תיק טובות ההנאה מתחזק; נתניהו טען שנהג לקנות סיגרים במזומן של בן משפחה

כששלומי לחיאני כיהן כראש העיר בת ים, הסתתר צ'ימידן צבאי בחדר השינה שלו בפנטהאוז המשקיף על רצועת החוף. בצ'ימידן הישן, שעמד במשך שנים מתחת למיטה, הוחזקו מאות אלפי דולרים במזומן. כך לפחות סיפר לחיאני בחקירתו במשטרה. החוקרים תהו באוזניו מהיכן זרמו לחשבונות חברות הבנייה שלו מיליוני שקלים במזומן, בשנים שבהן על תלוש המשכורת שלו היתה חתומה עיריית בת ים. הצ'ימידן המוצפן שימש קו ההגנה של ראש העיר המוכשר.

כשראש העיר רמת גן לשעבר צבי בר הועמד לדין על שוחד מאיש עסקים המתגורר בלונדון, הוא התגונן באמצעות ההסבר הבא: מדובר בהלוואה שהוחזרה בכסף מזומן, שהוחזק בכספת בעליית הגג. בר סיפר כי את המזומנים הוא הרוויח בשנות ה-80 בעסקאות ביטחוניות בינלאומיות, בתקופה שקדמה לבחירתו לתפקיד ראש העיר.

מכיוון שקשה לעלות על עקבות כסף מזומן, חשודי צמרת נוטים לגייס אותו ככוח עזר כשמוטח בהם החשד שקיבלו טובות הנאה אסורות. אנשי ציבור מתפתים להסבר המפוקפק הזה למרות שאנו חיים "בעולם שבו מזומנים הולכים ונעלמים", כפי שציינו שופטי בית המשפט העליון כאשר דחו את ערעורו של שר האוצר לשעבר אברהם הירשזון. גם הירשזון נתלה בסיפורי מזומנים, וטען שלהפקדת השטרות הסדרתית בחשבונות הבנק שלו אחראית דודה נדיבה מאיטליה.

פרשת טובות ההנאה המיוחסת לראש הממשלה בנימין נתניהו צנועה אמנם בהשוואה לחשדות שיוחסו ללחיאני, בר והירשזון, אולם גם הוא גייס להגנתו את גרסת המזומנים. קו ההגנה של נתניהו בפרשה שמרכזה חשד לקבלת טובות הנאה שיטתית מאילי הון – ובראשם המיליארדר ארנון מילצ'ן – מורכב מכמה הסברים. אחד המסקרנים שבהם נוגע לזהות הקונה ולאופן הקנייה: "רכשתי לעצמי קופסאות סיגרים במזומן", טען נתניהו.

ראש הממשלה כפר לחלוטין בחקירותיו בנרטיב של החוקרים, לפיו הוא קיבל מדי שבועיים אספקה קבועה של קופסאות סיגרים בעלות של אלפי שקלים לחבילה, לאורך שנים ובסכום מצטבר של מאות אלפי שקלים. מנגד, טען ראש הממשלה כי חלק ניכר מהסיגרים שעישן נרכשו מכיסו. על פי גרסתו, הוא נהג לבקש מאנשי לשכתו לרכוש את הסיגרים, ולאחר הקנייה החזיר להם את התמורה במזומן.

מהו המקור למזומנים, תהו ודאי החוקרים כששמעו את הגרסה הזאת מפיו. לנתניהו היה הסבר: אחד מקרובי משפחתו נהג לתת לו בשנים האחרונות כספים במזומן שסייעו לממן את תחביבי העישון היקרים שלו. יחד עם זאת, נתניהו אינו מכחיש שקיבל ממילצ'ן סיגרים מעת לעת. אלא שלשיטתו לא מדובר באקט פסול, כי אם במתנות שניתנו כחלק מיחסי חברות ארוכי השנים בין המשפחות.

