הצדדים האפלים של תעשיית המוזיקה החסידית: "כל דאלים גבר"

על רקע אישור 'חוק המוזיקה' בדקנו מה המצב בתעשיית המוזיקה החסידית. מה שגילינו היה מחפיר. זמרים מספרים ל"בחדרי חרדים": "השוק פרוץ לחלוטין. כל דאלים גבר. אמרגן מלכלך מאחורי הגב והורס לי את הפרנסה - בדיוק כמו לפרוץ לבית ולגנוב".

נתחיל מההתחלה. אמש (שני) עבר במליאת הכנסת חוק להגנה על זכויות האמנים, הקובע מסגרת זמן לחוזים שאמנים חותמים עם חברות הפקה. החוק, שעבר בתמיכת 47 חברי כנסת וללא מתנגדים, הובא להצבעה על ידי חבר הכנסת דב חנין, ביוזמתה של היוצרת הישראלית איה כורם.

במסגרת החוק החדש נקבע, כי מעתה חוזה שייחתם בין אמן לחברת הפקה יתוחם במסגרת זמן של 7 שנים לחוזה רגיל, ומסגרת הזמן לחוזה היקף, שחל על כל פעילויות האמן ולא רק על הפקת אלבום - 5 שנים. הרציונל מאחורי החוק אומר כי אם ההסכם הוא טוב לשני הצדדים, אז אפשר להאריך אותו לתקופה נוספת, אבל אם יש כאן סכנה לניצול של האמן על ידי חברת ההפקה, האמן לא יהיה כבול לחוזה דרקוני בתנאים לא סבירים. החוק אף מטיל חובות אמון מצד המפיק כלפי האמן - מתן שירות, חריצות, הוכחת עבודה כלשהי שתוכיח שהוא עושה הכל כדי לקדם את האמן ואת ענייניו.

חבר הכנסת דב חנין, שהביא את הצעת החוק להצבעה, אמר כי "אי-השוויון בעולם האמנות הוביל אמנים ואמניות רבים ורבות לשעבד את עצמם לנצח כדי ליצור אמנות, דבר שפגע באמנים, באמנות וגם בחברה. אנחנו לא רוצים לחיות בחברה שבה אנשים משועבדים, שבה האמנים מצויים בכבלים, רק משום שהם רוצים לעשות אמנות. זהו מסע השחרור של המוזיקה".

היוצרת הישראלית איה כורם שעל שמה נקרא החוק, אמרה: "חופש הוא דבר כל כך מובן מאליו, שמרגישים אותו רק כשהוא נלקח ממך. קיבלנו כולנו מתנה עצומה שהיא חופש. אני רוצה גם להודות לחבר הכנסת וליו"ר וועדת החינוך יעקב מרגי, שראוי לתודה אדירה מכל האמנים".

"כל דאלים גבר"
גם בתעשיית המוזיקה החסידית לא נשארו אדישים לחוק החדש. חלקם ברכו על החוק החדש וציינו כי הגיע הזמן שגם במוזיקה החסידית ישרור סדר, שיפסיק את הניצול של אמנים, לטענתם. חשוב להדגיש כי תעשיית המוזיקה החסידית, בכל הקשור לסכומי הכסף שמתגלגלים בה, נשרכת הרבה מאחורי מקבילתה החילונית, ושנות אור אחרי המוזיקה העולמית. ועדיין, נרשמו בעבר חיכוכים בין אמרגנים לאמנים בכל הקשור לאורך החוזה, ובעיקר - סביב חלוקת אחוזי הרווח בין הצדדים.

אז יצאנו לבדוק מה קורה בתעשיית המוזיקה החסידית. כיצד מתנהלים ההסכמים והיחסים בין האמנים לבין האמרגנים. את מה שגילינו לא נעים לשמוע - מצב מחפיר במקרים מסוימים, חוזים דרקוניים ולכלוכים מאחורי הגב.

