הורים, התעוררו! הילדים שלכם גנבים
"הורים ומנהלים, התעוררו! תאסרו על הילדים לאסוף מדבקות! התלמידים והילדים שלכם לא עומדים ביצר התחרות ולוקחים מכם כסף בלי רשות" • יענקי פרבר מתריע על התופעה הכואבת שיצרו אלבומי האוסף
- יענקי פרבר
- י"ט שבט התשע"ז
- 25 תגובות
יענקי פרבר
בשנים האחרונות יוצאות לאור חוברות, סוג של אלבומים בהם ילדים מדביקים מדבקות של האוסף התורן. פעם אלו מדבקות של רבנים, ופעם של זק"א. לפעמים אלו בעלי חיים, "עולם ומלואו" ועוד שלל חוברות. גם לבנות יש אוספים משלהן. בשנה שעברה למשל, הטרנד היה חוברת של המותג "הלו קיטי".
בכל תחילת עונה, בדרך כלל אחרי החגים, מגיעים 'מפיצים' שעומדים מחוץ לתלמודי תורה ובתי הספר ומחלקים לילדים אלבומים בחינם, כשאת המדבקות רוכשים הילדים בקיוסקים, ובחנויות הצעצועים.
הילדים חוזרים הביתה עם האלבום ואז מתחיל הליך ה"סחיטה" של הכסף מההורים. יש משפחות שלכל ילד חוברת משלו ויש משפחות שכולם אוספים ביחד, אבל כולם סוחטים את ההורים.
אגב, בעיקר כואב הלב לנוכח מה שקורה עם החוברות בסוף העונה. בשנה שעברה, אספו הילדים שלי כמות ענקית של מדבקות, אחרי כמה חודשים, האלבומים הללו - שכל אחד מהם עלה מאות שקלים - היו זרוקים בבית כאבן שאין לה הופכין, שלא לדבר על קופסת נעליים מלאה במדבקות שפשוט נזרקה לפח על תכולתן.
מדי יום נכנסים ילדים לקיוסק בו אני מוכר, עם שטר של 200 שקל. זה נשמע הזוי אבל זו המציאות. הם נכנסים ומבקשים עשרות חפיסות מדבקות, כשהם פותחים את החפיסות מאחורי החנות כדי שלא יראו אותם ברחוב. אני שם לב שהם מתנהגים בצורה מעוררת חשד. דיברתי עם עוד כמה מוכרים של קיוסקים שסיפרו לי את אותו הדבר, רק שבאותה נשימה הם אמרו שזה לא העסק שלהם. "אנחנו לא משרד החינוך" הם אומרים.
הילדים מבקשים לקבל עודף "רק" בשטרות (כדי שלא ישמעו את הצליל של המטבעות). בדרך כלל מדובר בילדים בשכונות מרוחקות, שלא רוצים להיתפס על ידי ההורים שלהם בזמן שהם קונים בכסף הגנוב.
בשבתות הילדים הולכים לקרוא תהילים בקבוצות בבתי כנסת כדי לקבל מדבקות כפרס, אבל זה כמובן לא מספק אותם, זה רק הופך את האיסוף להתמכרות, ומגביר את יצר התחרות לסיים ראשון את מילוי האלבום.
לדעתי, אסור לחלק להם מדבקות. שיחלקו להם ממתקים או פרסים. גורם למחלוקות בין אחים.
הורים מגיעים אלי כל יום ושואלים אותי אם הילד קנה מדבקות, ומבקשים ממני להתקשר אליהם אם הילד בא לקנות. יש הורים שביקשו שלא אמכור לילד שלהם, הם סיפרו לי שהילד שלהם גונב מהם כסף כדי לקנות.
גם אצל הבנות התופעה קיימת, אם כי באחוזים נמוכים.
