פורשי אותו שנתון, או עד לרמת ההקצבה של פנסיה תקציבית, הנמוך מבניהם.

הסכם מאי קבע מעטפת הטבות לאנשי מערכת הביטחון שיעברו דרומה, בגין הפרויקטים החדשים של המערכת. נקבע כי סיכום בנושא זה, לגבי אופן הפעלת המעטפת, יקבע עד ה-1 לספטמבר 2016, בין האוצר למשרד הביטחון/צה"ל, במסגרת תקציב של עד 1.3 מיליארד שקל.

לפני מספר חודשים העבירו משרדי הביטחון והאוצר ל-TheMarker את ההסכם, אך ללא הפרטים הרלוונטיים. בחלק הראשון של ההסכם, הכולל 17 עמודים, הושחרו כל הפרטים החשובים, כולל מספרי תקציב, הסכמים כספיים, גובה משכורות וגמלאות בצה"ל, הסדרי ומספרי כוח אדם. החלק השני של ההסכם, שהוא למעשה לב ההסכם, נספחים א–ה, לא פורסם כלל. דה מרקר קיבל במקומם עמודים לבנים.

מדובר בהסכם ההוצאה על השכר בשנים 2020-2015, הסכם ההוצאה על השכר לשנים 2040-2021, וקטור גידול שנתי בעלות הפנסיה הצוברת לשנים 2049-2016, היקף ההוצאה על הגמלאות במערכת הביטחון בשנים 2020-2015, והסכם ההוצאות על הגמלאות ב-2040-2021. בכיר באוצר אמר לדה מרקר, "מי שיקרא את הנספחים הללו צריך להיזהר שלא ליפול מהכיסא".

הסכם מאי 2016 מבקש ליישם את הסכם כחלון-יעלון בנושא כוח האדם. מצד משרד האוצר חתומים עליו שי באב"ד, מנכ"ל האוצר, אמיר לוי, ראש אגף תקציבים, ויוסי כהן, מ"מ הממונה על השכר. מצד מערכת הביטחון חתומים עליו דן הראל, שהיה אז מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף יאיר גולן, שהיה אז סגן הרמטכ"ל ותת אלוף ששון חדד, היועץ הכלכלי לרמטכ"ל.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!