אחד הזמרים היותר ותיקים בסצנת החתונות הוא הזמר יוסי ברגר, שמכיר את ההתנהלות מקרוב. "השוק הזה פרוץ לחלוטין, המלחמות הן אינסופיות, וכל דאלים גבר. יש לא מעט אנשים בתעשייה שמוכנים לרדת מאד נמוך בשביל להביא הביתה עוד כמה שקלים", הוא אומר בשיחה ל'בחדרי חרדים'.

לדעתו של ברגר, חלק גדול מהמאבקים קורים בגלל הצפת השוק בזמרים חדשים. "כישרונות צעירים זה דבר מבורך, אבל בכל פעם שנכנס זמר חדש לשוק, זה מקפיץ את מחירי הזמרים הוותיקים, שמנסים להרוויח יותר. בסופו של יום יש תקרת זכוכית של מחיר שניתן לדרוש מלקוח, וכמעט בלתי אפשרי לשבור אותה".

"אני לא מתלונן, אני עושה את מה שאני אוהב, וברוך ה' מתפרנס יפה. כשאני התחלתי להופיע", נזכר ברגר, "היו פחות מעשרה זמרי חתונות, והדברים היו פשוטים יותר. היום בכל ישיבה יש את הבחור שהוא נציג של אמרגן גדול, ומוכן לעשות לא מעט בשביל להרוויח סכומים מזעריים".

"חשוב לזכור", מסתייג ברגר, "שזמרים חדשים שנכנסים לשוק לא יכולים לבוא בדרישות גבוהות, השוק מוצף והזמר חייב להבין שבשביל להיכנס לתעשייה הזו, הוא חייב להופיע בתחילת דרכו בסכומים נמוכים. עליו לאפשר לאמרגן לבנות אותו כ'מותג', ובשלב ההתחלתי של הקשר ביניהם זכותו של האמרגן לבקש כל אחוז שירצה. הוא משקיע במשהו חדש, וזה דורש משאבים. הבעיה מתחילה כשמציעים סכומים נמוכים לזמר וותיק, וזה לא הגיוני".

"עיני לא צרה בפרנסה של האמרגן", הוא חותם. "אם אני מקבל את הסכום שאני דורש, אין לי שום בעיה ש'יחתכו עלי קופון'. הבעיה מתחילה כשמספרים סיפורים אודות חתנים יתומים או מעוטי יכולת, מבקשים הנחה, ובסוף אני מגלה שהאמרגן לקח לעצמו את הנתח. זו חוצפה. אני לא נותן הנחות. החתן במצב כלכלי לא פשוט? אני אשים לו מעטפה שמנה בסוף הערב, שאדע שזה מגיע אליו ישירות, ולא שמישהו ניצל את העניין לטובתו האישית".

"הוחתמתי על חוזה דרקוני"
מי שנמצא משני צדי המתרס הוא היוצר ישי לפידות, המשמש בשני כובעים: גם בהחתמת אמנים וגם כזמר. בשיחה עם 'בחדרי חרדים' אומר המוזיקאי הוותיק כי "החוק החדש מצוין, הוא ראוי וצודק. מניסיוני האישי - גם אני הוחתמתי בעבר על חוזה דרקוני, ללא אפשרות יציאה. עמלתי קשה ושילמתי הרבה כסף לקבל את עצמאותי".

לפידות מוסיף כי "בד בבד, אני חושב שצריך לתת זמן מסוים וסכום נאה לאנשים שמחתימים אותך, בונים אותך, ממתגים ויוצרים מהאמן מוצר מוזיקאלי חדש, שלולא פועלם הוא לא היה קיים. יש למצוא את נקודת הזהב והדרך הנכונה לדאוג שגם האמן וגם המשקיעים, שלקחו את הסיכון - ירוויחו כראוי".

גם אמנים נוספים, שלא לייחוס, אומרים בשיחה ל'בחדרי חרדים' כי מדובר ב"חוק מבורך. כל חוק שמגביל את בעל הבית, במקרה הזה - האמרגן, זה דבר טוב. אמרגנים צריכים להיות בני אדם, ולא לשחק עם הזמרים כמו בובה על חוט. הקשר צריך להיות קשר הוגן ולא קשר טכני בלבד".