הנושא הזה מטריד אותי מזה תקופה ארוכה, אבל כל הזמן הזה סברתיי שזה לא מענייני. שההורים יתמודדו עם הנושא הזה, חשבתי. אבל לפני ימים אחדים קרה לי מקרה שממנו הבנתי שזה עבר כל גבול.
נכנס לקיוסק ילד שנראה עדיין שלא מלאו לו 7 שנים, עם 500(!) שקלים במגוון שטרות, ושואל אותי אם אני יכול לתת לו מדבקות של האוסף הפופולארי. מכיוון שברור לי שאף אימא לא תשלח את הבן שלה לקנות מדבקות בסכום כזה, אמרתי לו שיבוא מחר כי בדיוק נגמר לי, הוצאתי ממנו בלי מאמץ את שם משפחתו ומקום מגוריו. התברר שהוא גר מעבר לרחוב.
כשהילד יצא מהקיוסק הבחנתי בשטר של 50 שקל שהיה על הרצפה ונפל לילד בלי שהוא שם לב. התקשרתי למודיעין של בזק 144, קיבלתי את מספר הטלפון והתקשרתי, כשסיפרתי לאמו של הילד את הסיפור היא אמרה לי שהיא מחפשת את הילד כבר שעות. מתברר שעם בסיום הלימודים, למסע רכישות עם קרוב ל-1000 שקל שהוציא באותו בוקר מהארנק של האם.
בינתיים חזר הילד הביתה כשבידיו מדבקות ו-300 שקלים שנותרו מאלף השקלים איתם יצא. האימא הלכה אתו לכל החנויות שבהן ביקר. מהבירורים שלה עלה כי רוב המוכרים אכן אמרו לילד שילך הביתה ולא מכרו לו, אבל לעומתם, התברר שמספר מוכרים ניצלו את העובדה שהילד קטן ולא הבין את ערך שבידיו ולקחו מהילד סכום כסף גדול תמורת חפיסות בודדות של מדבקות.
רבותי, הילדים שלכם גונבים כסף בשביל לקנות מדבקות! תתעוררו!
אני פונה להורים ולמחנכים, למנהלי תלמודי התורה ולמנהלות בתי הספר לבנות:
תאסרו על הילדים לאסוף מדבקות! התלמידים והילדים שלכם לא עומדים ביצר התחרות ולוקחים מכם כסף בלי רשות. כשהילד גדל אי אפשר לשנות את הרגליו.
בתקווה שלא תצא תקלה מתחת ידיכם.
בכל תחילת עונה, בדרך כלל אחרי החגים, מגיעים 'מפיצים' שעומדים מחוץ לתלמודי תורה ובתי הספר ומחלקים לילדים אלבומים בחינם, כשאת המדבקות רוכשים הילדים בקיוסקים, ובחנויות הצעצועים.
הילדים חוזרים הביתה עם האלבום ואז מתחיל הליך ה"סחיטה" של הכסף מההורים. יש משפחות שלכל ילד חוברת משלו ויש משפחות שכולם אוספים ביחד, אבל כולם סוחטים את ההורים.
צילום: יענקי פרבר בקיוסק
אגב, בעיקר כואב הלב לנוכח מה שקורה עם החוברות בסוף העונה. בשנה שעברה, אספו הילדים שלי כמות ענקית של מדבקות, אחרי כמה חודשים, האלבומים הללו - שכל אחד מהם עלה מאות שקלים - היו זרוקים בבית כאבן שאין לה הופכין, שלא לדבר על קופסת נעליים מלאה במדבקות שפשוט נזרקה לפח על תכולתן.
מדי יום נכנסים ילדים לקיוסק בו אני מוכר, עם שטר של 200 שקל. זה נשמע הזוי אבל זו המציאות. הם נכנסים ומבקשים עשרות חפיסות מדבקות, כשהם פותחים את החפיסות מאחורי החנות כדי שלא יראו אותם ברחוב. אני שם לב שהם מתנהגים בצורה מעוררת חשד. דיברתי עם עוד כמה מוכרים של קיוסקים שסיפרו לי את אותו הדבר, רק שבאותה נשימה הם אמרו שזה לא העסק שלהם. "אנחנו לא משרד החינוך" הם אומרים.