בחקירתו, כמו גם בשיחות עם אישים פוליטיים, טוען נתניהו כי להגנתו עומדת טענת ההסתמכות, לפיה ניתן לו אישור משפטי לקבל את המתנות המדוברות. על פי מידע שהגיע לידי "הארץ", עו"ד יעקב וינרוט העיד לפני כמה שבועות במשטרה ואישר כי ייעץ לנתניהו בעבר בנושא. לדבריו, הוא נתן לראש הממשלה אור ירוק לקבל מתנות בסכומים סבירים מחברי אמת.

על פי כל הסימנים, הרעייה שרה נתניהו משמשת גם היא מגן אנושי בניסיון למנוע כתב אישום. כפי שדיווח השבוע עמית סגל בערוץ 2, נתניהו טען בחקירה כי רבות מהמתנות היקרות הגיעו לבית ראש הממשלה ביוזמת אשתו וללא ידיעתו. ככל שהחקירה תעמיק, סביר להניח שנתניהו ודורשי טובתו יעצימו את תפקידה של שרה נתניהו עד למעמד הכוכבת הראשית בפרשה.

למרות ההסברים הללו, גורמים המעורים בחקירה טענו השבוע כי תיק טובות ההנאה - המכונה במשטרה תיק 1000 - הולך ומתחזק, וכי המשטרה תמליץ להעמיד את ראש הממשלה לדין. התבססות חומר הראיות נובעת משורה של גורמים:

- הפרטים שעולים מעדותו של מילצ'ן לא מסתדרים עם הטענה שמדובר במתנות שניתנו מרצון, כחלק מחברות ארוכת שנים. לא זאת בלבד שמילצ'ן סיפר כי בני הזוג נתניהו הם שביקשו ממנו את טובות ההנאה, הוא אף סיפר כי הרגיש גועל אל מול הדרישות, כפי שדיווח "הארץ" אתמול (חמישי).

- לעדות של מילצ'ן הצטרפו עדויות מסייעות של עובדיו, החל בעוזרת שלו בישראל ועד לנהגים שהעבירו את טובות ההנאה לנתניהו. לפי העדויות, טובות ההנאה הועברו כחלק מדפוס קבוע, על פי דרישה ובאמצעות שמות קוד.

- המשטרה תפסה קבלות והתכתבויות שתומכות בעדויות של מילצ'ן ועובדיו.

- הגרסה שמסר נתניהו, לפיה נהג לשלם בעבור הסיגרים אלפי שקלים במזומן מכספים שמקורם בקרוב משפחה, מספקת הסבר קשה לאישוש

- ראש הממשלה פעל על פי החשד במסגרת תפקידו למען מילצ'ן, כאשר התקשר לשר החוץ של ארה"ב וביקש ממנו להסדיר את הוויזה של המיליארדר.

בפרשה 2000, המשמעותית והעקרונית מבין השתיים, נתניהו חשוד כי הסכים לקבל טובות הנאה מגוונות ממו"ל "ידיעות אחרונות" ו-ynet נוני מוזס: סיקור חיובי קבוע, השתלת עיתונאים מטעם השלטון ויירוט פרסומים שליליים. בתמורה, התחייב נתניהו בפני מוזס כי יגייס את הכוח הפוליטי העומד לרשותו כדי להעביר בכנסת חוק שיחייב את "ישראל היום" לגבות תשלום מקוראיו. צעד זה היה מחליש את עוצמתו של כלי התקשורת בבעלותו של שלדון אדלסון, ומחזיר את ידיעות אחרונות למעמד הבכורה שנגזל ממנו.

קו ההגנה של נתניהו בפרשה נשמע כך: לא היתה לי כל כוונה להעביר את החוק; מוזס ואני שיטינו זה בזה; ולאיש מאתנו לא היתה כוונה לממש את ההבטחות שהוא נתן לאחר. קו ההגנה הזה עשוי להיתקל בקושי, ולו רק בשל העובדה כי בין נתניהו ומוזס התקיימו פגישות רבות וארוכות, שרק חלקן – יותר משש שעות – הוקלטו. הדיאלוג הממושך לימד את מי שנחשפו אליו על רצינות הצדדים, ועל התשוקה ההדדית שלהם לקבל מהאחר את התמורה המיוחלת.

