משרד הבריאות מרענן הנחיות: כך תפחיתו חשיפה לעופרת במי השתייה שלכם

משרד הבריאות ריענן אתמול הנחיות לציבור לצמצום החשיפה לעופרת במי השתייה. המשרד מנחה את הציבור לבצע בדיקה מתכות ביתית בנסיבות שבהן קיים חשש לאיכות הצנרת, למשל בבניינים ישנים או בכאלה עם צנרת ממתכת — ובהתאם לתוצאות הדגימות, לתקן את המערכות שבהן נתגלו חריגות. עלות הבדיקה היא 531 שקל.

בנוסף, המשרד מנחה את הציבור להימנע מצריכת מים ראשונים לשתייה ובישול (כולל הכנת מזון לתינוקות) לאחר שעמדו זמן רב בצנרת (למשל אחרי לילה), ולאפשר זרימה של כמה שניות למים הראשונים. כמו כן, המשרד מציע להימנע ככל האפשר מצריכת מים חמים לשתייה ובישול, ולהימנע מצריכת מים בעלי עכירות גבוהה לשתייה ובישול, בשל האפשרות להימצאות מתכות בהם.

המשרד פירסם גם הנחיות לספקי המים ומנהלי מוסדות עסקיים לבצע בדיקות למתכות במערכות האספקה הפנימיות של בניינים ציבוריים מדי כמה שנים, ובמיוחד במוסדות חינוך כמו גני ילדים ובתי ספר — בגלל הרגישות המיוחדת של ילדים ופעוטות לעופרת. בהתאם לתוצאות הבדיקות, יש לבצע פעילות מתקנת במערכות שבהן נתגלו חריגות.

הפעם האחרונה שבה משרד הבריאות ביצע בדיקות במערכת האספקה בבתים ובמוסדות חינוך ואשפוז היתה ב–2011.

המשרד מודה: עופרת מזיקה גם בריכוז נמוך

ההנחיות הן חלק מהודעה מפורטת בנושא העופרת במי השתייה, שמשרד הבריאות פירסם בעקבות חשיפת TheMarker על הימצאות עופרת בחלק ממי השתייה בישראל.

בניגוד לעמדתו מהשבוע שעבר, משרד הבריאות מודה בהודעה האחרונה כי חשיפה לעופרת במי השתייה מזיקה גם בריכוז שנמוך מהתקן. בהודעה נכתב כי אין סף בטוח לעופרת: "ארגון הבריאות העולמי קבע כי מאחר שלא נקבעה רמה בטוחה של חשיפה לעופרת, יש לשאוף לצמצום החשיפה למתכת זאת ככל האפשר, בדגש על קבוצות בעלות רגישות יתר לנזקיה הבריאותיים.

"מכיוון שאין סף בטוח לעופרת, התקן שמומלץ על ידי ארגון הבריאות העולמי ושאומץ בתקן הישראלי (10 מיקרוגרם לליטר; עד"מ), מבוסס על יכולות אנליטיות וטיפוליות, ולא על הגנה מהשפעות בריאותיות שליליות. במקביל, מכיוון שאין סף בטוח לעופרת, ומכיוון שמדיניות משרד הבריאות היא לצמצם את חשיפת הציבור לעופרת ככל הניתן — המשרד פועל בדרכים נוספות לצמצום החשיפה, כולל החמרת הדרישות למוצרים שבאים במגע עם מי שתייה".

בשבוע שעבר, כשנחשפה ב–TheMarker מצגת של משרד הבריאות מ–2013 שבה נכתבו דברים דומים לאלה שמסר המשרד אתמול, טען משרד הבריאות כי "ערך נמוך מהתקן אינו מסוכן. הסיכון בערך גבוה מותנה במידת החשיפה ותכיפותה. התקן הישראלי הוא המחמיר ביותר. רק ב–2% מהבדיקות נמצאה עופרת מעל לתקן המחמיר של 10 מקג"ל".

עם זאת, המשרד ציין בהודעתו כי "למרות ריבוי מקורות חשיפה פוטנציאליים, סקרים שנעשו בישראל הראו כי רמת החשיפה של האוכלוסייה לעופרת אינה חריגה ביחס לרמת החשיפה של אוכלוסיות אחרות בעולם", וכי "איכות המים בישראל עומדת בתקינה המחמירה ביותר, שנעשתה בהתייעצות עם מיטב המומחים מתחומי המים ובהתאם לתקנות המחמירות בעולם".

נמצאה עופרת ב–19 יישובים

משרד הבריאות צירף להודעתו רשימה של היישובים שבהם נמצאה עופרת במערכת האספקה של המים בין אוקטובר 2015 לאוקטובר 2016. בניגוד לנתונים שמופיעים באתר הרשמי של המשרד, ברשימה שפירסם אתמול נכתב כי לא נמצאה עופרת במערכת האספקה בחיפה, חדרה, נצרת, עכו, נהריה, עפולה, נצרת עילית, זכרון יעקב, עפולה, קרית ים, בנימינה, קרית ביאליק, בית שאן, יקנעם וכפר תבור. המשרד ציין 19 יישובים אחרים, שבהם כן נמצאה עופרת במי השתייה בתקופה זאת: סגולה, נגבה, אלעזר, מעלה עמוס, יד חנה, גונן, אשבול, כסייפה, חולון, נתניה, יהוד, כרמיאל, אום אל־פחם, דימונה, באר יעקב, מגדל, קרית עקרון וחרב לאת.

בהודעתו אתמול, המשרד אף התייחס לראשונה לבדיקות שביצע מכון התקנים במכונות קפה בבתי קפה. בחלק מהבדיקות האלה, שנחשפו ב–TheMarker, נמצאה עופרת גם במי הכניסה למכונה (מי הברז). המשרד מסר כי "ממצאים חריגים אלה נמסרו לעסקים שבהם המים נדגמו — שאחראים על מערכת המים בעסק, ולפיכך הונחו לנקוט פעולות מתקנות, כולל החלפת צנרת במקרה הצורך".

עמותת אדם טבע ודין קראה אתמול למשרד הבריאות לחייב את ספקי המים להחליף צנרת ישנה ולא תקינה בצנרת חדשה. "על ספקי המים לערוך סקר אודות תשתית אספקת המים, ולפעול להחליף תשתית ישנה", אמרו בעמותה, וקראו לשר האוצר לסייע למשפחות קשות יום לבצע את הבדיקות הדרושות של מי הברז בביתן, וכן לדאוג לצנרת תקינה במבני ציבור ובדיור הציבורי.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!