הילדים מבקשים לקבל עודף "רק" בשטרות (כדי שלא ישמעו את הצליל של המטבעות). בדרך כלל מדובר בילדים בשכונות מרוחקות, שלא רוצים להיתפס על ידי ההורים שלהם בזמן שהם קונים בכסף הגנוב.
בשבתות הילדים הולכים לקרוא תהילים בקבוצות בבתי כנסת כדי לקבל מדבקות כפרס, אבל זה כמובן לא מספק אותם, זה רק הופך את האיסוף להתמכרות, ומגביר את יצר התחרות לסיים ראשון את מילוי האלבום.
לדעתי, אסור לחלק להם מדבקות. שיחלקו להם ממתקים או פרסים. גורם למחלוקות בין אחים.
הורים מגיעים אלי כל יום ושואלים אותי אם הילד קנה מדבקות, ומבקשים ממני להתקשר אליהם אם הילד בא לקנות. יש הורים שביקשו שלא אמכור לילד שלהם, הם סיפרו לי שהילד שלהם גונב מהם כסף כדי לקנות.
גם אצל הבנות התופעה קיימת, אם כי באחוזים נמוכים.
הנושא הזה מטריד אותי מזה תקופה ארוכה, אבל כל הזמן הזה סברתיי שזה לא מענייני. שההורים יתמודדו עם הנושא הזה, חשבתי. אבל לפני ימים אחדים קרה לי מקרה שממנו הבנתי שזה עבר כל גבול.
נכנס לקיוסק ילד שנראה עדיין שלא מלאו לו 7 שנים, עם 500(!) שקלים במגוון שטרות, ושואל אותי אם אני יכול לתת לו מדבקות של האוסף הפופולארי. מכיוון שברור לי שאף אימא לא תשלח את הבן שלה לקנות מדבקות בסכום כזה, אמרתי לו שיבוא מחר כי בדיוק נגמר לי, הוצאתי ממנו בלי מאמץ את שם משפחתו ומקום מגוריו. התברר שהוא גר מעבר לרחוב.
כשהילד יצא מהקיוסק הבחנתי בשטר של 50 שקל שהיה על הרצפה ונפל לילד בלי שהוא שם לב. התקשרתי למודיעין של בזק 144, קיבלתי את מספר הטלפון והתקשרתי, כשסיפרתי לאמו של הילד את הסיפור היא אמרה לי שהיא מחפשת את הילד כבר שעות. מתברר שעם בסיום הלימודים, למסע רכישות עם קרוב ל-1000 שקל שהוציא באותו בוקר מהארנק של האם.
בינתיים חזר הילד הביתה כשבידיו מדבקות ו-300 שקלים שנותרו מאלף השקלים איתם יצא. האימא הלכה אתו לכל החנויות שבהן ביקר. מהבירורים שלה עלה כי רוב המוכרים אכן אמרו לילד שילך הביתה ולא מכרו לו, אבל לעומתם, התברר שמספר מוכרים ניצלו את העובדה שהילד קטן ולא הבין את ערך שבידיו ולקחו מהילד סכום כסף גדול תמורת חפיסות בודדות של מדבקות.
רבותי, הילדים שלכם גונבים כסף בשביל לקנות מדבקות! תתעוררו!
אני פונה להורים ולמחנכים, למנהלי תלמודי התורה ולמנהלות בתי הספר לבנות:
תאסרו על הילדים לאסוף מדבקות! התלמידים והילדים שלכם לא עומדים ביצר התחרות ולוקחים מכם כסף בלי רשות. כשהילד גדל אי אפשר לשנות את הרגליו.
בתקווה שלא תצא תקלה מתחת ידיכם.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 25 תגובות