החיידק של משפחת פרוש, ומה חשב הרב שך על חדרה

בשבת הקרובה, נחגוג פעמיים: גם שבת שירה, כשבני ישראל אמרו שירה על שפת ים סוף יחד עם משה רבינו וגם חג ט"ו בשבט, ראש השנה לאילנות. בכל שנה ושנה עם בוא ט"ו בשבט הלב רוגש שמחה. אבא שיחיה, איש החינוך הרב מנחם שמואל נורדמן נוהג לחזור בפני תלמידיו הרבים את המסר הבא:

בתורה מצאנו כי "האדם עץ השדה". המהות של "עץ השדה" שהוא חי לעצמו. הוא מקבל וניזון ממים וזבל בלבד. אבל מה הוא מעניק לאחרים? פירות! עץ בריא נותן פירות, עץ שאינו נותן פירות - אינו צומח אלא נובל. נתינת הפירות מחיה את העץ. בנוסף, העץ מקבל מעט אך נותן הרבה. "כי האדם עץ השדה" האדם בדומה לעץ צריך להיות עסוק בנתינה לזולת, לא לחשוב כמה קיבל, אלא לתת מעבר לכך. כי אם לא ייתן וידאג אך ורק לעצמו, הוא ינבול.

ט"ו בשבט הוא גם חג החינוך. כמו אותו שתיל שניתן לכופפו וליישרו כל עוד הוא הוא רך וצעיר, כן נפש האדם. כל עוד הוא בקטנותו, ניתן לכוונו ולהדריכו בדרך הישרה והנכונה.

אני תמיד שמח לספר כי הרבה ממוסדות החינוך בחדרה שהייתי שותף בהקמתם , נבנו בסוף שטחי המגורים בחדרה, במקום בו היו פרדסי פרי ונוי. כמה מתאים הדבר כי במקום בו צמחו פירות ואילנות גדלים וצומחים כיום הזה פירות ואילנות של ילדי חמד וכמו שמצאנו בחז"ל וכך נפסק להלכה כי בימי ניסן יש לברך "אשר ברא בריות טובות ואילנות טובים". זה הולך ביחד, בריות ואילנות.

זה המסר של ט"ו בשבט לכל אדם: העולם מושתת על "בין אדם לחבירו", על נתינה ומחשבה על הזולת. תתנו, תעניקו, ואז דווקא תפרחו ותצמיחו פירות טובים.

*

בכל שנה בט"ו בשבט חוגגת העיר חדרה יום הולדת. באוזניי שמעתי לא פעם ממרן הרב שך זצוק"ל, כי העיר 'חדרה' יסודותיה בהררי קודש, כעיר גדולה לה' ולתורתו שממנה יצאה תורה לקהילות רבות ברחבי הארץ.

בשנה שעברה לכבוד 'יום ההולדת' של העיר יצאו חברי הנהלת העיר לסיור מיוחד במוזיאון החאן של חדרה. במהלך הסיור אתה מבין כמה מסירות נפש הייתה למייסדים. כשביקשו ממני לדבר אמרתי שאילולי המסירות נפש של המייסדים, לא בטוח אילו חיים היו כאן בעיר.

אנשי חזון מצליחים לראות כבר בשלב נטיעת הזרעים את העתיד לצמוח. הם לא ראו מול עיניהם אדמת טרשים מלאה בביצות באזור שטוף קדחת וחררה, אלא עיר פורחת ומשגשגת עם מאות אלפי תושבים שחיים בה.

כך גם בכל תחום בחיים: בשביל הצלחה צריך לזרוע. רק מי שיודע לזרוע נכון, ולהשקיע מאמץ בנטיעת האילן, יזכה בסופו של דבר להגשמת הכתוב המוטבע על סמל העיר חדרה: "הזורעים בדמעה – ברינה יקצורו".

*

ויש עוד מוסד החוגג יום הולדת בט"ו בשבט, הכנסת. השבוע הזדמן לי להיות בבית המחוקקים, דוקא ביום המתוח של חוק ההסדרה.

יש חיידק פוליטי בו נתברך אדם (או להיפך – תלוי מה הוא עושה ואיך הוא פועל) ויש חיידק העובר בירושה מדור לדור. דומה כי משפחת פרוש נושאת החיידק הפעיל ביותר בציבור הדתי/ חרדי, עוד מימות הסבא רבא הרב משה גליקמן פרוש, ואחריו בנו הרב מנחם פרוש. ס. שר החינוך דהיום הרב מאיר פרוש ויש כבר המשך, הנין ר' ישראל פרוש.

מה שמייחד את סגן השר, שבתיקו הפוליטי הוא בכלל סגן שר החינוך והוא מעביר חינוך את כל מי שעומד בדרכו של הציבור. ולא רק, חרף מעמדו כמי שאינו ח"כ, הוא מצליח לקדם חוקים ויוזמות כיד ה' הטובה עליו. ואת הכול הוא עושה במאור פנים ובחדווה.

מרבה של ירושלים, הגאון רבי שלמה משה עמאר שליט"א שמעתי לפרש מפי חכמי ספרד כי הכתוב מדבר על צדקה וחסד, כפי שנאמר "זרעו לכם לצדקה". "הזורעים בדמעה ברינה יקצורו" - מי שזרע צדקה וחסד בין בדמעה ובין ברינה יקצור פירות ושכר, אבל יש הבדל:"הלוך יילך ובכה" - מי שנתן והעניק בבכייה ולא בשמחה של מצוה, "נושא משך הזרע" -יקטוף פירות כפי שזרע בדיוק. אבל "בוא יבוא ברינה" – מי שנתן צדקה בשמחה ובחדווה,"נושא אלומותיו" - יזכה לשכר אינסופי משמים.

כל חסד וצדקה שאנחנו עושים עם הזולת, אם רק נצהיב פנינו לזולת, נשמח אותם, אזי נזכה בכפליים: גם בעשיית צדקה וחסד וגם בשכר אינסופי.

*

פרשתנו היא פרשת בשלח, בה אנו קוראים על בני ישראל שאמרו שירה על שפת הים. חכמינו זכרונם לברכה מספרים כי לכל שבט נעשה שביל ודרך משלו בתוך הים ובני ישראל עברו בשנים עשר שבילים. ואותם שבילים היו שקופים כמו זגוגיות קרח, כפי שנאמר "קפאו תהומות בלב ים".

ולכאורה, למה זה היו צריכים 12 שבילים? ולשם מה היו השבילים שקופים בין שבט לשבט?

ידידי הרב אליעזר סורוצקין מנכ"ל החינוך העצמאי וארגון 'לב לאחים' (הח"כ לעתיד, ואני מוכן להתחייב לכך...) תירץ זאת באופן נפלא בדברים שנשא השבוע לפני כנס המחוז במשרד החינוך בראשות מר איציק זהבי ובהשתתפות השר נפתלי בנט.

וכך הוא אמר: הדבר בא ללמדנו כי אכן כל שבט ושבט צריך לדבוק בדרך שלו וללכת באורחות המסורות לו מדור דור, אבל בד בבד, צריך שהמחיצות בינינו יהיו שקופות, שנוכל לראות את השני, שנוכל להציץ למסכן, לחלש שלידינו ולחזק אותו.

ונאים הדברים למי שאמרם.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!