"לא נכנע לסחטנות"
בקרב אמרגנים מסויימים קיימת תופעה של סחטנות מקוממת", אומר זמר חסידי. "אני לא מוכן להיכנע לסחטנות, והסכמתי לוותר על הצעות מפתות רק כדי לא להגיע למצב שמנצלים את הכישרון שלי. אני שמח שהחוק עבר, ואם זה היה תלוי בי הייתי מוריד את מגבלת השנים לשלוש ולא יותר, וחבל מאד שבמסגרת החוק לא הוחלט לגבי חלוקת אחוזי הרווחים. יש שוק פרוץ בנושא הזה, ולא לטובת הזמרים".

לעומת זאת, אמרגנים וותיקים מהתעשייה הגיבו באדישות לחוק החדש. "רוב מוחלט של אמני המוזיקה החסידית לא חתומים על חוזה בכלל", אמרים שניים מהאמרגנים המוכרים בתחום. "אין אצלנו את הסכומים שיש במוזיקה בחוץ, ולכן רוב רובם לא חתומים על חוזה, והקשר בין הצדדים מתבסס על אמון בין הצדדים". אחד מהאמרגנים מוסיף כי "לנייר אין באמת ערך. הוא בא לשמש אותך במקרה של וויכוח בבת המשפט. אני לא רואה לנכון להשקיע זמן בדברים האלה, ולכן אם יש מוזיקאי שחושב שהוא יכול בלעדי - אני נפרד ממנו בלחיצת יד וברוח טובה. מעולם לא החזקתי אמן בכוח".

"אני מאמין כי אמרגן חכם יודע כיצד להתנהג באנושית מול האמן אותו הוא מייצג", חותם האמרגן. "אם אין אמון והבנה בין הצדדים - לא יעזור שום חוזה ושום חוק. ייתרה מכך, זמרים עצמם מפחדים לחתום על חוזה, כי זה יוצר תחושה של לחץ: 'על מה אני חותם, מה אני מקבל וכו'. יוצא דופן מקרה שמדובר במותג חדש שהאמרגן בונה בעשר אצבעות, שאז יש צורך בחוזה רק כדי שהמשקיע לא יאבד את כספו".

"אחת הטעויות הגדולות של האמנים, ובמיוחד הצעירים שבהם, הוא חוסר הבנה כלפי תפקידו של האמרגן", אומר איש שיווק וותיק. "הזמר, או הנגן, קיבלו מתנה מהשמיים, והתפקיד שלי זה לקחת את חומר הגלם הזה ולבנות אותו כמוצר שניתן לשווק. אנשים בחוץ חושבים שהזמר הוא העיקר, והאמרגן הוא הטפל, רק בגלל שהזמר הוא זה שעומד בקדמת הבמה. זו השקעה אדירה של אנרגיות, זמן ולא מעט כסף. זמרים חושבים שהם יכולים לעשות הכל לבד ובסופו של יום הם מבינים שעדיף להם להתמקד במוזיקה, ולתת למומחים לעשות את מלאכת השיווק כמו שצריך".

"לבנות מותג זו עבודה קשה של המון זמן והשקעה של 100,000 ש"ח ויותר", אומר האמרגן. "צריך לזכור שעל כל מותג שמצליח יש כמה וכמה שלא הצליחו, וכל ההשקעה בם ירדה לטמיון. צריך לומר את האמת - זמר שמצליח משלם גם עבור כל אלו שנכשלו לפניו ולאחריו. זו הפרנסה שלנו, והסכומים שנגבים - כמו גם כל שאר התנאים, הם הגיוניים ומקובלים על הדעת".

כל האמרגנים מסכימים כי החוק החדש לא ישנה משמעותית את שוק המוזיקה החסידית. "אנחנו עדיין לא במקום של המוזיקה בחוץ בכל מה שקשור לסכומי הכסף. יש תקרת זכוכית לזמר במוזיקה החסידית, וכמעט בלתי אפשרי לפרוץ אותה. ביום שהתעשייה תתחיל לגלגל סכומים גדולים יותר באופן משמעותי, עניין החוזים יהיה נפוץ פה יותר".

