סכנת העופרת במים: נחשף המסמך שמשרד הבריאות לא רוצה שתראו

בשבועות האחרונים אומרים במשרד הבריאות שאין בעיה של עופרת במי השתייה בישראל, שהערכים שנמצאו נמוכים מהתקן ואינם מסכנים את הבריאות ושרק חלק קטן מאוד מהבדיקות שנעשו הצביע על חריגה מהכמות המותרת.

בניגוד מוחלט להצהרות אלו, מצגת של משרד הבריאות שהגיעה לידי TheMarker חושפת את מה שמשרד הבריאות באמת חשב על סוגיית העופרת במים כבר בשנת 2013. במצגת גם נכללים נתונים לפיהם נמצאה כמות חריגה של עופרת במים ב-10% מהבדיקות שנערכו על ידי משרד הבריאות בבתים, המוסדות החינוך והאשפוז וברשת העירונית.

בנוסף מציין המשרד כי "כל חשיפה לעופרת מסכנת את בריאות הציבור - במיוחד ילדים קטנים" וכי מ"כיוון שאין סף בטוח לעופרת, יש לצמצם ככל האפשר את חשיפת הציבור לעופרת במי השתייה".

שקף שכותרתו 'אין סף בטוח לעופרת' ממחיש כיצד התקן לקביעת ריכוז מינימום מותר של עופרת במי השתייה הלך וירד בעולם לאורך השנים, והשאיפה כיום היא ל-0 ריכוז מותר. זאת מאחר שהתברר לאורך השנים כי גם בריכוז נמוך מאוד עופרת גורמת לבעיות בריאות. המשרד אף מפרט, בשקף שכותרתו 'קבוצות רגישות לעופרת', כי "העובר המתפתח, תינוקות וילדים קטנים פגיעים במיוחד להשפעות של עופרת, מכיוון שמערכת העצבים המרכזית אצלם מתפתחת בקצב מהיר", וכי "חשיפה לריכוזים נמוכים מאד של עופרת קשורה לירידה ביכולת שכלית (הנמדדת במנת משכל), ירידה בביצוע אקדמי, ועלייה בסיכון להתנהגות תוקפנית".

אם זה לא די בכך, תחת הכותרת 'אין סף בטוח לעופרת במי השתייה' כותב משרד הבריאות ש"התקן למי שתייה שמומלץ על ידי ארגון הבריאות העולמי ושאומץ בתקינה הישראלית (10 מקג"ל), מבוסס על יכולות אנליטיות וטיפוליות ולא על הגנה מהשפעות בריאותיות שליליות" - כלומר הוא נובע מסף גילוי של מכשיר אנליטי שהיה קיים עם קביעת התקן ולא מסיבות בריאותיות. הוועדה המדעית לסיכונים בריאותיים וסביבתיים באירופה קבעה ב-2011 כי "גם כאשר יעמדו בתקן העתידי באירופה (10 מקג"ל) ייתכן ויהיו השפעות שליליות, וכן כי קיימת הצדקה להגבלות נוספות על חשיפת האוכלוסייה לעופרת" - כך במצגת של משרד הבריאות עצמו.

בשקפים המתארים תוצאות של דגימות שמשרד הבריאות ביצע בבתים, רשתות חינוך ואשפוז וברשת העירונית בשנת 2011, נכתב כי נמצאה עופרת ב-10% מהבדיקות, וכי בכ-2% מהבדיקות נמצאו חריגות בכמויות העופרת: בבתים פרטיים ב-1%, במוסדות 1.8%, ברשת 7.5%, בחצרות בתים 36.4%.

במצגת מתריע משרד הבריאות כי לא קיימת התייחסות כיום בתקינה הישראלית לתכולת עופרת במוצרים הבאים במגע עם מי שתייה (קומקומים, סירים, כוסות תרמיות ועוד). וכי המשרד מתחייב לקבוע תקינה מחייבת שתגביל את תכולת העופרת במוצרים הבאים במגע עם מי שתייה ומציבים יעד ליישום עד סוף 2016. מאז כתיבת המצגת התקן אכן אושר וייכנס כמחייב בהדרגה עד לסוף 2018.

בתגובה לחשיפת המצגת נמסר ממשרד הבריאות כי "עופרת נמצאת בטבע, לא ניתן להעלים אותה לחלוטין, לכן קבעו תקן. ערך נמוך מהתקן אינו מסכן. הסיכון בערך גבוה מותנה במידת החשיפה ובתכיפותה. התקן הישראלי הוא המחמיר ביותר (בישראל ואירופה - ppd10, בארה"ב - 15ppd). רק ב-2% מהבדיקות נמצאה עופרת מעל לתקן המחמיר של 10ppd. כפי שציינו בתגובות קודמות: משרד הבריאות יזם את התקן לתכולת עופרת במוצרים הבאים במגע עם מי שתייה ואף מימן את הכנתו. חרף התנגדות התעשייה, התקן אושר וייכנס כמחייב בהדרגה, ובאופן סופי בשנת 2018.

"כדאי לציין כי גם התקן שהיה קיים לפני כן התייחס לנושא העופרת וקבע כי ריכוז העופרת בנוזל מיצוי מצנרת או אביזרים הבאים במגע עם מי שתייה לא יעלה על 10 מיקרוגרם לליטר. התקן החדש מגביל בנוסף תכולת עופרת באביזרים, הוא קיים רק בארה"ב ולא באירופה".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!