בפגישותיהם של השניים נתניהו אמנם היה זהיר ומבוקר לעומת מוזס הלהוט, אך הוא הדגיש באוזניו כי החוק שבו חשק העורך האחראי הוא "חוק נכון" בעיניו, והבטיח לפעול ליישומו לאחר הבחירות. גם אם נתניהו אכן ביקש, כפי שהוא טוען, לשטות במוזס כדי להשיג הפוגה זמנית בארטילריה התקשורתית שהוא ספג, המשמעות המעשית היא כי הוא הסכים – תוך הצגת מצגי שווא אמנם – לקבל את כל הטוב שמוזס הבטיח להרעיף עליו בתקופה הקריטית של מערכת הבחירות.

הציפייה מאיש ציבור היא לגלגל מכל המדרגות איש עסקים שמציע לו טובות הנאה עצומות, ולדווח על כך לרשויות. לפני כמה שנים, עוד בטרם נבחר בשנית לתפקיד ראש הממשלה, נפגש נתניהו בדיסקרטיות עם שני חוקרים מהיחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה). היה זה בבית הוריו שברחוב הפורצים בירושלים. זו היתה פגישה קצרה שבה גילה נתניהו לחוקרים ביוזמתו כי איש עסקים מסוים הציע לו טובת הנאה. הוא סירב לחשוף את שמו של האיש, והפגישה עם החוקרים הסתיימה בלא כלום. עם זאת, הסיפור הזה מלמד שנתניהו הנבון וחד החושים יודע לדחות הצעה שנבחר ציבור מוכרח לסרב לה, ולא להסתפק בכך, אלא לעדכן את רשויות החוק.

חקירת הדיאלוג הנפיץ בין נתניהו למוזס כבר מביאה לתוצאה חיובית מבחינת חופש העיתונות. מאתר החדשות "וואלה" - שנשלט על ידי קבוצת בזק והתנהל בשנים האחרונות כשופר של ראש הממשלה ורעייתו - הוסר בשבועות האחרונים שוט הצנזור. בכלי תקשורת אחרים, שהיתה בהם נטייה מובהקת להתערב בעבודת המערכת בשירות אינטרסים כלכליים וזרים, הולכים כבר כמה שבועות על בהונות.

המגמה החיובית הזאת, החיונית כל כך לדמוקרטיה שפויה, יכולה להתהפך ולהתרסק אם היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, ופרקליט המדינה, שי ניצן, יחליטו לקבור את פרטי העלילה הזאת בארכיונים של משרד המשפטים - במקום להעביר אותה להכרעת בית המשפט. רק משפט פומבי יוכל להאיר בפני הציבור את הקשר האפל והפלילי שנוצר בשנים האחרונות במחשכים בין ברוני תקשורת לפוליטיקאים בצמרת, ולשרטט לראשונה קווים אדומים.

במשפט כזה ייחשפו בוודאי אירועים משמעותיים נוספים שהתרחשו באזור הדמדומים שבין המו"לים לנבחרי הציבור. נתניהו עצמו רמז על כמה מהם כאשר הזכיר את הח"כים שהתגייסו לשרת את האינטרסים של מוזס וזכו ליחס דה-לוקס מכלי התקשורת בבעלותו. "אני שמח שמיזוג האוויר עובד פה כמו שצריך", אמר לא מזמן בכנסת וכיוון לאלה שמבקשים את ראשו, "אחרת הררי החמאה שיש לאנשים על הראש היתה נמסה".

מסביבתו של ראש הממשלה נמסר כי מדובר ב"עוד פרק של הדלפות מגמתיות ושקריות שכל מטרתן להפעיל לחץ תקשורתי פסול על גורמי האכיפה והיועץ היועץ המשפטי לממשלה נגד ראש הממשלה ורעייתו. גם פרק זה יכשל".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!