"אמרגן לכלך עליי בחוץ"
זמר נוסף עמו שוחחנו אומר ל'בחדרי חרדים', כי הוא נתקל לא מעט בתופעות מכוערות הן מצד הזמרים והן מצד האמרגנים והמפיקים. "הדבר הכי חמור שאני חוויתי היה כשהבנתי שאמרגן שעבדתי אתו מספר שנים בעבר 'מלכלך' עליי בחוץ", אומר הזמר בכאב. "על מה ולמה? עבדנו יחד שנים רבות, נפרדנו כידידים, למה להרוס לי את הפרנסה?".

כשאנחנו מבקשים ממנו להסביר על מה מדובר, הוא מספר כי "תקופה לאחר הפרידה נודע לי כי היו מספר חתנים שהתקשרו אליו על מנת להזמין אותי לשמח אותם בחתונה. הם, שלא ידעו כי דרכינו נפרדו, שמעו ממנו את התשובה "הוא תפוס ביום הזה", למרות שבאותו ערב הייתי פנוי".

"לא מזמן פגשתי בחור ישיבה בבית הכנסת בו אני מתפלל, והבחור אמר לי בצער "חבל שאתה תפוס ביום של החתונה שלי". ניסיתי להבין על מה הוא מדבר, והוא הסביר שהוא מתחתן בשבוע הבא ביום שלישי, והבחור שאחראי על זה בישיבה מטעמו של אמרגן העבר שלי, אמר לו שאני תפוס, בהוראתו של האמרגן".

"גניבה לכל דבר"
"ניסיתי להסביר לו שעדיין לא מאוחר מידי, אבל הבחור חשש ליצור טריגר עם החבר מהישיבה. אתה מבין מה נהיה פה? אמרגנים משחקים עם הבחורים שלהם בישיבות, על חשבון הפרנסה שלי! אם אמרגן אומר לחתן שאני תפוס ביום שאני פנוי, זו גניבה לכל דבר ועניין! אין הבדל בין זה לבין אם הוא פורץ לי לבית וגונב לי אלפי שקלים, זה אותו הדבר".

"זה קיים גם בתחום התזמורות וגם בתחום הזמרים", ממשיך הזמר לספר. "לאמרגנים מסוימים אין בעיה להגיד שהזמר/התזמורת תפוסים באותו יום, או לטנף ברמה המקצועית עם משפטים כמו "הזמר הזה גמר את הסוס", או - "זה לא מה שהיה פעם" אני לא רוצה להיכנס לשמות, כולם יודעים במה מדובר".

השיא, בעיניו, מגיע בחתונות היוקרה, שם לא מעט בעלי מקצוע מוכנים לתמחר את מרכולתם בסכומי ביזיון. "זה לא רק הזמרים, זה תזמורות, חברות הגברה, תאורה, עשן וסאונד. חשוב להם להיות באירועים המתוקשרים כמעט בכל מחיר, ואחרי שבעל האירוע כבר סגר עם נותן השירות, הם מתקשרים ומציעים תמורה זהה במחיר נמוך יותר".

יש מקום לאופטימיות? תלוי את מי שואלים. איש ותיק בתעשייה אומר כי "היום הרבה יותר קל לדעת מי שורף אותך מאחורי הגב. יש שיחות מוקלטות, יש צילומי מסך של התכתבויות, והטכנולוגיה בכלל מרתיעה גורמים מסוימים לעשות 'פוילישטיקים'. חשוב לציין שיש מאבקים ויש מלחמות אגו, כסף וכבוד, אבל למזלנו רובם של העוסקים במלאכה לא איבדו עדיין את צלם האנוש. יש פרגון ואהבה בין האנשים, אבל לאלה שעיניהם צרות - חשוב להדגיש: הכסף לא מקדש כל אמצעי, והעולם הוא גלגל. אתם יהודים מאמינים, תאמינו שהפרנסה מהקב"ה".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!